1. תביעת התובע, העוסק בתיווך מקרקעין, על סך 12,797 ש"ח, בגין דמי תיווך המגיעים לו, לטענתו, מהנתבע, בגין רכישת דירה, על ידי הנתבע, שהתובע סיפק לנתבע את פרטיה.
אין חולק שהנתבע לא חתם על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך מקרקעין (להלן:
"ההזמנה").
2. מעדויות הצדדים ומכתבי טענותיהם עולה, כי ביום 8/3/2007 פנה הנתבע, וטרינר בעיסוקו, למשרד התובע וביקש לספק לו שירותי תיווך לרכישת דירה בהתאם למאפיינים שפירט.
לטענת הנתבע, כבר בשלב שפנה לתובע הודיע לו שאינו מוכן לשלם דמי תיווך בשיעור 2%, והתובע הודיע לו שדמי התיווך יחולו על המוכר, והוא לא יצטרך
"לשלם כלום או כמעט כלום".
השניים הגיעו לרחוב בו נמצא הנכס. התובע מילא את פרטי הנתבע בטופס
"הזמנת שירותי תיווך לקנייה ו/או שכירת נכס מקרקעין", אך הנתבע לא חתם על ההזמנה.
לטענת התובע, משנתברר לנתבע שמו של המוכר, אחד, עומר ברעם (להלן:
"ברעם"), שהעיד בבית המשפט - שהוא לטענת הנתבע לקוחו - טען כי אינו רוצה לראות את הנכס ואינו מעונין לחתום. לדברי ברעם התובע הודיע לו כי הלקוח הפוטנציאלי הוא "וטרינר בשם דרור", אינו מעונין לראות את הדירה, והשניים עזבו את המקום.
לטענת הנתבע, סירב לחתום מאחר שהתובע הודיע לו כי עמלת התיווך עומדת על 2%.
לדברי הנתבע וברעם, ברעם יצר קשר, ביוזמתו, עם הנתבע, ובחלוף תקופה של חודשיים ימים שבה היה קשור ברעם בהסכם בלעדיות עם התובע, רכש הנתבע מברעם את הדירה. ברעם שילם לתובע עמלת תיווך.
3. לטענת התובע, הוא זכאי לדמי תיווך מאחר שהיה הגורם היעיל שהביא לביצוע העסקה - הוא זה שמסר לנתבע את פרטי הנכס, שם הבעלים - ואין לפטור את התובע מדמי עמלת התיווך בכך שפעל מאחרי גבו ביחד עם ברעם.
4. לטענת הנתבע, כל עוד לא חתם על הזמנה, הרי שבהתאם לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996 (להלן:
"חוק המתווכים"), התובע אינו זכאי לדמי תיווך.
לדברי הנתבע, פעל בתום לב, הוא לא פנה למוכר וברעם הוא זה שיצר עימו קשר ביוזמתו ואף מטעם זה אין לחייבו בדמי תיווך.
5. השאלה המתעוררת היא, האם התובע זכאי לדמי תיווך, למרות שהנתבע לא חתם על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין ? לפי סעיף 9 (א) לחוק המתווכים.
לאחר שבחנתי את מכלול הנסיבות ואת טענות הצדדים, סבורני, שיש להשיב לשאלה זו בשלילה.
חוק המתווכים הוא חוק קוגנטי. סעיף 9 (א) לחוק המתווכים, קובע מפורשות כי מתווך במקרקעין לא יהיה זכאי לדמי תיווך אלא אם כן
חתם על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך על המקרקעין.
בענייננו, נערכה הזמנה בכתב, שממנו נעדרת אך חתימת הנתבע.
לא התרשמתי שסירוב הנתבע לחתום על החוזה, התגבש לכלל התנהגות בחוסר תום לב.
הנתבע, היה עיקבי בגירסתו כי סירב לתשלום דמי תיווך בשיעור 2% ומסיבה זו אף לא חתם על ההזמנה.
במצב דברים זה, מחובת התובע, כמתווך מקצועי, המודע לדרישות החוק, לוודא חתימת הנתבע על הזמנה בכתב כדרישת החוק על מנת שיהא זכאי במקרה מתאים לדמי תיווך.
התובע לא נהג כך, ואין לו אלא להלין על עצמו.