ת"ד
בית המשפט לתעבורה חיפה
|
30325-08
15/10/2009
|
בפני השופט:
סגנית נשיא רחל חוזה
|
- נגד - |
התובע:
מ.י. פרקליטות מחוז חיפה-פלילי עו"ד מתמחה נדב קהת
|
הנתבע:
גיא קליינר עו"ד יעקב שלומוביץ
|
החלטה |
הנני מתקנת פליטות קולמוס שנפלו בפרוטוקול ביהמ"ש כך שבעמ' 55 לפרוט' ירשם כי גדי וייסמן הוא עד הגנה מס' 3 ובעמ' 66 לפרוט' ירשם כי חנה קליינר הינה עדת הגנה מס' 4.
<#4#>
<
ניתנה והודעה היום <
כ"ז תשרי תש"ע>
, <
15/10/2009>
במעמד הנוכחים.
<
>
|
<
רחל><
חוזה >
, <
סגנית נשיא >
|
>
<#6#>
פסק דין
<#7#>
הכרעת דין
בתאריך 1.12.07, בשעה 05:20, בשדרות בר יהודה שבחיפה נפגעה הגב' יוליה סרגייב ז"ל (להלן: "המנוחה") על ידי רכב וכתוצאה מפציעותיה בגין אותה פגיעה - נגרם מותה.
בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם נטען כי במועד ובמקום הנ"ל נהג הנאשם ברכב מסוג פולקסווגן, מ.ר. 23-527-51 (להלן: "הרכב"), כשהינו חוזר מבילוי במועדון לילה ונוסע בכביש שהינו עירוני, דו מסלולי המופרד על ידי אי תנועה בנוי כשבכיוון הנסיעה שלו 3 נתיבים מהם נתיב אחד, הימני הקיצוני, מיועד לתחבורה ציבורית וכאשר במקום פועלת תאורת רחוב.
באותה העת החלו לחצות את הכביש המנוחה ביחד עם אחותה ושניים אחרים וזאת משמאל לימין כיוון נסיעת הנאשם, כאשר המנוחה היתה האחרונה בקו החציה של קבוצת הולכי הרגל ובמרחק קטן מהם, מאחוריהם.
כנטען בכתב האישום, נהג הנאשם את רכבו בנתיב האמצעי, במהירות שאינה פחותה מ-82 קמ"ש. הנאשם לא הבחין כלל בהולכי הרגל החוצים את הכביש, המשיך בנסיעה רצופה מבלי להאיט את מהירות נסיעתו ופגע במנוחה שהספיקה כבר לחצות 7 מטר מרוחב הכביש, כשהינה חוצה, כאמור, משמאל לימין כיוון נסיעתו. כתוצאה מהפגיעה הועפה המנוחה למרחק של 42 מטר, נפצעה בשברים בגולגלתה ובאגן שלה ומותה נקבע במקום (להלן: "התאונה").
בכתב האישום נטען עוד כי לאחר התרחש התאונה לא עצר הנאשם את רכבו כדי לעמוד על תוצאותיה והמשיך בנסיעה רצופה למרות שהבחין בנזקים שנגרמו לרכבו וידע, או היה צריך לדעת, כי אדם נפגע כתוצאה מהתאונה.
הנאשם עצר את רכבו רק במרחק של כ-1.8 ק"מ ממקום התאונה, מקום ממנו לא ניתן עוד לראות את זירת התאונה, עמד על הנזקים שנגרמו לרכב ולמרות שהיו מרובים המשיך בנסיעתו ולא חזר למקום התאונה כדי לעמוד על תוצאותיה. כמו כן, לא הגיש עזרה לנפגעת, עזרה שיכול היה להגיש בנסיבות המקרה, לרבות הסעתה לטיפול רפואי.
התביעה פירטה בכתב האישום את טענותיה כי התאונה ומותה של המנוחה נגרמו בשל נהיגתו הרשלנית של הנאשם שנהג ברכבו ללא תשומת לב לדרך, לא הבחין כלל בארבעת הולכי הרגל החוצים את הכביש וזאת על אף ששדה הראיה היה פתוח והראות היתה טובה, לא הבחין כלל במנוחה וזאת למרות שהספיקה לחצות 7 מטר מרוחב הכביש, לא האט את מהירות נסיעתו, נהג במהירות בלתי סבירה, לא הותיר לעצמו סיכוי להימנע מפגיעה במנוחה ונהג ברשלנות ובחוסר זהירות ולא כפי שנהג מן היישוב נוהג בנסיבות העניין.