הפ"ב 51120-02-16 יונתן גלעד ניהול ופיקוח בע"מ ואח' נ' חצרי א.ב. - ארזים בע"מ

המבקשים עותרים להעברתו מתפקידו של מר מתי כרמון שמונה ע"י הצדדים כבורר בתנית הבוררות שבהסכם ביניהם, משלטענתם הוא אינו ראוי לאמון הצדדים.

1.המבקשים, מפקחי פרויקטים, הגישו לבית משפט השלום ביום 21.10.2015 תביעה כספית נגד המשיבה שעניינה בשכר טרחה המגיע להם, לטענתם, בגין ניהול פרויקט בניה בראש פינה, שעבודתם בו הופסקה בראשיתה. בהחלטת בית המשפט מיום 23.02.2016 עוכבו ההליכים בתביעה נוכח תנית הבוררות שבסעיף 20 להסכם שבין הצדדים (שאינו חתום) מיום 30.05.2010 שכותרתו "בוררות" והמורה כי "...כל מחלוקת מכל סוג שהוא שתתגלה בין הצדדים בכל דבר ועניין הנוגע להסכם זה וכל הנובע והכרוך בו יוכרעו על ידי 'המנהל' כהגדרתו לעיל", כאשר ההגדרה, הקבועה בסעיף 1(ב)(ד) להסכם היא "מתי כרמון או מי שיתמנה במקומו על ידי המזמין".

בו ביום הוגשה התובענה שבפני.

2.את דרישתם להעביר מתפקידו את מר מתי כרמון, מתכנן ערים ששימש כמנהל הפרויקט (להלן- הבורר), עוד קודם שיחל בבוררות, סומכים המבקשים על שתי תרשומות שנערכו ע"י המבקש 2 (להלן- גלעד) המתעדות שתי שיחות שלו עם הבורר:

האחת - שהתקיימה במהלך פגישה מיום 04.01.2016 שבה דובר על פרויקט אחר במירון במהלכה הציע לו הבורר לקבל סכום כסף של "20 -30 אלף ₪ כדי לבטל את התביעה", אמר לו כי מגיע לו רק 10% "ובשני המקרים לא מגיע לקבל את מלוא 10%" ואף "איים" עליו כי "אם הנושא יגיע לבית המשפט נעלה נימוקים שיפגעו בשמך הטוב". נטען כי בגין איום זה הוגשה כנגד הבורר תלונה במשטרה (שתיק החקירה בה נסגר).

השנייה - שיחת טלפון מיום 5.1.15 בה אמר לו הבורר "שלא מגיע לי תשלום עבור העבודה בפרויקט".

המבקשים טוענים כי מדובר במי ש"...מוטה באופן חד וברור לטובת צד לבוררות, [ו]אינו מתאים לשמש בורר", וכיוון שקיים "חשש ממשי למשוא פנים כשאנו טוענים שהבורר מוטה לטובת המשיבה" (פרו' ע' 5 ש' 26).

3.בהחלטתו מיום 28.02.2016 בבקשה הפסילה שהוגשה לו ע"י המבקשים אישר הבורר כי "אמנם התקיימה בין מר יונתן גלעד לביני ישיבה ביום רביעי 4.1.16 ושיחת טלפון ביום 5.1.16" אך הכחיש שאיים על גלעד, אף לא ניסה לאיים עליו, בציינו כי "כמובן שלא הבעתי כל עמדה לגופו של הסכסוך ודאי לא כזו שעלולה להשפיע עלי בתפקידי כבורר", אף הוסיף "כל שביקשתי לומר הוא שרצוי כי סכסוך שכזה ייפתר בדרכי נועם".

4.בהחלטתי מיום 29.02.16 אפשרתי לבורר להגיש לבית המשפט את תגובתו לעתירה להעבירנו מתפקידו, או להסתפק בהחלטתו מיום 28.2.16 בבקשת הפסלות. הבורר לא הגיש לבית המשפט עמדה נפרדת, והסתפק בהודעת עדכון לפיה סגרה המשטרה את התלונה שהגישו נגדו המבקשים.

הבורר לא זומן לעדות.

גלעד לא נחקר ע"י המשיבה על תצהירו, הגם שעל רקע טענתה כי התביעה כלל לא נתמכה בתצהיר משהמבקש מצא לנכון לסמוך את תביעתו בתצהיר שהוגש על ידו לבית המשפט השלום בתמיכה לתשובתו לבקשת המשיבה לעיכוב ההליך מחמת תנית בוררות, והנושא תאריך 07.02.2016.

5.מעבר לתוכנם המילולי של ההיגדים הרלבנטיים לעיל, עולים מהחומר שהוגש לבית המשפט הנתונים הנוספים הבאים:

א. אין מדובר בשיחות מוקלטות וגלעד אף לא ציין מתי ערך את התרשומות;

ב. הבורר אישר קיומן של שתי השיחות בהן דובר על הסכסוך;

ג. הפגישה נערכה בקשר לפרויקט אחר במירון, והבורר הוא שיזם אותה;

ד. הבורר הכחיש כי איים או ניסה לאיים על גלעד, אך לא הכחיש ספציפית את תוכן השיחות;

ה. בעת שהתקיימו השיחות הבורר "לא ידע שהוא כזה" שהרי אותה עת הייתה תלויה ועומדת בבית המשפט התביעה הכספית וטרם הוגשה הבקשה לעיכוב הליכים עקב תנית בוררות;

ו. פנייתה הראשונה של המשיבה לבורר על מנת שישמש בתפקידו נערכה רק ביום 19.01.2016 והבורר הביע את הסכמתו לכך ביום 20.1.16;