הראל(אסיר) נ' חב' נמל אשדוד

פסק דין

1.לפניי תביעה שהגיש מאיר הראל (להלן – התובע) לביטול פיטוריו מעבודתו בחברת נמל אשדוד בע"מ (להלן – הנתבעת) ולהשבתו לעבודה.

2.למען שלמות התמונה, יצויין כי התובע הגיש בקשה למתן סעדים זמניים וביניהם סעדים כספיים וכן צו המורה על אכיפת יחסי העבודה בין הצדדים. במסגרת דיון שהתקיים בבקשה למתן סעדים זמניים ניתנה, לבקשת הצדדים, החלטה לפיה הבקשה למתן סעד זמני לאכיפת יחסי העבודה בין הצדדים תאוחד עם התביעה העיקרית והסעדים הכספיים והסעד למחיקת סעיף בהסכם הקיבוצי שנתבקשו במסגרת הבקשה למתן סעדים זמניים ובמסגרת התביעה העיקרית יימחקו.

3.עוד יצוין כי במסגרת הבקשה למתן סעדים זמניים, הגיש התובע תצהיר בתמיכה לטענות העובדתיות. בישיבת בית הדין מיום 18.7.13 ביקשה ב"כ התובע להוציא את תצהירו של התובע מתיק בית הדין. לאור בקשת ב"כ התובע להוצאת התצהיר ביקשו הצדדים לסכם בתיק העיקרי שכן השאלה המתעוררת בתיק הינה שאלה משפטית. ביה"ד נעתר לבקשה. מכאן פסק הדין שלפנינו הינו בתביעת התובע לביטול פיטוריו.

4.העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים –

א.התובע עבד אצל הנתבעת מחודש מאי 1994 ברציפות כ- 19 שנים, כאשר בתפקידו האחרון עבד כמנופאי.

ב.התובע מילא את תפקידו באחריות ומקצועיות ואף זכה לשבחים ממעסיקיו.

ג.ביום 21.5.12 הורשע התובע בבית משפט השלום ברחובות בשתי עבירות של מעשים מגונים בקטינה בת 8 שהינה בתה של עובדת אצל הנתבעת ונגזרו עליו 3 שנות מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו, שנה מאסר על תנאי וכן תשלום פיצוי למתלוננת בסך 25,000 ₪. במהלך ההליכים הפליליים שהתקיימו בבית משפט השלום התובע, אשר שהה במעצר בית, הורשה להגיע למקום עבודתו בנמל ולפיכך, מיום 13.11.11 ועד ליום 10.6.12 המשיך בעבודתו אצל הנתבעת.

ד.התובע ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי אשר, בפסק דינו מיום 30.10.12, זיכה את התובע ממקרה אחד והותיר את ההרשעה על כנה במקרה אחר. לאור הזיכוי מן המקרה נוסף, המתיק בית המשפט המחוזי את עונשו של התובע ל-20 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מאסרו. בית המשפט המחוזי קבע, בין היתר, כי – "זיכויו של התובע מחמת הספק מביצוע מעשה מגונה אחד מבין השניים הופך את התנהגותו המינית, מבלי להקל בה ראש, למעידה חד פעמית, שבצירוף הערכת מסוכנותו המינית, מצדיקים הקלה בעונש המאסר בפועל."

ה.בקשת רשות ערעור שהגיש התובע לבית המשפט העליון נדחתה ופסק דינו של בית המשפט המחוזי הפך חלוט.

ו.ביום 20.5.13, לאחר הפיכתו של פסק הדין לחלוט, הוזמן התובע על ידי הנתבעת לשימוע בכתב לצורך בחינת סיום העסקתו. התובע נדרש להגיש טענותיו עד ליום 10.6.13.

ז.לבקשת באת כוח התובע, הוארך המועד להגשת טענותיו של התובע עד ליום 18.6.13 ובעקבות בקשה נוספת הוארך, בשנית, עד ליום 23.6.13. באת כוחו של התובע מסרה לנתבעת סיכום טענות ארוך ומפורט בכתב.

ח.ביום 27.6.13 ניתנה החלטתה המפורטת ומנומקת של הנתבעת אשר קבעה כי התובע יפוטר מעבודתו אצל הנתבעת לאלתר, לאור חומרת הרשעתו מחד ואופייה הציבורי של הנתבעת מאידך.

5.טענות התובע בתמצית –

טרם נפרט את טענות התובע, מצאנו לציין כי התובע הגיש בליל של טענות אשר התפרש על פני עמודים רבים ללא סדר הגיוני ותוך אזכור מספר נכבד של חוקים עלי ספר ללא כל צורך באופן אשר הקשה על בית הדין לבור את הבר מן התבן. מתוך הטענות הרבות נדון בטענות הרלוונטיות לענייננו בלבד –

א.התובע הינו עובד מסור ומוערך אשר זכה להצטיינות על עבודתו המקצועית.

ב.הנתבעת שקלה שיקולים מוטעים בעת שהזמינה את התובע לשימוע ולא ציינה בפני מקבלי ההחלטות כי עונשו של התובע הומתק במסגרת פסק דינו של בית המשפט המחוזי וכי הוא זוכה מעבירת ריבוי מקרים ואף נקבע כי מדובר במעידה חד פעמית.

ג.התובע לא עבר עבירה כלשהי כנגד הנתבעת, רכושה, לקוחותיה או עובדיה. בעת שעשה את העבירות בגינן הורשע, התובע לא היה בעבודה. תחולתו של הסכם העבודה היא בד' אמותיה של העבודה והאנשים העובדים בה בלבד.

ד.אין לתת יד לנקמנותה של אם המתלוננת שכן אין בין המעשים בהם הורשע התובע ובין עבודתו מאומה.

ה.במכתב ההזמנה לשימוע שנשלח לתובע נפלו שגיאות מהותיות אשר יש בהן כדי להטעות את הגורמים אשר לקחו חלק בהחלטה לפטר את התובע. במכתב ההזמנה לשימוע נכתב כי בית המשפט המחוזי הותיר את ההרשעה על כנה והפחית את העונש ל-20 חודשים, זאת על אף שהלכה למעשה לא נותרה ההרשעה על כנה אלא בית המשפט המחוזי זיכה את התובע מעבירה אחת והותיר הרשעה נוספת אחת על כנה.