1. לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת צ' ברון), אשר אישר בקשה לניהול תובענה ייצוגית נגד המבקש.
2. ביום 26.5.2003 הגישו המשיבים 2-1 (להלן - המשיבים) לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המבקש, בנק הפועלים בע"מ (להלן - הבנק). עניינה של התובענה בטענת המשיבים לפיה גבה הבנק שלא כדין מלקוחותיו עמלת רישום פעולה עבור דחיית חיוב שמקורו בביטול הוראת קבע על ידי הלקוח. בתמצית יובהר, כי כאשר מבטל לקוח הרשאה לחיוב בהוראת קבע והמוטב מנסה בכל זאת לחייב את החשבון על פיה, הבנק לא מכבד את הפעולה. עם זאת, צמד הפעולות (הגשת החיוב ודחייתו) נרשמות בדף החשבון. בתקופה הרלוונטית נהג הבנק לחייב בעמלת רישום פעולה ("עמלת שורה") בגין רישום פעולות בחשבון. הבנק חייב את הלקוחות בגין רישום הפעולה של דחיית חיוב, גם אם הסיבה לדחיית החיוב היא שהוראת הקבע בוטלה. יצוין, כי עמלת השורה בוטלה בשנת 2004. בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נטען, כי מדובר בחיוב בלתי חוקי וכן נטען לקיומה של הטעיה. תחילה נדחתה הבקשה לאישור על ידי בית המשפט המחוזי, אולם הערעור לבית המשפט העליון התקבל והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי (ע"א 10262/05, פסק דינם של השופטים א' ריבלין, א' רובינשטיין וי' דנציגר מיום 11.12.2008). ביום 2.8.2009 אישר בית המשפט המחוזי את הגשת התובענה הייצוגית, תוך שהגדיר את הקבוצה המיוצגת כ"כל לקוחות הבנק אשר נגבתה מהם עמלת שורה לאחר ביטול הוראת קבע". על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפנינו. החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה.
3. לאחר שהוגשה בקשת רשות הערעור קיימנו מספר דיונים במעמד הצדדים בניסיון להביא את בעלי הדין לפתרון מוסכם. דיונים אלה, כמו גם המגעים לפשרה, התנהלו בליווי באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה וכן בליווי נציג מטעם המפקח על הבנקים. במסגרת מגעים אלו, הגיעו הבנק והמשיבה למתווה פשרה, המוסכם ברובו גם על בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה והמפקח על הבנקים. לפי מתווה הפשרה המוצע, יעניק הבנק פטור יחסי, במהלך חודש אחד, מעמלת "פעולה בערוץ ישיר" לכלל לקוחות הבנק שהינם משקי בית, וזאת עד לסכום הפשרה. סכום הפשרה הוא הסכום בו מוערך החזר העמלות שנגבו על ידי הבנק בתקופה שבין יום 12.3.1999 ועד ליום 31.3.2004 (להלן - תקופת הפשרה). תקופה זו מתייחסת לתקופת התיישנות של שבע שנים לאחור מיום כניסתו לתוקף של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן - החוק). סכום הפשרה הוערך על ידי הצדדים בכ-4 מיליון ש"ח (4,184,045 ש"ח כולל הפרשי הצמדה וריבית נכון ליום הגשת הצעת הסדר הפשרה). יצוין, כי תקופת ההתיישנות לצורך חישוב סכום הפשרה הייתה שנויה במחלוקת בין הצדדים. הבנק ציין במסגרת ההודעה על ההסדר המוסכם כי הסכמתו להסדר הפשרה תלויה בקבלת תקופת הפשרה. באת-כוח היועץ המשפטי, לעומת זאת, הותירה לשיקול דעתו של בית המשפט את השאלה האם תקופת הפשרה צריכה להיות התקופה שהוצגה, קרי שבע שנים לאחור מיום כניסתו לתוקף של החוק, או שמא שבע שנים לאחור מיום הגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית (או אז מדובר בתקופה שמיום 27.5.96). לפי חלופה שנייה זו, עומד סכום הפשרה, אילו אפשרות זו הייתה מקובלת על הבנק, על סך של כ-6,611,115 ש"ח. יודגש, כי אפשרות זו, של החלופה השנייה, אינה מקובלת על הבנק. בחירה בחלופה זו תביא לביטול הפשרה.
4. בנוסף להחזר הכספי האמור קובע ההסדר המוצע, כי הבנק יבצע החזר כספי אישי של "עמלת רישום פעולה" שנגבתה ממי מחברי הקבוצה, כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט המחוזי, וזאת במהלך תקופת הפשרה. לפי ההסדר המוצע, יינתן ההחזר לחברי הקבוצה שיפנו לבנק ויבקשו לקבל את ההחזר, תוך הוכחת זכאותם. ההחזר יתבצע תוך 45 ימים ממועד הוכחת הנזק, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק. אם יוכח שהפנייה מוצדקת ישא הבנק בעלות אחזור דפי החשבון שנדרשים לצורך הוכחת הזכאות. בהסדר נקבע עוד, כי הבנק יפרסם בצורה ברורה את דבר הזכאות לפנות להוכחת ההחזר האישי וכי לצורך ביצוע הפנייה יינתנו ללקוחות 90 ימים. כן נקבע, כי בחלוף 120 ימים ממועד פרסום ההודעה לציבור, יעדכן הבנק את בית המשפט בדבר מספר הלקוחות שפנו ונמצאו זכאים להחזר, תוך ציון הסכום הכולל שהוחזר להם. ההסדר המוצע אף כולל התייחסות לשאלת שכר הטרחה והגמול שישולם לתובעים המייצגים, הם המשיבים ולפרקליטם. על פי ההסדר, יעמוד סכום זה על סך של 800,000 ש"ח. בדיון שנערך לפנינו ציין בא-כוחם של המשיבים כי לפי ההסכם בינו לבין שולחיו יחולק סכום זה ביניהם באופן שווה.
5. באת-כוח היועץ המשפטי הסכימה, כאמור, לעיקרי המתווה שהוצג. לצד זאת, ביקשה היא להותיר להכרעת בית המשפט את שאלת תקופת הפשרה, היא למעשה שאלת תקופת ההתיישנות של התביעה. בנוסף, ציינה באת-כוח היועץ המשפטי כי יש להוסיף להסדר המוצע הוראות הנוגעות לפיקוח על ביצועו. זאת, הן בדרך של חיוב הבנק להגיש תצהיר מטעמו ביחס לביצוע ההסדר והן בדרך של עיכוב חלק מתשלום שכר הטרחה לבא-כוח המשיבים, עד לאחר שתוגש הודעה בדבר ביצוע ההסדר. בנוסף, ציינה באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה כי לשיטתה יש מקום להורות לצדדים לפרסם את ההודעה בדבר הסדר הפשרה לפי סעיף 18 לחוק.
6. לאחר שקיימנו דיון נוסף במעמד הצדדים (כולל באת כוח היועץ המשפטי לממשלה ונציגת המפקח על הבנקים), בו נמסרו לנו הבהרות שונות ביחס להסדר המוצע, מצאנו לנכון לאשרו. מדובר, אם כן, בהסדר המתייחס לתקופת הפשרה, היא התקופה שמיום 12.3.99 ועד ליום 31.3.04. ההסדר המוצע נותן פיצוי הולם והוגן לחברי הקבוצה וללקוחות הבנק בכללותם. לפי ההסדר, יזכו כלל לקוחות משקי הבית של הבנק לפטור יחסי מתשלום עמלה של "פעולה בערוץ ישיר" במשך חודש. זאת, עד לגובה הסכום שנגבה ביתר על ידי הבנק בתקופת הפשרה. כמו כן, יזכו חברי הקבוצה שיפנו אל הבנק ויוכיחו את תביעתם להחזר של העמלות שנגבו מהם ביתר. בהתחשב בעובדה כי מאז שנת 2004 לא גובה הבנק את עמלת השורה (העומדת בבסיס טענות המשיבים), וכן בהתחשב בכך שהסכום שנגבה ביתר מכל אחד מהלקוחות הינו קטן יחסית, הרי שיש בהסדר האמור כדי להבטיח באופן הולם את אינטרס הקבוצה. אומנם, לשיטת באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה, אין מניעה לקבוע כי תקופת ההתיישנות של התביעה הינה ארוכה יותר מזו אליה התייחסו הצדדים בהסכם הפשרה. עם זאת, מצאנו כי בנסיבות העניין עדיף לפעול בדרך שתוביל לסיום ההליך בשלב הנוכחי, מאשר להכריע באופן עקרוני בשאלת ההתיישנות. יצוין, כי אפילו נפלה הכרעה בנקודה זו לטובת התקופה הארוכה יותר, לא היה הדבר מביא בהכרח לסיום ההליך. יש לזכור, כי נמצאים אנו אך בשלב של אישור הבקשה כי התובענה תנוהל כתובענה ייצוגית. במילים אחרות, בנסיבות העניין עדיפה הפשרה שהושגה בשלב הנוכחי על פני ניהול ההליך עד תומו, בלא שניתן לדעת בוודאות כיצד הוא יסתיים. כמו כן, נוכח העובדה כי מתווה הפשרה הושג בעקבות הצעת בית המשפט ובפיקוחו, איננו סבורים כי יש מקום לנקוט ההליכים הקבועים בסעיפים 18 ו-19 לחוק. זאת, גם בהתחשב במעורבותו ההדוקה של היועץ המשפטי לממשלה והמפקח על הבנקים בפרטי ההסדר, המפיגה את החשש לפגיעה במי מחברי הקבוצה (ראו, רע"א 8479/02 סבו נ' רשות שדות התעופה בישראל (טרם פורסם, 15.12.2008)).
7. לצד זאת, מצאנו לנכון לאמץ את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, לה הסכימו הצדדים בדיון שנערך לפנינו, לעניין הצורך בהוספת מנגנוני פיקוח על ביצוע הסדר הפשרה. לפיכך, אנו מורים כי בנוסף לפרטי ההסדר (כפי שהם מופיעים בתמצית בפיסקה 4 לעיל), יעביר הבנק לבא-כוח המשיבים רשימה של הלקוחות אשר פנו למימוש הזכאות לקבל ההחזר האישי. זאת, בתוך 105 ימים מיום פרסום המודעה ללקוחות הבנק. הבנק ימסור לבא-כוח המשיבים אף את ההודעה המעדכנת שתוגש לבית המשפט בדבר מספר הלקוחות אשר פנו לבנק ונמצאו זכאים להחזר. בא-כוח המשיבים יודיע לבית המשפט בתוך 20 ימים מיום שתימסר לו ההודעה האמורה אם יש לו הערות כלשהן לעניין השלמת ביצוע ההסדר. עד להחלטה אחרת יעוכב סכום בסך 50,000 ש"ח מתוך שכר הטרחה שנפסק לטובת בא-כוח המשיבים. הסכום יוחזק בנאמנות ויועבר לעורך הדין בהתאם להחלטת בית המשפט אשר תינתן לאחר שיושלם ביצועו של ההסדר.
8. סיכומם של דברים הוא, כי אנו נותנים תוקף של פסק דין להסכם הפשרה בין הצדדים בנוסח שהוגש ביום 18.5.2011, בתוספת דברינו בפסק דין זה, לרבות לעניין מסירת הודעות בדבר ביצוע ההסדר ולעניין עיכוב חלק משכר הטרחה. הסכום של 800,000 ש"ח של גמול ושכר טרחה יחולק בחלקים שווים בין המשיבים לפרקליטם (ובכפוף לעיכוב של 50,000 ש"ח כאמור בפיסקה 7 לעיל). פרסום אישור הסדר הפשרה יבוצע על ידי הבנק בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק דין זה במודעות שיפורסמו בשלושת העיתונים היומיים הנפוצים בישראל. פרסום זה יכלול אף את ההודעה בדבר הזכאות לקבלת החזר אישי, כאמור בפיסקה 4 לעיל. העתק מפסק הדין יישלח ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בית המשפט.
ניתן היום, כ"ח באלול תשע"א (27.9.11).
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
www.court.gov.il