השופט ח' מלצר:
1. לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופט ר' שפירא), שבגדרו נדחה ערעור המערערים על תוצאות הבחירות שנערכו ביישוב ג'סר אלזרקא למועצה המקומית ולראשותה. בהסכמת הצדדים, החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.
תמצית העובדות ותיאור ההליך בבית המשפט לעניינים מינהליים
2. בתאריך 11.11.2008 נערכו בחירות לראשות המועצה ולמועצה המקומית ביישוב ג'סר אלזרקא (להלן: היישוב). אין חולק כי המדובר בבחירות שהיו סוערות, ושכוחות שיטור גדולים נדרשו על מנת להבטיח את התקיימותן. לפי הודעת המשיב 1, נמצא בתום ספירת הקולות הכשרים כי המשיב 3, מר עזאלדין עמאש, זכה במספר הגדול ביותר של קולות מבין המתמודדים לתפקיד ראשות המועצה, בפער של 14 קולות מן המערער 1, מר מוראד עמאש, מי שכיהן כראש המועצה עד לבחירות. באשר לבחירות למועצת הרשות נמצא, בתום ספירת הקולות ויישום הסכמי העודפים בין הרשימות השונות, כי רשימתם של המערערים 4-2 זכתה במנדט אחד, לאחר שצברה חמישה קולות פחות מרשימה אחרת, שזכתה עקב כך לשני מנדטים.
3. המערערים הגישו יחדיו ערעור בחירות לבית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה. בערעור טענו המערערים לשורה ארוכה של ליקויים, שלשיטתם מצדיקים את ביטול תוצאות הבחירות ועריכת בחירות חדשות. הליקויים העיקריים שהמערערים טענו כי אירעו היו אלה: אלימות והפרות סדר מחוץ לקלפיות, שמנעו ממצביעים רבים להגיע לקלפיות; אי-התאמות שונות בפרוטוקולים ובספרי הבוחרים; אי-התאמה בין מספר המעטפות לראש המועצה לבין מספר המעטפות למועצה, המעידה לטענתם על חוסר אמינות הרישומים; הצבעה בשמה של אישה ששהתה בחו"ל ביום הבחירות; הצבעתם של ארבעה מתוך חמישה עשר אנשים שהורחקו בצו שיפוטי מן היישוב ביום הבחירות (להלן גם: המורחקים); הצבעתם של אנשים ביחד עם מלווה אף שאינם סובלים ממום או מגבלה, וכן אי-עריכת רישום של פרטי המלווים כנדרש.
4. בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את העתירה. בראשית פסק דינו ציין בית המשפט כי בהתאם להוראת סעיף 73(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הבחירות לרשויות המקומיות), רשאי בית המשפט לבטל תוצאות של בחירות, אם מצא שהליקוי המשמש עילה לערעור הבחירות עלול היה להשפיע על התוצאות. באשר לטיב הליקוי הנדרש הביע בית המשפט הנכבד את עמדתו כי אי-סדרים ותקלות בהליך הבחירות לא די בהם, אלא צריך שהליקוי יהיה כרוך במעשי עבירה כאלה שהיה בהם כדי לפגוע בשוויון בין המתמודדים. עמדה זו השתית בית המשפט על כך שמדיניות של פסילת בחירות כל אימת שפער הקולות יהיה קטן דיו וימצאו אי-סדרים מסוימים בהליך - תוביל להגשת ערעורי סרק. עוד קבע בית המשפט כי לשם הוכחת מעשי העבירה האמורים - על הטוען להם לעמוד בנטל הוכחה הקרוב לזה הנדרש במשפט הפלילי.
5. לגופו של עניין, ולאחר שמיעת עדויות ובחינת ראיות, דחה בית משפט קמא הנכבד את ערעור הבחירות, לאחר שמצא כי חלק מטענותיהם העובדתיות של המערערים לליקויים בהליך לא גובו בראיות, וחלקן לימדו אמנם על פגמים שונים בהליך הבחירות, אך לא כאלה שיש בהם כדי להצדיק פסילת קולות, או עריכת בחירות חדשות. נעמוד עתה על קביעותיו המרכזיות של בית המשפט בטענות השונות של המערערים:
(א) מניעת אפשרות להצביע: בעניין הטענות בדבר אי-יכולתם של מאות בוחרים להצביע עקב אלימות והפרות סדר מחוץ לקלפיות, נמצא כי טענה זו לא גובתה בראיות של ממש, וכי חרף הלחץ בסביבת הקלפיות וגילויי האלימות שהיו בבוקרו של יום הבחירות, הרי שבמהלך היום הושלט סדר ולא נמנע ממי מהבוחרים לממש את זכותו להצביע.
(ב) אי-התאמות במעטפות וזיופים בספרי הבוחרים: בית המשפט דחה טענת המערערים לכך שחוסר התאמה מסוים בין מספר המעטפות לראשות המועצה ומספר המעטפות למועצה מהווה עילה לפסילת תוצאת הבחירות. בית המשפט קבע כי אף שכעיקרון על הבוחר להטיל באותה עת לתיבת הקלפי את שתי המעטפות שקיבל, וזאת לנגד עיני ועדת הקלפי, הרי שאין למצוא בדין איסור על הבוחר להסתפק בהכנסת מעטפה יחידה, ולכן אין עילה לוועדת הקלפי לפסול את קולו של הבוחר שנהג כך. נדבך אחר של טענת המערערים, והוא - כי בספר הבוחרים בוצעו זיופים, נמצא אף הוא כבלתי מבוסס, בהיעדר ראיות לזיופים שכאלה. אשר לקלפי אחת (קלפי מס' 2), שלגביה נטען למספר רב של התאמות ואי-זיופים, בהסתמכות על תצהירו של מזכיר הקלפי - נקבע כי המצהיר מטעם המערערים איננו אמין, ולא ניתן להשתית על תצהירו ממצאים כלשהם, כבקשת המערערים.
(ג) הצבעה של מורחקים בצו שיפוטי: בגדרי דיון מסוים בהארכת מעצרם של 15 מתושבי היישוב, שנחשדו בעבירות אלימות ערב הבחירות, קבע בית משפט השלום בחדרה כי החשודים ישוחררו ממעצר, בכפוף לתנאים שונים, ובהם - כי יימנעו מלהיכנס ליישוב ביום הבחירות, וזאת נוכח החשש שכניסתם תגרום למהומות במהלך הבחירות (להלן: הצו השיפוטי). ארבעה מבין המורחקים, שהמערערים טוענים כי כולם הם מתומכי המשיב 3 - נכנסו ליישוב בניגוד לצו השיפוטי, והצביעו, בעוד שיתר 11 המורחקים, שהמערער 1 טוען כי הם תומכיו - לא הצביעו. בית המשפט המחוזי קבע כי הצבעה תוך הפרת צו שיפוטי היא עילה להעמדה לדין, אך איננה מהווה פגם בהליך הבחירות ולכן אין היא יכולה לבסס עילה להתערבות בתוצאות הבחירות.
(ד) הצבעה באמצעות מלווים: חוק הבחירות לרשויות המקומיות (סעיף 61) מתיר למי שאיננו מסוגל פיזית להצביע, להיעזר במלווה, שפרטיו יירשמו לפרוטוקול. המערערים טענו כי בוחרים רבים נעזרו במלווה, אף שתצהירים של מכריהם מלמדים כי אין הם מוגבלים פיזית. חמישה בוחרים כאלה הובאו לאולם בית המשפט על-ידי המערערים, והאחרונים ביקשו מן הבוחרים הנ"ל לעמוד על רגליהם על מנת שבית המשפט יתרשם כי הם נעדרי מגבלה פיזית. כן נטען לפגמים ברישום הפרוטוקולים בעניין ליווי הבוחרים. בית המשפט הנכבד קמא דחה את הטענות, בקובעו כי לא ניתן למנוע מאדם הטוען בפני ועדת הקלפי למוגבלות - מלהיעזר במלווה, ומשיקולי צנעת הפרט, על פי הדין הקיים, אף לא ניתן לשאול אותו מהי המוגבלות ממנה הוא סובל. כל שנדרש מוועדת הקלפי הוא לתעד את הליווי בפרוטוקול, כפי שאכן נעשה ברוב הקלפיות. בית המשפט ציין עוד כי תופעת ההצבעה עם מלווה, כאשר אין ודאות כי אמנם היה בכך צורך, איפיינה את שני המחנות. לעניין אי-רישום פרטיהם של המלווים בשתי קלפיות קבע בית משפט קמא כי אכן מדובר בפגם. יחד עם זאת, הוא לא מצא בכך עילה לפסילת תוצאות הבחירות, כיוון שלא הוכח ברמת ההסתברות הנדרשת כי בוצעו בשל כך הצבעות בניגוד לחוק.
6. ערעור הבחירות נדחה איפוא, ומכאן הבקשה שבפנינו.
טענות הצדדים
7. לטענת המערערים, משקבע בית משפט קמא כממצא עובדתי כי היו ליקויים ואי-סדרים בהליך הבחירות, אזי שילובם של אלה עם הפרש הקולות הקטן בין המתמודדים די היה בו כדי להצדיק את ביטולן של הבחירות ועריכתן מחדש. לטענתם, בית משפט קמא סטה בפסק דינו מן ההלכה הנוהגת, בקובעו כי רק ליקויים העולים כדי עבירות על חוק הבחירות יצדיקו את ביטול תוצאות הבחירות. המערערים השיגו אף על הידרשותו של בית המשפט קמא לפגמים בהתנהלותם שלהם, כעילה לדחיית ערעורם.
8. באופן פרטני, טוענים המערערים, בין היתר, כי בית המשפט שגה בקבעו כי גילויי האלימות לא מנעו מרבים לממש את זכות ההצבעה. כמו כן, חזרו המערערים על טענתם לפיה חוסר ההתאמה בין מספר המעטפות לראשות המועצה ולמועצה מעידה על חוסר אמינותם של רישומי הקלפיות, דבר המצדיק את ביטול הבחירות. באשר להצבעתם של ארבעה מן המורחקים בצו שיפוטי - המערערים גורסים כי אף אם אין בכך עבירה על דיני הבחירות ככאלה, יש בכך הפרת השוויון בין המתמודדים, כיוון שארבעת המורחקים שהצביעו הם מתומכיו של המשיב 3, ואילו 11 המורחקים האחרים, שצייתו (לפי הנטען) לצו השיפוטי ולא הצביעו - הם מתומכיו של המערער 1. לעניין ההצבעה עם מלווים, חוזרים המערערים על טענותיהם לפיהן מספר רב של מצביעים שהצביעו עם מלווים אינם סובלים ממום או מגבלה; כי מלווה אחד ליווה שלושה בוחרים בניגוד למגבלה הקבועה בחוק (המאפשרת ליווי של שניים בלבד לכל היותר); וכי בשלוש קלפיות לא נערך רישום של פרטי המלווים, כנדרש. לשיטתם, בית משפט הכיר בכך שאי-תיעוד פרטי המלווים הינו פגם מהותי, אך לא גזר מכך את הסעד המתבקש.
9. המשיבים 7-3 ו-14 סומכים ידיהם על פסק דינו של בית המשפט הנכבד קמא. לטענתם, עיקר הערעור מופנה כנגד הקביעות העובדתיות שבפסק הדין, ובאלה - אין להתערב. לעניין הצבעתם של המורחקים, סומכים המשיבים את ידיהם על קביעתו של בית המשפט הנכבד קמא, לפיה אין עילה בדין לפסילת קול עקב הפרה של צו הרחקה שיפוטי. לעניין ההצבעה בעזרת מלווה - טוענים המשיבים כי לא תועדה בפרוטוקולים כל התנגדות להצבעתו של אדם עם מלווה ולא הובאה ראייה לכך שאדם שהצביע עם ליווי הצביע בניגוד לרצונו האישי, ועל כן יש לסמוך על ועדות הקלפי כי פיקחו על כך שלא נעשה שימוש לרעה באפשרות להצביע עם ליווי. לעניין אי-רישום פרטי המלווים בשתי קלפיות (מספר 1 ומספר 9), טוענים המשיבים כי מדובר בליקוי טכני, שאיננו מצדיק את פסילת הבחירות. ביחס לקלפי השלישית (מספר 4), שגם לגביה הועלתה טענה לליקוי זה, טוענים המשיבים כי בקלפי זו נערך רישום של פרטי המלווים, אלא שהרישום צורף לפרוטוקול של הבחירות לראשות המועצה, אותו נמנעו המערערים מלצרף לערעור. המשיבים מכירים עם זאת בפסלותם של שני קולות - אדם אחד ששמו נמחק בטרם הצביע (אף שככל הנראה הדבר נעשה בתום לב, כיוון שקיימים 30 מצביעים בעלי שם זהה באותה קלפי), וכן של אישה ששהתה בחו"ל (אף שלטענתם - לא ניתן לדעת האם אחר הצביע בשמה, או שמדובר במחיקה שנעשתה בטעות). על אף האמור - לטענתם אין בליקויים אלה כדי להצדיק את ביטולן של הבחירות, שכן ממילא אין הם עשויים להשפיע על התוצאות.
10. המשיבים 2-1 סבורים כי בית משפט קמא הנכבד סטה שלא כדין מן ההלכה הפסוקה בדבר הגדרת ליקוי המצדיק ביטול בחירות וטיב הנטל הנדרש להוכחתו של ליקוי שכזה. עם זאת הם גורסים כי המדובר באמירות אגב, שלא השפיעו בפועל על תוצאתו של פסק הדין. לסברתם, במקרה דנן לא נפלו ליקויים כאלה היורדים לשורשו של עניין המצדיקים את ביטול הבחירות (שזהו המבחן ההלכתי המקובל), כך שתוצאת פסק דינו של בית משפט קמא - נכונה.
11. במהלך הדיון שהתקיים בפנינו הסכימו המערערים 4-2 למשוך את ערעורם, ככל שהוא נוגע לבחירות למועצה, וזאת לאחר שהובהר להם כי ערעורם במישור זה איננו מפורט דיו, ואיננו מניח תשתית להוכחת האופן בו הייתה משתנית חלוקת המנדטים עקב שינוי בחלוקת הקולות בין הרשימות. נוכח האמור, התייחסותנו בהמשך תהיה רק לגבי נכונות פסק הדין של בית המשפט הנכבד קמא, ככל שהוא נסב על הבחירות לראשות המועצה.
דיון והכרעה