העוררת בבש"פ 8309/14 והמשיבה בבש"פ 8850/14 מדינת ישראל המשיב בבש"פ 8309/14 והעורר בבש"פ 8850/14 פלוני

1.       האם הייתה הצדקה לכלול בצו פיקוח לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006 (להלן: חוק ההגנה על הציבור) סמכויות שיוענקו לקצין הפיקוח להיכנס לבית שבו מתגורר עבריין מין משוחרר עם בני משפחה נוספים, וכן סמכויות נוספות שעניינן חיפוש ותפיסת חפצים? כמו כן, האם הייתה הצדקה להוציא צו זה לתקופה של ארבע שנים? שאלות אלה ושאלות הקשורות בהן עמדו במרכזם של העררים שבפני. 

הרקע והעובדות

2.       לפני ערר וערר שכנגד על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 13.11.2014 (צ"א 25600-06-14, השופטת ד' שריזלי), שבה ניתן צו פיקוח ומעקב על המשיב והעורר שכנגד (יכונה להלן:המשיב), מכוח סעיף 12 לחוק הגנה על הציבור (להלן: צו הפיקוח).

3.       המשיב הורשע בשנת 2010 על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של מעשים מגונים בקטינה. לפי עובדות כתב האישום שבו הודה, המשיב הגיע בסוף שנת 2008 למתנ"ס שבו התקיימו חוגים לילדים, ובהם חוג בהשתתפותה של המתלוננת, שהייתה אז כבת שבע שנים. המשיב קרא למתלוננת בשמה, על אף שלא הייתה ביניהם היכרות מוקדמת, ובתואנה שאמה מחכה לה גרם למתלוננת להתלוות אליו. הוא הוביל אותה לשירותים, ושם ביצע בה מעשים מגונים אשר במהלכם, בין היתר, הוריד את בגדיה בניגוד לרצונה, נגע באיבר מינה בידו ובלשונו וצילם אותו. במעשים אלו הפר המשיב צו פיקוח קודם שנתן בעניינו בית משפט השלום בתל אביב-יפו ביום 23.9.2008 (ב"ש 3736/08, השופט מ' לנדמן ז"ל) שאסר, בין השאר, על כניסתו של המשיב למקומות כינוס המיועדים לקטינים (להלן: צו הפיקוח הקודם), לאחר שהורשע קודם לכן באותה שנה במעשה מגונה בקטינה בת עשר ובקבלת דבר במרמה.

4.       בשל מעשים אלו הורשע המשיב בביצוע עבירות של מעשים מגונים בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים שלא בהסכמתה החופשית, לפי סעיף 348(ב) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, ושל הפרת צו פיקוח, עבירה לפי סעיף 22 לחוק ההגנה על הציבור (תפ"ח 1001/09, השופטים נ' אחיטוב, מ' דיסקין, ו-ר' בן-יוסף).

5.       ביום 20.9.2010 ניתן גזר דינו של המשיב בבית המשפט המחוזי, אשר השית עליו מאסר בפועל של חמש שנים (שיימנו מיום מעצרו), מאסר על תנאי של 18 חודשים למשך שלוש שנים (כשהתנאי הוא שלא יעבור עבירה מסוג פשע) ומאסר על תנאי של 12 חודשים למשך שלוש שנים (כשהתנאי הוא שלא יעבור עבירה מסוג עוון או עבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 לחוק העונשין או עבירה של הפרת צו פיקוח לפי סעיף 22 לחוק ההגנה על הציבור). בנוסף, הופעל בעניינו של המשיב מאסר על תנאי של 12 חודשים, אשר הוטל על המשיב בתיק הקודם שבו הורשע, כך שששה חודשים מהם ירוצו בחופף לעונש החדש שנקבע וששה חודשים נוספים ירוצו במצטבר לו.

6.       ביום 3.6.2014, בטרם שחרורו של המשיב, נערכה לו הערכת מסוכנות, בהתאם לסעיפים 6 ו-12 לחוק ההגנה על הציבור, ובה נקבע כי מסוכנותו גבוהה מאוד. על בסיס זה בחנה היחידה לפיקוח על עברייני מין (להלן: יחידת הפיקוח) את עניינו של המשיב והעבירה ביום 11.6.2014 למדינה את המלצותיה לתנאי צו הפיקוח שימנעו ביצוען של עבירות מין נוספות על ידי המשיב.

7.       ביום 15.6.2014 הגישה המדינה בקשה לבית המשפט המחוזי למתן צו פיקוח בעניינו של המשיב למשך ארבע שנים, על פי המלצות יחידת הפיקוח. בבקשתה פירטה המדינה את התנאים המבוקשים על ידה, הכוללים חיוב של המשיב לשתף פעולה עם קצין פיקוח, איסור על יצירת קשר עם קורבנות העבירה, איסור על שהייה עם קטינים או קטינות, איסור לינה תחת קורת גג אחת עם קטינים וקטינות, איסור הימצאות במקומות כינוס ייעודיים להם, איסור לעבוד (בין בתמורה ובין בהתנדבות) בעבודה הכרוכה בקשר וקרבה לקטינים וקטינות ובכל מקום בו קיימת נגישות לאלכוהול ואיסור על שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים מסוג סמים ואלכוהול. כן ביקשה המדינה כי לצורך ביצוע האמור יינתנו לקצין הפיקוח הסמכויות הקבועות בסעיף 18(א) לחוק ההגנה על הציבור, סעיפי משנה (1)–(9), למעט הסמכויות המפורטות בסעיפים (2א), (3א) ו-(6א), שעניינן קבלת פלט ממחשבו האישי או העסקי של עבריין מין וחדירה למחשב המצוי ברשותו. מהון להון השתחרר המשיב מבית הסוהר ביום 23.6.2014 לאחר שהשלים את ריצוי מלוא תקופת המאסר שהושתה עליו.