הרשעת תקומה מושב עובדים של הפועל מזרחי ואח' בגין הפרת איסור לכלוך רשות הרבים ואי נקטית אמצעים באתר לסילוק פסולת

כתב האישום והמסגרת הנורמטיבית

1.         הנאשמת 1 בכתב האישום הינה אגודה שיתופית רשומה (להלן: "מושב תקומה" או "המושב"). הנאשם 2 והנאשם 3 שימשו בהתאמה במועדים הרלוונטיים כמזכיר המושב וכיו"ר ועד המושב.

2.         לנאשמים מיוחס כי בתקופה שבין התאריכים 25.11.02 לכל המאוחר ל-16.08.04 לכל הפחות, לכלכו את רשות הרבים בכך שניהלו, החזיקו והפעילו אתר פירטי לסילוק פסולת ופסולת בניין, בשטח פתוח ברשות הרבים, בתחום השיפוט של מושב תקומה, מצפון מזרח למושב בין חלקות הפרדסים המשותפים (להלן: "האתר" או "אתר הפסולת"). לנאשמים מיוחס כי את אתר הפסולת הפעילו ללא רישיון או היתר זמני כדין, באופן שלא מנע זיהום אוויר וריח בלתי סבירים, ומבלי שנקטו באמצעים הנדרשים על פי דין לתיפעול אתר פסולת.

3.         לאור האמור, לנאשמים מיוחסות עבירות על סעיפים 4, 14 ו-15 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח - 1968 (להלן: "חוק רישוי עסקים") יחד עם פריט 5.1ד לתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) התשנ"ה - 1995, על סעיפים 2, 13(א) ו-15 לחוק שמירת הניקיון, תשמ"ד -1984 (להלן: "חוק שמירת הניקיון") ועל סעיפים 3, 4, 5, 6, 8, 9, ו-12 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת) התש"ן - 1990 (להלן: "התקנות") יחד עם סעיפים 11 ו-11ג לחוק למניעת מפגעים, תשכ"א - 1961 (להלן: "החוק למניעת מפגעים"). לנאשם מס' 1, מושב תקומה, מיוחסות העבירות האמורות מכוח אחריות של תאגיד ולנאשמים 2 ו-3 על פי כל אחד מהחוקים הנזכרים כנושאי משרה בתאגיד, הן בגין ביצוע העבירות במעשה והן בגין ביצוען על דרך של מחדל כאשר לא פיקחו ולא עשו כל שניתן למניעתן.

4.         מעבר לחוק שמירת הניקיון האוסר על לכלוך רשות הרבים ולחוק רישוי עסקים הקובע כי אתר לסילוק פסולת הינו עסק טעון רישוי, להלן, כדי לסבר את האוזן, החובות המוטלות על מפעיל אתר מן הסוג הזה על פי התקנות.

5.         סעיף 2 לתקנות קובע כי עשן, גזים, אדים, אבק וכיוצא באלה הנפלטים מבעירת פסולת באתר לסילוק פסולת הם זיהום אויר בלתי סביר הגורם ריח בלתי סביר.

בסעיף 3 לתקנות נקבע כי על מפעיל אתר לסילוק פסולת לתחזק את האתר ולהפעילו תוך נקיטת כל האמצעים הדרושים, באופן שימנע זיהום אויר וריח בלתי סבירים.

על פי סעיף 4 מפעיל אתר לא יבעיר פסולת באתר, לא יתיר לאחר לעשות כן וינקוט כל אמצעי סביר ויעיל למניעת בעירה של פסולת באתר.

על פי סעיף 5, אם אירעה בעירה באתר על המפעיל לנקוט באופן מיידי אמצעים יעילים ומתאימים לכיבויה.

סעיף 6  לתקנות מטיל על מפעיל להחזיק ברשותו בכל עת חומר לכיסוי יומיומי שוטף של פסולת באתר בעובי של 15 ס"מ לכל הפחות שישמש גם להפסקת בעירה שפרצה באתר.

סעיף 8 קובע כי לא ירשה מפעיל לאחר להשליך פסולת באתר אלא במקום שנקבע לכך ובשעות העבודה של האתר כפי שהוגדרו על ידי המפעיל.

סעיף 9 מחייב את המפעיל להתקין באתר כדלקמן:

(1)             שער בכניסה לאתר. על המפעיל להסדיר את פתיחת השער מידי יום עם תחילת שעות העבודה באתר ואת נעילתו בסיום כל יום עבודה;

(2)             גדר לאתר, למניעת כניסה או יציאה של אנשים, והכנסה והוצאה של פסולת שלא דרך שער הכניסה;

(3)             שלט במקום בולט לעין ליד שער הכניסה, שבו יפורטו באופן ברור וקריא: שם האתר, שעות העבודה בו, שם מפעילו, מענו ומספר הטלפון שלו.

(4)             שלטים במספר סביר, באתר וסביבו, שעליהם כתוב באופן בולט לעין "אסור להבעיר אש - העבריין ייענש".

עוד מוטל על מפעיל להחזיק את שער הכניסה, הגדר והשלטים כאמור, בכל עת במצב תקין ולתקן בכל ההקדם כל פגיעה, בלאי או נזק שנגרמו בהם.

6.         לנאשמים מיוחס כי בניגוד לתקנות, במהלך התקופה האמורה השליכו ו/או התירו השלכת פסולת בניין ופסולת מעורבת אחרת באתר, לרבות קרשים, קרטונים, ניילונים, יריעות פלסטיק, גזם, פסולת חקלאית, אריזות חומרי הדברה, בלוקים, אבנים ועוד כיוצא באלה, מבלי שנקטו באמצעים סבירים ויעילים למניעת השלכת הפסולת לאתר ומבלי שקבעו סדרי עבודה, מקומות וזמנים מוגדרים לכך. פסולת מעורבת ופסולת בניין כאמור נראו באתר ב-6 מועדים שונים על פני התקופה האמורה כמפורט בכתב האישום.

7.         עוד מיוחס לנאשמים כי במהלך התקופה האמורה התירו בניגוד לתקנות הבערת פסולת באתר שכתוצאה ממנה נפלטו לאוויר עשן סמיך, גזים, אדים וכיוצא באלה. בעירות שכאלה נראו באתר במהלך התקופה בשני מועדים - 25.11.02 ו-10.04.03. הנאשמים מואשמים בכך שלא נקטו באמצעים סבירים ויעילים למניעת בעירות של פסולת, וגם משאירעו הבעירות לא נקטו באופן מיידי באמצעים היעילים והמתאימים לכיבויין.