הרשעתו של בני סלע בבריחה ממשמורת חוקית, התפרצות למקום מגורים, גניבת רכב והתנגדות למעצר

החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירות נשוא האישומים הראשון והשני. ביחס לאישום השלישי, החלטתי לזכותו מעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ובמקומה להרשיעו בעבירה של התנגדות למעצר חוקי.

1.         הנאשם הינו אסיר, שנידון לפני יותר מעשור ל-35 שנות מאסר בפועל בגין שורה של עבירות מין חמורות.

2.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום ובו שלושה אישומים בגין אירועים שהתרחשו בין התאריכים 8.11.06-24.12.06.

האישום הראשון מייחס לנאשם עבירה של בריחה ממשמורת חוקית. עפ"י הנטען בכתב האישום, ביום 24.11.06 ברח הנאשם מחצר בתי המשפט בתל אביב, עת הובא לדיון.

האישום השני מייחס לנאשם עבירה של התפרצות למקום מגורים, גניבת רכב ושימוש ברכב ללא רשות, כל זאת, בגין שני אירועי פריצה וגניבת רכב מבית משפחת ג' בפרדס חנה (להלן: "משפחת ג'"), שעפ"י כתב האישום ביצע הנאשם במהלך בריחתו ממשמורת חוקית.

האישום השלישי מייחס לנאשם עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות אשר על פי הנטען בכתב האישום, ניהל הנאשם מאבק אלים עם שוטרים במהלך תפיסתו ומעצרו.

3.         מלכתחילה, היה הנאשם מיוצג ע"י סנגור מהסנגוריה הציבורית, שבשל טענות שהעלה הנאשם כנגדו, הוחלף. לקראת סיום פרשת התביעה, ביקש הנאשם לשחרר את הסנגור מייצוגו והעלה כלפיו טענות ותלונות. בעקבות כך, ביקשה הסנגוריה שלא לייצג את הנאשם ובקשתה התקבלה, בסופו של דבר. [ראה השתלשלות כמפורט בבקשת הסנגוריה הציבורית (בקשה מס' 6) מיום 10.8.10]

האישום הראשון

4.         עפ"י האישום הראשון, ביום 24.11.06, הובא הנאשם, יחד עם אסיר נוסף, ע"י שני שוטרי ליווי (להלן: "שוטרי הליווי"), לבניין בתי המשפט שברח' ויצמן 1 בתל אביב, לצורך התייצבות הנאשם לדיון. לאחר שירדו הנאשם והאסיר השני ממשאית הליווי בה הובאו אל חצר בתי המשפט, החלו הם לעשות דרכם מטה במדרגות לעבר תאי המעצר בבתי המשפט, כאשר הם מלווים ע"י שוטרי הליווי. בעוד הארבעה ירדו במדרגות (הנאשם הלך שלישי בטור), פנה הנאשם לשוטר הליווי שהלך אחריו, בבקשה לקבל לידיו קלסר מסמכים ששכח, לטענתו, במשאית הליווי. אותו שוטר ליווי הורה לנאשם להישאר במקומו וניגש למשאית הליווי, כדי למלא אחר מבוקשו. אז ניצל הנאשם את חוסר תשומת ליבם של שוטרי הליווי ואת ה"הזדמנות" שנוצרה, טיפס במדרגות לעבר חצר בתי המשפט וקפץ אל מעבר לחומה המקיפה את החצר.

הנאשם שהה מחוץ לפיקוח שב"ס והמשטרה בתקופה שבין 24.11.06-8.12.06.

לאחר חיפושים קדחתניים, נתפס ונעצר הנאשם ביום 8.12.06 בשעה 19:00 לערך במחסום משטרתי, סמוך למושב רגבה, בצפון הארץ.

המאשימה הוכיחה, כי במהלך שהייתו של הנאשם מחוץ לכותלי בית הסוהר, משטרת ישראל השקיעה משאבים כבירים בחיפושים בכל רחבי הארץ בעלות כוללת של כ-36 מיליון ש"ח, כמפורט ב-ת/11 - דו"ח תמחור שהוכן ע"י קצין תכנון תקציבי מטעם משטרת ישראל.

5.         בהודעותיו במשטרה, בחר הנאשם לשמור על זכות השתיקה ביחס לרוב השאלות שנשאל, למעט הנהוני ראש מסוימים מצידו, התייחסותו לאירוע בו נדקר קודם לבריחתו וכן אמירות כאלו ואחרות, שלא היה בהם לתת מענה לשאלות שנשאל [ר' למשל התייחסותו לאירוע הדקירה - עמ' 15-16 ל-ת/8; תלונתו של הנאשם על פריבילגיות שניתנו, לטענתו, לאסיר שדקר אותו - עמ' 17 ל-ת/8].

6.         בבית המשפט, בשלב המענה, בחר הנאשם שלא להשיב לאישום, אף לאחר שהוסברו לו משמעויות סעיף 152(ב) לחסד"פ  [עמ' 12 לפר' מיום 10.9.08 ש' 15-16].

7.         בעדותו בבית המשפט הודה הנאשם ביציאתו אל מחוץ לכותלי חצר בתי המשפט:

"...אני כן מסרתי גרסה עוד מהרגעים הראשונים שאני נפקדתי מהמשמורת בצורה שהיא כרגע חלוקה באשר לדרך ולמהות" [עמ' 77 לפר' מיום 5.5.11 ש' 8-9]. "קשה לקרוא לנפקדות שלי בריחה" [שם, ש' 20-21].

וכך הוסיף הנאשם בחקירתו הנגדית:

"אני פיזית יצאתי... אני לא קורא לזה בריחה... עליתי על הגדר". כאשר נשאל: "קפצת מאחורי הגדר"? השיב: "כן" [עמ' 85 לפר' מיום 5.5.11 ש' 26-32 וכן ש' 1 בעמ' 86]. לשאלה: "האם נכון שניצלת את ההזדמנות שהשוטר נתן לך להביא מסמכים מהאוטו וברחת"? השיב: "ההזדמנות הייתה קיימת שמה והשתמשתי בה..." [עמ' 86 לפר' מיום 5.5.11 ש' 21-25].

הנאשם לא חלק על העובדה כי נתפס ונעצר ע"י המשטרה ביום 8.12.06, בסמוך למושב רגבה.