אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הקלטת דיון ללא רשות בית הדין.

הקלטת דיון ללא רשות בית הדין.

תאריך פרסום : 24/02/2013 | גרסת הדפסה
תיק רבני
בית דין רבני אזורי חיפה
563566-1
18/02/2013
בפני השופט:
1. הרב יצחק שמואל גמזו - אב"ד
2. הרב יצחק אושינסקי - דיין
3. הרב ישראל דב רוזנטל - דיין


- נגד -
התובע:
פלוני
הנתבע:
פלונית
החלטה

לפנינו בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון מיום 23.10.12.

בקשה זו פותחת במילים: "מאחר ופרוטוקול הדיון אינו משקף את שנאמר בפני כב' בית הדין, מבוקש לתקן הפרוטוקול כאמור להלן". בבקשה מפורטת התנהלות הדיון, ע"פ טענת המבקשת, במהלך 65 שורות.

תגובת המשיב התקבלה באיחור רב, ובפתח תגובתו מציין כי רק ביום 27.1.13 התקבלה אצלו החלטת בית הדין למתן תגובתו לבקשה. לגופו של עניין טען כי הוא מתנגד לשינוי הפרוטוקול, טוען שמטרת הבקשה היא לעכב ביצוע החלטות בית הדין, טוען כי זו אינה בקשה לתיקון פרוטוקול אלא להבהרה או הוספה לדברים שנאמרו בדיון, ברם חלה "חזקה" לטענתו כי דברים שלא נרשמו בפרוטוקול המקורי לא נאמרו בדיון, ומציין אסמכתא משפטית לדבריו. כן טוען כי בקשה לתיקון פרוטוקול אינה יכולה להיות "מקצה שיפורים" או במה להרחבת הדברים שנאמרו בדיון. כן הוסיף כי בפרוטוקול לא נרשמת כל מילה שיוצאת מפי שופט או עו"ד, אלא די שהפרוטוקול ישקף מהלך הדיון.

ובכן, מעיון בבקשת האשה שהוגשה ע״י בא כוחה נראה לכאורה - אך כמעט בוודאות - כי האשה או בא כוחה הקליטו את הדיון. בבקשה מובאים (כנראה מצוטטים) קטעי מלל ארוכים ומורכבים, ולטענת האשה וב״כ הם נאמרו בדיון שהתקיים, ואף הגדילו לעשות כאשר ציינו על אודות מילה מסוימת שנכתבה בפרוטוקול - שהיא לא נאמרה בדיון. ואנו תמהים: כיצד ניתן להצהיר בביטחון בבקשה שמוגשת לאחר יותר מ-10 ימים ממועד הדיון כי מילה מסוימת לא נאמרה בדיון. נבהיר - אין מדובר על מילה מסוג שאינו נשכח, אלא על מילה שולית (בבקשה נטען כי המילה "מעצור" המופיעה בפרוטוקול, המשולבת בתוך הקטע "שיש לה מעצור", לא נאמרה בדיון). כן קשה להשתכנע כי המבקשת או ב"כ זוכרים במדויק 65 שורות פרוטוקול (המובאות בבקשה) מבלי שהקליטו את הדיון תוך כדי מהלכו. מהנ"ל עולה כמעט בוודאות כי המבקשת או בא כוחה הקליטו את הדיון מיום 23.10.12 נשוא הבקשה שלפנינו לתיקון פרוטוקול.

בעניין זה, ידועה התפיסה המשפטית כי נאסר על בעל דין או מייצגו להקליט דיון בבית המשפט, וכל שכן כשמדובר בדיון בדלתיים סגורות, ללא הסכמת השופט או הדיין. להלן נביא את המקורות המשפטיים לכך.

בית הדין מציין כי אף אילו הייתה האשה מבקשת מבין הדין רשות להקליט הדיון, בית הדין לא היה נעתר לכך בנסיבות תיק זה. האשה-המבקשת הינה סרבנית גט במלוא מובן המילה וחומרתה. החלטה לחיוב גט נתנה כבר לפני כמה שנים, וההחלטה אושרה ע"י בית הדין הגדול. מאז הוחלף הרכב בית הדין כבר כמה פעמים, אולם האשה בסירובה - היא לא מוכנה לקבל הגט מבעלה. וראה החלטת בית הדין מיום 18.7.12 המפרטת החלטות שיפוטיות שניתנו באשר לכך. אולם מגדילה האשה לעשות בכך שמחפשת כל העת אמתלאות פרוצדורליות להצדקת התנהגותה זו, ולא מפסיקה להלין פעם אחר פעם על החלטה שאינה חוקית לטענתה, בשל פגם בחתימת דיין לטענתה, אף שטענה זו כבר נדחתה ע"י בית הדין האזורי, ע"י בית הדין הגדול ואף ע"י בג"ץ אליו הפנתה טענותיה הפרוצדורליות. וראו פירוט הדברים אף בהחלטה הנ"ל. מני אז לא חדלים האשה וב"כ בכל דיון להעלות ענייני הפרוצדורה. נראה לכאורה כי האשה מבקשת לעשות שימוש בלתי ראוי בהקלטת הדיונים לשם חיפוש פגמים שוליים של פרוצדורה, כגון בקשות לא מהותיות לתיקוני פרוטוקול, כדי שלא למלא אחר החלטה שיפוטית ותיקה, שעליה לקבל גט מבעלה ולשחרר הבעל מעגינותו הקשה והארוכה.

בית הדין לא יאפשר לאשה לעשות שימוש לרעה בהליכי משפט באמצעות הליכים פרוצדורליים כאלו ואחרים, ובשל כך לא יאפשר הקלטות הדיונים בבית הדין.

באשר למניעת הקלטת הדיונים בבית הדין, ראה כלל 22 (ב) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) תשמ"ו-1986 המחייב עורך דין להודיע לבית המשפט על רצונו להקליט דיון בבית המשפט. כן נקבע שם כי לא יעשה עו"ד שימוש בהקלטה שנעשתה תוך הפרת סעיף זה.

בנוסף, על פי סעיף 70 (ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), שיקול הדעת באשר להקלטת דיון מצוי בידי השופט, אם עולה הבקשה ע"י בעל דין או פרקליטו, והוראות סעיף זה חלות אף בתי הדין הדתיים.

כך שיש לומר כי עו"ד שצילם דיון בבית הדין ללא קבלת רשות, ובוודאי אם נהג כן ללא הודעה על כך, עבר לכאורה עבירת משמעת, ובית הדין רשאי להגיש נגדו תלונה ללשכת עורכי הדין. ודאי שהוא הדין אף באשר להקלטת הדיון ללא קבלת רשות בית הדין.

וראה גם סעיף 68ג לחוק בתי המשפט (תיקון 51), התשס"ח-2008, שם נאמר כי אף אם אפשר בית המשפט את הקלטת הדיון, לא תיחשב ההקלטה פרוטוקול הדיון.

עוד לפני תיקון 51 הנ"ל לחוק בתי המשפט עסק בית המשפט העליון בשני פסקי דין בשאלת הקלטת דיון, ולהלן נציין ההוראות והמסקנות העולות מדבריהם.

ראשית, ראה בג"ץ ניר (בג"ץ 305/89) שעסק בשאלה זו, וכך כתב השופט אלוני בהחלטתו (סעיף 2 לה):

.2עיקר טענתה של פרקליטות המדינה - המבקשת לדחות את העתירה מכול וכל  -מפורטת בכתב-תשובתה לאמור:ב

"מלאכת בירור המשפט נתונה בידיו של השופט:ו הוא המופקד על ההליך השיפוטי ועל תקינותם של הדיונים המשפטיים. אחריות בלעדית זו מוצאת בטויה גם בשליטה המלאה שמקיים השופט בכל ההליכים המתקיימים באולם בית המשפט. בתוך אלה - חקירת העדים, רישום דבריהם ודברי עורך הדין וטענותיהם, לרבות הקביעה מה מתוך אותם דברים יירשם ומה לא ירשם, כמו גם יתר האירועים המתרחשים באותה עת ובאותו מקום."

פרקליטות המדינה אף חולקת על טענת העותר, המייחס חוסר סבירות קיצונית לכלל 22 (ב) האמור וטוענת כי כלל זה "סביר הוא ונחוץ ומתחייב משום כבודו של בית המשפט ומשום חובתו של עורך דין לנהוג גילוי כלפי בית המשפט."

ועוד שם (סעיפים 4-6 בדבריו):

.4סימן ו' של פרק ב' של חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד- 1984כולל מספר סמכויות המוענקות לשופט, במטרה לסייע בידו למלא את תפקידו האמור.

בין אלה ניתן לציין את הסמכות הקבועה בסעיף 69 (ב) "להרחיק אדם, שאינו בעל דין, מאולם בית המשפט בעת דיון, אם מצא, מטעמים שיירשמו, שנוכחות אותו אדם באולם תרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ