הצורך במינוי אפוטרופוס לדין לקטין בהליך של הכרזת קטין כבר אימוץ כלפי אב לא ידוע

כללי:

1.         בפני תובענה שהגיש ב"כ היועמ"ש להכריז על הקטין XXX, יליד XXX( להלן : " הקטין" ) כבר אימוץ כלפי המשיב- אב לא ידוע וזאת מכוח סעיף 13 (א) (1) לחוק אימוץ ילדים , תשמ"א-1981.

2.         אם הקטין ( להלן: " האם" ) הינה קטינה ילידת XXX המשייכת לחברה XXX.

3.         קדם להליך שבפני הליך אשר התקיים בפני חברתי כבוד השופטת גאולה לוין בתיק אמ"צ XXX. במסגרת ההליך שהתקיים בפני כבוד השופטת גאולה לוין נתנה האם את הסכמתה למסירת הקטין לאימוץ, וחתמה על  כתב הסכמת הורה למסירת ילדו לאימוץ. מהפרוטוקול שצורף לכתב ההסכמה  עולה כי האם הסתירה את דבר הריונה והלידה מבני משפחתה , היא יודעת את פרטי האב אך איננה מוכנה למוסרם ואף לא להשאיר את פרטי האב במעטפה סגורה.

4.         יצויין כי האם חתמה על כתב ההסכמה הנ"ל עת שהתה בבית החולים לאחר לידת הקטין, תוך שנסיבות אשפוזה נשמרים בסוד מפני בני משפחתה מחשש לחייה. במועד חתימתה על כתב ההסכמה, שוחררה האם מבית החולים. יומיים לאחר מכן שוחרר הקטין מבית החולים והועבר למשפחת קלט זמנית.

מינוי אפוטרופוס לדין לקטין בתובענה להכרזתו כבר אימוץ כלפי הורה לא ידוע:

5.         כמפורט לעיל, בתיק זה עותר ב"כ היועמ"ש להכרזת הקטין כבר אימוץ ביחס למשיב- אב לא ידוע.

6.         בדיון שהתקיים ביום 13/1/14 ביקשתי את עמדת ב"כ היועמ"ש לשאלת מינוי אפוטרופוס לדין לקטין  שבפני וזאת בשים לב להחלטתו של חברי סגן הנשיא, כבוד השופט אסף זגורי באמ"צ 26/13 ( נצרת ) מיום 26/12/13. אעיר כי בהחלטתו התייחס כבוד השופט אסף זגורי לשאלת מינוי אפוטרופוס לדין לקטין בהליך אימוץ בכלל, בעוד שהחלטתי זו מסויגת להליך הספציפי שבפני- תובענה להכרזת קטין כבר אימוץ ביחס לאב לא ידוע.

7.         ביום 29/1/2014 הגיש ב"כ היועמ"ש את תגובתו המפורטת אשר משתרעת על 7 עמודים , ולשיטתו אין מקום במקרה שבפני להורות על  מינוי אפוטרופוס לדין לקטין. עוד בתגובתו חזר ב"כ היועמ"ש על עתירתו להכרזת הקטין כבר אימוץ כלפי אב לא ידוע.

8.         לאחר שעיינתי בתגובת ב"כ היועמ"ש , סבורני כדעתו של כבוד השופט אסף זגורי, כי כמדיניות שיפוטית נכונה וראויה ובתובענה להכרזת קטין כבר אימוץ כלפי אב לא ידוע, ברירת המחדל תהיה מינוי אפוטרופוס לדין לקטין , ואילו החריג , יהיה אי מינוי כאמור.  להלן נימוקי:

א.         הסמכות למינוי אפוטרופוס לדין לקטין בהליכי אימוץ מוסדרת בסעיף 23 לחוק אימוץ ילדים , תשמ"א-1981 הקובע כי :

                        "רשאי בית המשפט, בכל עת ואף אם לא נתבקש לכך,

 למנות למאומץ אפוטרופוס לצורך הדיון לפי חוק זה ".

לשון החוק מותירה לבית המשפט שיקול דעת רחב למנות אפוטרופוס לדין לקטין.

ב.         כל החלטה בתיק אימוץ , ובוודאי החלטה בדבר הכרזת הקטין כבר אימוץ, הינה החלטה בעלת משמעות מכרעת ועשויה לחרוץ גורלות מבחינת הקטין. מינוי אפוטרופוס לדין לקטין בשלב כה חשוב של הליך האימוץ, מבטיח כי קולו וטובתו של הקטין ישמעו בפני בית המשפט .

ג.          אומנם ב"כ היועמ"ש בהליך אימוץ איננו צד מעוניין במובן הרגיל של העניין , והוא  מחוייב מכוח תפקידו וסמכותו להביא בפני בית המשפט את מכלול העובדות הרלוונטיות , לייצג את האינטרס הציבורי ואף לדאוג לטובתו של הקטין , אך בשורה התחתונה אין לראות בו כמי שמייצג את הקטין (ואותו בלבד).

ד.         כאשר עסקינן בהליך של הכרזת קטין כלפי הורה לא ידוע, הרי שההליך המשפטי מתקיים למעשה  " במעמד צד אחד", ומשכך ישנה חשיבות כי קולו של הקטין יישמע באופן עצמאי, ודרך המלך להבטיח זאת היא באמצעות מינוי אפוטרופוס לדין לקטין.

ה.         מינוי  אפוטרופוס בהליך של הכרזת קטין כבר אימוץ ביחס להורה לא ידוע, יהווה מעין בקרה שיפוטית על המהלך השיפוטי המתקיים במעמד "צד אחד", ויאפשר לקטין לבחון , באמצעות האפוטרופוס לדין שלו, הגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט. במקרה ולא ימונה לקטין אפוטרופוס לדין, ובמקרה ובית המשפט ימצא כי נתקיימו התנאים להכריז על הקטין כבר אימוץ כלפי הורה לא ידוע, הרי שפסק דינו של בית המשפט בערכאה הראשונה יכול ויהפוך בפועל לפסק הדין הסופי, שכן לא ימצא מי שיערער על פסק הדין.

ובעניין זה אוסיף נימה אישית כי מידי יום פונה אני בתפילה לבורא עולם כי: