הקמת סטאוס חדש בהוצאה לפועל "איחוד תיקים זמני מיוחד"

1.         לפניי מונחת בקשת רשות ערעור על החלטות רשם ההוצאה לפועל (מר ע' רט) מיום 20.11.11 ומיום 14.12.11, במסגרתן דחה את בקשת המבקש להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים במסגרת תיק הוצל"פ 01-52430-97-9 המתנהל כנגד המבקש.

החלטות רשם ההוצאה לפועל הנכבד ניתנו על בסיס בקשותיו של המבקש בלבד וללא קבלת עמדת המשיב (הוא הזוכה), ולכן לא מצאתי צורך לבקש את עמדתו של המשיב לבקשה שלפני.

בקשת רשות הערעור

2.         טוען המבקש במסגרת בקשת רשות ערעור זו כי החלטות רשם ההוצאה לפועל, הדוחות את בקשותיו להכריזו כחייב מוגבל באמצעים עומדות בניגוד להלכות שנקבעו בפסיקות בתי המשפט בעניין הכרזת חייב מוגבל באמצעים.

3.         המבקש טוען שהחלטת רשם ההוצאה לפועל הנכבד ניתנה תוך התעלמות מטענותיו שהובאו לפניו, ללא מתן נימוקים ראויים להחלטה.

4.         עוד טוען המבקש שהחלטת רשם ההוצאה לפועל הנכבד מתעלמת מהנזקים שנגרמו למבקש ומהיעדר היכולת לקבל הגנה מגורם שיפוטי אחר.

ההליך לפני רשם ההוצאה לפועל

5.         להלן בקצרה תובאנה עיקר העובדות כפי שנטענו על ידי המבקש בבקשת רשות ערעור זו:

א.        ביום 30.5.11 פוטר המבקש מעבודתו כנהג, לאחר שרישיון הנהיגה שלו לא חודש נוכח הגבלה שהוטלה עליו במסגרת מספר תיקי הוצאה לפועל המתנהלים כנגדו.

ב.         ביום 20.10.11 הגיש המבקש בקשה לביטול ההגבלה לחידוש רישיון נהיגה במסגרת מספר תיקי הוצאה לפועל כנגדו, ובמסגרת החלטות שונות חוייב, לטענתו, לשלם אלפי שקלים בכל תיק, בנוסף לתשלום חודשי גבוה בכל תיק על מנת לבטל ההגבלה.

ג.         המבקש, שלא יכול היה לעמוד בתשלומים, פנה ביום 17.11.11 להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים, כאשר מתנהלים כנגדו 8 תיקי הוצאה לפועל שונים בסכום כולל של למעלה מ- 1,619,250 ש"ח.

ד.         ביום 20.11.11 ניתנה החלטתו הראשונה של הרשם הנכבד בה נדחתה הבקשה להכרזה, מהטעמים המפורטים בה, תוך שהרשם הנכבד מיידע את החייב לאפשרות לפנייה להליכי פשיטת רגל (להלן: " ההחלטה הראשונה").

ה.        ביום 12.12.11 הגיש המבקש בקשה נוספת בה טען לפני הרשם הנכבד כי סיכוייו להיכנס להליכי פשיטת רגל " נמוכים במיוחד" לאור העובדה כי כבר בשנת 2002 קיבל צו פשיטת רגל, וקיבל צו הפטר, אולם חלק מהחובות נוצרו במסגרת הליכי הכינוס (תוך שטען שלא יידעו אותו בדבר האיסור לפתוח חשבון בנק) - מה שיכול להוביל למסקנה - השגויה לשיטתו - כי ביצע את פעולותיו בחוסר תום לב.

ו.         הרשם הנכבד דחה את הבקשה בהחלטתו מיום 14.12.11 בה ציין כך: " דומה כי החייב מנצל לרעה את ההגנות המוקנות לו בהליך הפש"ר ובתיק האיחוד. נוכח האמור אינני מוצא מקום לשנות מההחלטה [הקודמת - ע.מ.].  על החייב לעתור לצו תשלומים בכל תיק בנפרד" (להלן: " ההחלטה השנייה").

טענות המבקש בבקשת רשות ערעור

6.         במסגרת בקשת רשות ערעור זו טוען המבקש את הטענות המרכזיות הבאות:

א.        החלטת רשם ההוצאה לפועל הנכבד עומדת בניגוד להלכות מחייבות, ניתנה ללא בירור והנמקה ראויים ומתעלמת מהנזקים שנגרמו לו, ומתעלמת מהאינטרסים של המבקש והנושים השונים.

ב.         טוען המבקש שהרשם הנכבד שגה עת נתן משקל להתנהלות המבקש בהליכי פשיטת רגל שהתנהלו לפני כ- 10 שנים. לעמדת המבקש, אין לבחון את התנהלותו בהליך פשיטת הרגל לפני זמן כה רב שעה שבוחנים את האפשרות להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים.

ג.         טוען המבקש שהחלטת הרשם הנכבד שעיכוב הליכים הפך לסופי ובלתי ניתן לשינוי, אלא בנסיבות חריגות וקיצוניות, שאינן מתקיימות בעניינו.