הראל חברה לביטוח בע"מ נ' חג'ג ואח'

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר הגנה. המבקש טוען לביטול מחובת הצדק, שכן כתב התביעה כלל לא הומצא לו ואף לא הומצא בכתובתו האמיתית ולחלופין מבקש שבית-המשפט יפעיל את שיקול דעתו לשם אותה תוצאה. התובעת טוענת שההמצאה נעשתה כדין ושהמבקש אינו מסוגל להתגונן לגוף הענין מפני התביעה. רוב טענות הצדדים לא נחוצות להכרעה.

בסעיף 14 לבקשה שהוגשה ביום 11.1.11 טוען המבקש כי באקראי נודע לו שניתן נגדו פסק-דין ביום 5.1.11. התובעת טענה שטענה זו אינה נכונה, וניתן לסתור אותה גם עפ"י רישום התנועות בתיק ההוצל"פ. על תגובתה לבקשה לא השיב המבקש.

מעיון בדו"ח התנועות אכן עולה שהחייב (דהיינו, המבקש - הנתבע 3) הפקיד כספים על חשבון חובו כבר ב -31.5.209 – משמע שהוא ידע על קיומו של חוב הנובע מפסק-דין שנה וחצי לפני המועד שננקב בבקשתו כמועד שבו "נודע לו לראשונה" על קיום פסק-הדין! לאור זאת לא רק שטענה עובדתית מהותית ומרכזית בבקשתו נסתרה, אלא שלמבקש אין הסבר מניח את הדעת לעיכוב הממושך בהגשת הבקשה.

בבירור בקשה לביטול פסק-דין מן הראוי לברר אם היתה הצדקה למתן פסק-הדין כפי שניתן וגם (ויש הגורסים שבעיקר), אם יש למבקש הגנה מהותית לגוף הענין. אלא, ששיקולים נכבדים אלה מוצאים את מקומם במסגרת דיונית הקבועה בסדרי הדין. דין בלי סדרי –דין אינו אלא תוהו ובוהו, שבו אין עשיית צדק, אלא שיפוט אינטואיטיבי ובהכרח מפלה. אף שניתן להאריך מועדים שנקבעו בתקנות לביצוע פעולות שונות, אין בית-המשפט רשאי לנהוג כאילו מועדים אלה לא נקבעו כלל. אין כל דין המעניק זכויות יתר דיוניות למי שטוען בבית-המשפט טענות עובדתיות מופרכות בעליל ומחייב להסיג את עקרון סופיות הדיון מפני רצונו (שהתאחר מאוד) לגשת לערכאות לבירור הגנתו. בנסיבות אלה הבקשה נדחית, המבקש – הנתבע 3 ישא בהוצאות התובעת (המשיבה) בסך 1000 ₪.

ניתנה היום, ה' אדר א תשע"א, 09 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.