הפ"ב
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
30954-01-16
09/04/2017
|
בפני השופט:
גרשון גונטובניק
|
- נגד - |
מבקשת:
אירית יוגב עו"ד חן בכר עו"ד בן אייל
|
משיבה:
1. נציגות קבוצת רכישה פרויקט "בית וגן " ירושלים 2. צד ג' : חברת קמה בית וגן בע"מ
עו"ד יצחק הניג עו"ד טטרו (ב"כ צד ג')
|
החלטה |
לפני בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט (להלן: הפקודה).
רקע
1. גב' אירית יוגב (להלן: המבקשת) היא בעלת זכויות בקבוצת רכישה להקמת בניין מגורים ובו 28 יחידות דיור (להלן: הבניין הראשון), במסגרת פרויקט "View בית וגן" שבירושלים. במסגרת הפרויקט עתידים להיות מוקמים שני בניינים. לצד הבניין הראשון צפוי להיבנות בניין נוסף (להלן: הבניין השני) ובו 36 יחידות דיור. הבניין השני מצוי בבעלות משותפת של מר שאול גבאי ו – Yeshiva Building Fund (45%) ושל חברת קמה א.א. בע"מ (55%)(להלן: חברת קמה) המצויה בבעלותם של יזמי הפרויקט, מר אבי לוי (להלן: מר לוי) ואסף סימן טוב. שני הבניינים הם בעלי תשתית משותפת ועתידים להיבנות על מקרקעין בירושלים (חלקות 276 ו – 277 בגוש 30192).
2. קבוצת הרכישה בה חברה המבקשת התאגדה בהסכם שיתוף מיום 12.8.10. לאחר מכן נחתם (ביום 6.6.13) הסכם שיתוף הכולל גם את הבניין השני, שאינו חלק מקבוצת הרכישה. המשיבים מס' 5-1 (להלן: המשיבים) משמשים כחברי נציגות קבוצת הרכישה של הבניין הראשון. המבקשת עצמה שימשה כחברה בנציגות, החל מיום 12.8.10 (מועד הקמת הקבוצה) ועד ליום 23.3.15. מר לוי חבר אף הוא בנציגות קבוצת הרכישה, ועוד יצוין שלחברת קמה יש זכות לדירה אחת בבניין הראשון.
3. עם הזמן נתגלעו סכסוכים בין המבקשת לבין נציגות קבוצת הרכישה. המבקשת ביקשה לקבל לידיה מסמכים שונים כדי לבדוק את התנהלות הגורמים השונים אגב מימוש הפרויקט. הצדדים פנו לבוררות ליישוב המחלוקות ביניהם, וזו התנהלה בפני כב' הבורר, עו"ד איל רוזובסקי (להלן: הבורר). נראה שעיקר חשדותיה של המבקשת התמקד בהחלטה להעדיף את מימון הפרויקט באמצעות קרן אקספו ולא באמצעות מימון בנקאי (פסקה 10 לפסק הבוררות החלקי (נספח 1 לבקשה)). המבקשת ביקשה לקבל לידיה, בין השאר, "כל מידע ומסמך הקשור לפרויקט לניהולו ולמצבו הכספי, ובכלל זה כל מידע ומסמך בקשר עם הסיבות בגינן בנק לאומי ו/או כל מוסד בנקאי אחר לא העניק ליווי בנקאי לפרויקט" (סעיף 139 לכתב התביעה בפני הבורר).
ביום 1.12.15 פסק הבורר (בפסק בוררות חלקי) כי על הנציגות להעמיד לעיונה של המבקשת את המסמכים שביקשה. פסק זה אושר (ביום 20.1.16) על-ידי בית משפט זה (כב' השופטת רביד).
4. בכך לא הגיעו הצדדים אל המנוחה ואל הנחלה. המחלוקות ביניהם המשיכו גם לאחר מתן פסק הבורר, זאת הפעם בעניין מימושו. המבקשת טוענת כי בקשתה לקבל לידיה מסמכים שונים נתקלה בקשיים עקביים. בסופו של דבר הגישה (ביום 27.7.16) לבורר בקשה לקבל לידיה מסמכים חסרים, ובהם "דו"ח אפס של הפרויקט (דו"ח מלא) על כל עדכוניו ופרטיו" (להלן: דוח אפס מאוחד).
הבורר קבע כי ככל שהמבקשת סבורה שפסק הבוררות מופר, עליה לפנות לרשות המוסמכת לאכיפת ביצוע הפסק, ואילו הבורר עצמו אינו מוסמך לעשות כן. על רקע זה הגישה המבקשת את הבקשה שלפניי, בה עתרה לכך שאאכוף את פסק הבורר, ואורה על העברת דוח האפס המאוחד לעיונה, וכן כל דוח שמאות אחר שהוצא בקשר לפרויקט.
5. עיקר המחלוקת שבין הצדדים נוגע לאותו דו"ח האפס המאוחד, המתייחס לשני הבניינים ולא רק לבניין הראשון. המבקשת טוענת כי פסק הבוררות החלקי שנתן הבורר חל, בבירור, גם עליו. הוא נמסר לעיון עורכי הדין של קבוצת הרכישה, בתנאי שתוכנו יישמר בסודיות, ומכאן שהוא מצוי, לכל הפחות, בשליטת המשיבים, וחובה עליהם למסרו.
הנציגות טענה בתגובה כי דו"ח זה כלל לא מצוי בידיה. הוא הוכן נוכח הצורך להציגו לגורמים המממנים, שביקשו התייחסות לשני המבנים ולא רק לאחד מהם. לשם הכנתו סיפקו בעלי הזכויות בשני המבנים נתונים, וגורם מקצועי אחד שקלל אותם לדוח מאוחד. דו"ח זה מופנה ישירות לגופים המלווים שעימם נוהל מו"מ (בנק לאומי וקרן אקספו). הוא מעולם לא נמסר לנציגות וזו לא ביקשה לקבלו לידיה. אכן, מר לוי ראה את הדו"ח המאוחד אך זאת נוכח היותו מנהל בחברת קמה ולא מכוח תפקידו כחבר נציגות.
מוסיפה הנציגות ומסבירה שנמסר לה שהדו"ח כולל מידע רגיש הנוגע לצדדים שלישיים (נתונים כלכליים הנוגעים לבניין השני שאין מקום לחשוף בפני קבוצת הרכישה של הבניין הראשון). עוד מצביעה הנציגות על כך שהמבקשת, כשהייתה חברת נציגות, לא ביקשה לעיין בדו"ח זה בזמן אמת. המשיבים טוענים כי העבירו למבקשת מאות, אם לא אלפי, מסמכים, ובהם חוזים, הסכמי ליווי, דוחות שמאי, פרוטוקולים, כרטסות הנהלת חשבונות, חומר גלם של רואה החשבון, התכתבות עם בנק לאומי ועוד ועוד. מכאן שאין לומר שהפרו את פסק הבורר, ואין מקום לקבל את הטענה כי ביזו את פסק הדין, שאישר אותו.
המבקשת מנגד טוענת כי הדוח נמסר לעיון עורכי הדין של קבוצת הרכישה של הבית הראשון, בתנאי שתוכנו יישמר בסודיות, מכאן שדוח זה מצוי, לכל הפחות, בשליטת המשיבים, ומכל מקום חובה על הנציגות למסור אותו לעיונה.
במהלך ניסיונות ההידברות בין הצדדים הועבר לעיונה של המבקשת הדוח המאוחד ממנו הוסרו החלקים הנוגעים לבית השני, תוך הותרת החלקים הנוגעים לבית הראשון (נספח ב לתגובת המשיבים), אך המבקשת עמדה על זכותה לקבל לעיונה את הדוח המלא.
6. כאמור, משלא הצליחו הצדדים לגשר על חילוקי הדעות ביניהם, הגישה המבקשת את הבקשה שלפניי.
הדיון בבקשה וההצעה הדיונית
7. במהלך הדיון בפניי הצבעתי בפני ב"כ המבקשת על כמה קשיים העומדים בפניה:
א) המסמכים המבוקשים הוגדרו בפסק הבוררות החלקי באופן הבא "מידע ומסמכים בנוגע למימון הפרויקט; מסמכים בנוגע להתנהלות הנציגות מול בנק לאומי והסיבות לאי מימוש הסכמתו העקרונית של הבנק, וכן מסמכים המפרטים את תנאי ההתקשרות עם קרן אקספו" (פסקה 11 לפסק הבוררות החלקי). אין זה ברור אם דוח האפס המאוחד נכלל במסגרת מסמכים אלה.