הרטמן ואח' נ' סוזן אגייאר ואח'

החלטה

לפניי בקשה לעיכוב הליכים בבקשת טען הביניים. בית המשפט מתבקש לעכב את הדיון בבקשה לטען ביניים וזאת עד לבירור המחלוקת בין הטוענים בבית המשפט לענייני משפחה.

הרקע לבקשה:

מגישי הבקשה לטען ביניים (להלן: "המבקשים") הינם שוכרים של שני נכסים המצויים ברח' חב"ד 13/15 וברח' חב"ד 13/17 בירושלים. המבקשים טוענים כי שניים טוענים לזכויות בדירות אלו והמחלוקת ביניהם מתבררת בבית המשפט לענייני משפחה.

האפוטרופוס הכללי מייצג את הטוען 2 לזכויות בדירות, מר גומא אגיאר (להלן: "הנעדר") והטוענת 1 היא אחותו של הנעדר הגב' אדריאנה אגיאר (להלן: "הטוענת 1").

יצוין כי שנויה מחלוקת קשה בין אמו ואחיותיו של הנעדר, לבין אשתו וילדיו בדבר זכויותיהם בנכסים שונים, ומחלוקת זו מתבררת במסגרת הליכים שונים בבית המשפט לענייני משפחה. בין יתר הנושאים השנויים במחלוקת נמצאת גם שאלת הבעלות בשתי הדירות שהושכרו למבקשים.

בספרי החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי נרשם כי הטוענת 1 היא בעלת הזכויות בנכס, אך שאלת תוקפו של רישום זה עומדת גם היא לבירור בבית המשפט לענייני משפחה. בתובענה שבפני טוען האפוטרופוס, בין יתר טענותיו, כי דמי השכירות מעולם לא שולמו לטוענת 1 והיא מעולם לא גבתה אותם, דבר המעיד על כך שהזכויות בנכס היו של הנעדר ולא שלה.

הבקשה לעיכוב ההליכים:

האפוטרופוס הכללי הוא שהגיש את הבקשה לעיכוב הליכים, שכן לדעתו לביהמ"ש קמה סמכות לעכב דיון בשל הליך תלוי ועומד בערכאה אחרת כאשר ישנה זהות בין העילות בהליכים השונים. האפוטרופוס הכללי הדגיש כי בפסיקה נקבע כי לצורך עיכוב דיון בשל הליך תלוי ועומד אין צורך כי תהיה זהות בין הצדדים.

מטרת הסמכות לעכב הליכים נועדה מצד אחד למנוע הכבדה בניהול הליך כפול באותה סוגיה לקדם את יעילות הדיון והמערכת השיפוטית ולאפשר חיסכון במשאבי זמן והוצאות ומצד שני היא נועדה למנוע מתן הכרעות סותרות באותו עניין.

במסגרת ההליכים השונים המתנהלים בין הצדדים נתן השופט דרורי החלטה בבית משפט המחוזי בירושלים בהסכמת הצדדים החלטה לפי לביהמ"ש לענייני משפחה תהיה סמכות עניינית בלעדית בכל הקשור לניהול הנכסים ובכלל זה להשכרתם ועל כן בקיום דיון בטען הביניים בפני בימ"ש זה תהא משום "עקיפה" של החלטת ביהמ"ש המחוזי ושל ההסכמות שהושגו בין הטוענים להליך.

עמדת הטוענת 1:

התנאים המקימים לבית המשפט סמכות לעכב דיון בשל הליך תלוי ועומד אינם מתקיימים בעניינינו: אין זהות בעילות, אין זהות בצדדים אין חפיפה בין העניינים הנדונים ואין חשש מפני הכרעות סותרות.

לא מדובר על אותה סוגיה שנדונה בבית המשפט לענייני משפחה מכל הבחינות (משפטית, עובדתית ומהותית). הסכם השכירות נחתם עם הטוענות 1 וכל עוד לא הוכח אחרת והמשיבה היא בעלת הנכס בו מחזיקים המבקשים הרישום במקרקעין מהווה ראיה חותכת לתוכנו היא ולא כל גורם אחר זכאית לכל טובת הנאה הנובעת מזכויות הבעלות הרשומה.

באם המבקש סבור כי המשיבה מנועה מלממש את זכותה הקניינית ההליך הנכון היה לפנות לבית משפט לענייני משפחה בבקשה לצו עשה ושהוא יכריע באם זכאית המשיבה להמשיך ולגבות את דמי השכירות.

לפי הפסיקה גם כאשר טרם הוכרעו מחלוקות בדבר זכויות קנייניות בנכס, שמתבררות במסגרת הליך אחר, אין כל מניעה לדון ולהכריע בשאלת זהות הגורם אשר זכאי לגבות את דמי השכירות (אזכרו וצטטו מתוך הפ (עפ') 4555-04-08 המכללה האקדמית תל חי (ע"ר) נ' יעקב דניאל [פורסם בנבו, 04/03/09]).

אין כל תועלת בעיכוב ההליכים, היעילות הדיונית היא זו המחייבת דווקא בירור מהיר של המחלוקת בין הצדדים על מנת להפסיק לפגוע בזכותה הקניינית של המשיבה לקבלת דמי השכירות.

טענות המבקשים:

המבקשים מפקידים מדי חודש תשלום שכ"ד בשני חשבונות נאמנות בבנק דיסקונט כפי שנקבע בחוזי השכירות האחרונים. המבקשים מתנים את הסכמתם לעיכוב ההליכים בכך שאם בית המשפט לענייני משפחה לא ייתן מענה ברור למחלוקת בין הטוענים ישוב בית משפט זה וידון בתיק. עוד יקבע בית המשפט בידי מי יפקידו המבקשים את דמי השכירות ומול מי יתנהלו בעניין בעיות שוטפות של תחזוקת הדירה.

דיון והכרעה: