הרשעה בביצוע שתי עבירות רצח ועבירות בנשק

השופטת ר. אבידע:

כתב האישום

1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום בו יחסה לו המאשימה שתי עבירות של רצח, עבירות לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להן: "החוק"), ועבירות נשק, עבירות לפי סעיף 144(ב2) לחוק.

נטען כי המנוח מחמד אבו גליון (להלן: "אבו רוס"), והמנוח עטווה אבו סעלוק (להלן: "עטווה") היו תושבי תל שבע. המנוח עטווה היה ידידו של אבו רוס ונהג להתלוות אליו. הנאשם הכיר את המנוח אבו רוס באמצעות אביו, איטל (להלן: "איטל"), שהכיר את אבו רוס מעבודתו של איטל כמורה לנהיגה. הנאשם, במועדים הרלבנטיים לכתב האישום, עסק בסחר לא חוקי בכלי נשק, ובין היתר היה במגעים עם אבו רוס בקשר למכירת כלי נשק לאבו רוס.

בתאריך לא ידוע למאשימה (לפני 16.4.07), פנו לנאשם אנשים שזהותם אינה ידועה למאשימה, והציעו לו תשלום כסף אם ינצל את קשריו עם אבו רוס בעניין הסחר בנשק וירצח עבורם את אבו רוס, וזאת על רקע סכסוכים בין אבו רוס לבין האחרים, הנאשם נענה להצעה זו, וסוכם ביניהם שהתמורה תשולם לנאשם לאחר ביצוע הרצח.

הנאשם ביום 16.4.07, בשעות הערב, נפגש עם אבו רוס בביתו של אבו רוס בתל שבע. במהלך הפגישה מסר הנאשם לאבו רוס שני אקדחים וקיבל תמורתם מאבו רוס כסף מזומן. באותה פגישה, בכוונה למשוך את אבו רוס למקום בו יוכל לבצע את הרצח, סיפר הנאשם לאבו רוס כי יש בידו רובה מסוג M-16 שהוא יוכל לספק לו למחרת, וקבע עימו פגישה לצורך כך, כאשר כוונת הנאשם לא היתה לספק לאבו רוס רובה מסוג M-16, אלא להביאו למקום נוח לביצוע הרצח.

למחרת היום, בתאריך 17.4.07, הגיעו אבו רוס ועטווה מספר פעמים לביתו של הנאשם ברחוב הגאונים 52 בבאר שבע, וזאת בכדי לסכם את המקום בו תתבצע מכירת הרובה M-16 לאבו רוס ועטווה. הנאשם סיכם עם אבו רוס ועטווה כי הוא ימסור להם רובה M-16 בסמוך לשעה 20:00 במקום שציין בשטח פתוח ליד דרך אילן רמון בבאר שבע.

בתאריך 17.4.07 בסביבות השעה 20:00, הגיע הנאשם למקום שנקבע לפגישה ליד דרך אילן רמון, שם פגש את אבו רוס ועטווה שהגיעו למקום ברכב השייך לאבו רוס, מסוג סקודה אוקטביה מ"ר 7766716. הנאשם הגיע אל אבו רוס ועטווה כאשר ישבו ברכבם ושם ירה בהם באמצעות אקדח קוטר 9 מ"מ וגרם למותם.

אבו רוס נפגע מארבעה קליעי אקדח בגב, בזרוע הימנית ושניים בראשו, ועטווה נפגע משלושה קליעי אקדח שחדרו לבית החזה משמאל.

בתאריך לא ידוע, מספר ימים לפני 27.5.07, נסע הנאשם עם מספר אנשים נוספים, וביניהם רועי תשובה ז"ל, למסעדה הנמצאת בבניין הבורסה ברמת גן, ושם קיבל הנאשם סכום כסף בסך 60,000 ש"ח, מאת אדם בשם שלום עזרא המכונה "פרימו", כחלק מהתשלום שהובטח לו עבור הרצח המתואר לעיל.

נטען כי הנאשם גרם למותם של אבו רוס ועטווה בכוונה תחילה בכך שהחליט להמיתם והמית אותם בדם קר, מבלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה, בנסיבות שבהן יכל לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיו, ולאחר שהכין עצמו להמית אותם משהכין את האקדח שבו גרם למותם.

2. ראיות המאשימה מבוססות על עדותה של לירז תשובה (להלן: "לירז") אלמנת חברו של הנאשם, רועי תשובה ז"ל, אשר בסמוך לאחר רצח בעלה, שנרצח ביום 15.9.07, חשפה בפני חוקרי המשטרה עמם שוחחה פרטים הידועים לה על פעילות עבריינית בבאר שבע בכלל, ושל הנאשם בפרט, תוך שטענה כי הנאשם התוודה בפניה כי הוא זה שרצח את המנוחים אבו רוס ועטווה לאחר שנשכר לבצע את הרצח. מעבר לעדות לירז הציגה המאשימה מארג של ראיות המהוות דבר מה לחיזוק ההודאה ואף יותר מכך וכן ראיות, אשר יש בהן כדי להוכיח העובדות בכתב האישום המתארות את מהלכי הנאשם בשעות ובימים שקדמו לדקות בהן בוצע הרצח.

ההגנה מצידה העידה את הנאשם ועדי הגנה אחרים במטרה להוכיח את טענת האליבי של הנאשם לפיה בשעת הרצח שהה בביתו עם בני משפחתו וחברים של המשפחה.

עדותה של לירז תשובה

3. את עדותה מסרה לירז ביום 13.1.09, כחודש לאחר הגשת כתב אישום, וזאת מאחר וביקשה לעזוב את הארץ יחד עם משפחתה. כדי להבטיח את התייצבותה לעדות בטרם תעזוב את הארץ, הוצא נגדה צו עיכוב יציאה מהארץ.
4. בעת מסירת עדותה היתה לירז כבת 24, אם לשני בנים, אחד כבן ארבע והשני כבן שנתיים וחצי. בעלה רועי תשובה ז"ל נרצח כשנה וארבעה חודשים בטרם מסרה את עדותה, השניים היו נשואים כארבע וחצי שנים. עלה מעדותה של לירז, כי בעלה היה מעורה בחיי העולם התחתון, עסק, בין היתר, בסחר בסמים, והנאשם היה חברו הקרוב ביותר, שותפו לעסקים האפלים. לירז העידה כי את הנאשם היא מכירה מזה כחמש שנים, היכרות קרובה מאוד, שכן בעלה המנוח והנאשם היו כאחים, והנאשם היה, כדבריה, "מספר לי דברים, אני מספרת לו דברים. סומך עלי ואני עליו. וזהו". (עמ' 2 לפרוט').

בעלה של לירז נרצח ביום 15.9.07 ובסמוך לאחר הרצח החלה לירז לחשוד כי ידו של הנאשם היתה בדבר - למרות יחסי החברות הקרובים ביניהם. לשאלה מה יכול היה להיות המניע, האם היה להם סכסוך, השיבה בשלילה, תוך שהוסיפה "אדם המניע שלו לרצוח זה כסף. אדם בשביל כסף ימכור את כולם, כולם כולם. גם את בעלי הוא מכר בשביל כסף". (עמ' 20 לפרוט'). כבר בפתח עדותה הבהירה לירז שהמניע שלה למסור את העדות הוא רצונה "... שאדם ישלם על דברים שהוא עשה. ברור שבמיוחד על בעלי רועי". ובהמשך "... מבחינתי אני רוצה שיוגש נגדו כתב אישום על בעלי שהוא ישלם על מה שהוא עשה לבעלי. זאת אומרת מסביב זה לא מעניין אותי באמת". (עמ' 3 לפרוט'). לירז הבהירה כי לא סיפרה את הדברים שסיפרה בעדותה בזמנו, לפני שבעלה נרצח, זאת משום שאם היתה מספרת את שידעה על הנאשם, "אז ככה או ככה לא הייתי עם רועי. זאת אומרת רועי לא היה נשאר איתי, אם הייתי הולכת למשטרה ומספרת את מה שאני יודעת - רועי לא היה נשאר איתי - אין סיכוי. זה הכל". (עמ' 4 לפרוט').

5. אשר לאירועים נשוא כתב האישום סיפרה לירז "לפני הרצח של אחמד אבו רוס אדם הגיע אלינו הביתה ואמר לי שנתנו לו עבודה להוריד את ראש העיר" (עמ' 4 לפרוט').

"זאת אומרת לרצוח את ראש העיר. אז אמרתי לו מה הקשר לראש העיר? חשבתי באמת שיעקב טרנר. אמרתי לו מה הקשר הוא מבוגר כאילו מה הוא עשה? אדם אמר לי עשה וזהו. לא האריך בדיבור". (עמ' 5 לפרוט').