הס ואח' נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

פסק הדין ניתן בתביעה כספית בסך של 55,265 ₪ שהגיש עו"ד שלומי הס (להלן: "הס") נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מגדל") ובתביעה שכנגד בסך של 300,000 ₪ שהגישה מגדל נגד הס.

להלן עיקרי טענותיו של הס בכתב התביעה:

החל משנת 1996 העניק הס למעוז חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מעוז") אשר מוזגה לאחר מכן עם מגדל, שירותים משפטיים בתחום גביית חובות. לפי המוסכם בין הצדדים, הס היה זכאי לקבל שכ"ט בשיעור של שכר הטרחה שנפסק לטובת מגדל בכל ההליכים המשפטיים בבתי המשפט ובהוצאה לפועל, וזאת מתוך כספי הגבייה.

בתחילת שנת 1998 ביקשה מגדל כי הס יטפל עבורה בגביית חוב של אחד מלקוחותיה, מר מרחום סאלם (להלן: "סאלם"), בגין הלוואת משכנתא על סך 200,000 ₪ (להלן: "ההלוואה") שנטל סאלם יחד עם בנו וכלתו, מרחום אריה ושרה (להלן: "אריה ושרה"). מאחר שסאלם חתם על הסכם משכון שלפיו משכן את מלוא זכויותיו בדירת מגוריו ברחוב השופטים בחולון לטובת ההלוואה, ביקשה מגדל מהס שיפעל למימוש המשכון שנרשם, ובעקבות זאת הגיש הס בקשה למימוש משכון בהוצל"פ.

בסמוך לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ הגיש סאלם תביעה לבית המשפט המחוזי ועתר למתן סעדים הצהרתיים נגד מגדל שלפיהם הסכמי ההלוואה והמשכון בטלים. לאחר מספר דיונים בבית המשפט המחוזי הגיעה מגדל להסדר עם סאלם שלפיו מגדל תמנע מנקיטת הליכים בתיק ההוצל"פ שנפתח למימוש המשכון עד להגיעו של סאלם לאריכות ימים, וההליכים בתיק זה יעוכבו (להלן: "ההסדר עם סאלם").

לאחר שעוכבו ההליכים בתיק ההוצל"פ שנפתח לצורך מימוש המשכון, ביקשה מגדל מהס לפעול במקביל נגד אריה ושרה, שכאמור חתמו אף הם על הבקשה לקבלת ההלוואה. בהתאם לכך הגיש הס ביום 29.7.99 תביעה נגד אריה ושרה בבית משפט השלום בתל אביב על סך של 311,692 ₪ - יתרת החוב בגין ההלוואה נכון למועד הגשת התביעה הנ"ל. בד בבד הגיש הס, לבקשתה של מגדל, בקשה להטלת עיקול על בית מגוריהם של אריה ושרה ברחוב הבנים בבאר יעקב (להלן: "הבית בבאר יעקב") שעמד להימכר על ידי כונס נכסים. ביום 25.11.99 ניתן פסק דין לטובת מגדל נגד אריה ושרה על מלוא סכום התביעה, בצירוף שכר טרחת עו"ד בסך של 20,166 ₪ כולל מע"מ. ביום 26.12.99 פתח הס לבקשתה של מגדל תיק הוצל"פ למימוש פסק הדין, ונפסק לטובת מגדל שכ"ט א' בסך של 16,910 ₪ ושכ"ט ב' בסך של 18,189 ₪. הס נקט בהליכי גבייה נגד אריה ושרה, לרבות עיקול אצל כונס הנכסים שמונה על זכויות בני הזוג בבית בבאר יעקב, אך לטענת כונס הנכסים, לא נותרו כספים ממימוש הבית לאחר סילוק החוב לנושה המובטח.

בבדיקה שביצע הס ביום 21.3.07 התברר לו כי סאלם הלך לעולמו, ובעקבות זאת ולאחר קבלת אישורה של מגדל, חודשו הליכי ההוצל"פ נגד סאלם. ואולם, היות שתיק ההוצל"פ הישן משנת 1998 בוער ונגנז, נדרש התובע לפתוח מחדש את התיק – דבר שגרר פסיקה חדשה של שכ"ט עו"ד בסכום נמוך יותר מהסכום המקורי שהיה, בשל כניסתן לתוקף של תקנות חדשות. בתיק ההוצל"פ המחודש הגיש הס בקשה למימוש הזכויות בנכס ובקשה חוזרת למינוי כונס נכסים טרם מסירת האזהרה ליורשים של סאלם, וכן הוזמנה חקירה לבירור זהות המחזיקים בנכס. ביום 22.8.07 מונה הס לכונס נכסים על זכויותיו של סאלם בנכס, ולאחר מכן התנהלו הליכים שונים מול עזבונו ויורשיו של סאלם.

במהלך חודש אוגוסט 2008, לאחר מו"מ ארוך וניהול הליכים משפטיים נוספים, נחתם הסכם פשרה שלפיו שילם יורשו של סאלם, מר מרחום שמריהו (להלן: "שמריהו"), סך כולל של 450,000 ₪ לצורך סילוק החוב בגין ההלוואה (להלן: "הסכם הפשרה עם שמריהו"), אשר הביא לסיום ההליכים נגד סאלם ונגד אריה ושרה.

לאחר חתימת הסכם הפשרה עם שמריהו וגביית הסך של 450,000 ₪ בהתאם, קיבל הס ביום 3.5.09 סך של 33,680.52 ₪ + מע"מ כשכר טרחתו בהתאם לסכום שנפסק לטובת מגדל כשכ"ט א' בתיק ההוצל"פ שנפתח לצורך מימוש המשכון ולסכום שנפסק כשכ"ט כונס נכסים. עם זאת, ובניגוד למוסכם ולנוהג בין הצדדים, סירבה מגדל לשלם להס את שכר הטרחה שנפסק לטובתה בהליכים המשפטיים נגד אריה ושרה.

הס טוען כי קבלת התקבול בסך של 450,000 ₪ משמריהו מהווה גבייה בפועל גם מאריה ושרה, היות שסכום זה נזקף על חשבון חובם של בני הזוג, ויתרת החוב בתיק ההוצל"פ המתנהל נגדם הוקטנה בהתאם. נוסף על כך, לטענתו, ספק אם ניתן להמשיך בהליכי הגבייה נגד אריה ושרה, שכן לפי סעיף 3.4 להסכם הפשרה עם שמריהו "סכום הפשרה ייחשב כתשלום מלא, סופי ומוחלט לסילוק החוב נשוא המשכנתא".

לאור הטענות הנ"ל טוען הס כי על מגדל לשלם לו את שכר הטרחה שנפסק בגין הגשת התביעה נגד אריה ושרה וכן את שכ"ט א' ו- ב' שנפסק בתיק ההוצל"פ שנפתח נגדם, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ובסך כולל של 55,265 ₪ נכון למועד הגשת התביעה.

להלן עיקרי טענותיה של מגדל בכתב ההגנה:

דינה של התביעה להידחות על הסף עקב התיישנות, שכן הסכומים הנתבעים נפסקו לחובתם של אריה ושרה עוד בשנת 1998.

מגדל מכחישה כי הסכימה לשלם להס את מלוא שכר הטרחה שנפסק לטובתה בכל ההליכים המשפטיים בבתי המשפט ובהוצל"פ. גם אם הס נהג כך בפועל בעבר, הדבר אינו מחייב את מגדל, ונעשה בניגוד למוסכם עמה ושלא על דעתה. הס ידע כי מגדל אינה מסכימה לשלם לו כל שכ"ט שהוא מעבר למגיע לו בגין התיק שבו יגבה את החוב בפועל. הס אף לא דאג לחתימת הסכם שכר טרחה בכתב עם מגדל, והדבר פועל לרעתו.

הס לא העלה כל טענה כלפי מגדל עד לאחר חתימת הסכם הפשרה עם שמריהו, ובעקבות שתיקתו במשך 10 שנים, גרם לכך שמגדל תשנה את מצבה לרעה, ותגיע לפשרה מתוך חוסר ידיעה על תביעותיו של הס.

הס היה זכאי לשכר טרחה אחד בלבד בגין גביה אחת מתוך כספי הגביה, ולא היה זכאי לשכ"ט אם לא גבה את החוב באותו תיק שבו ביצע את הגביה. אם הס ביצע גביה בתיק ההוצל"פ, אזי היה זכאי לקבל שכר טרחה רק בתיק ההוצל"פ, ולא שכר טרחה שנפסק לטובתו בהליכים אחרים נגד החייבים. בהתאם לכך, גם בתיק מימוש הנכס שבפנינו, הס ביקש וקיבל שכר טרחה בהתאם לחלק היחסי של מה שנגבה בפועל מתוך החוב, ואף סכומים אלה שולמו לו ביתר לפנים משורת הדין.

ניתן פסק דין נגד שני חייבים אחרים לחוב, שאינם החייבים בתיק ההוצל"פ שבו נגבו הכספים. משלא גבה הס דבר מאותם חייבים אשר ניתן פסק דין נגדם, לא מגיע לו דבר. התנהגותו של הס מאז מתן פסק הדין ופתיחת תיק ההוצל"פ נגד אריה ושרה מעידה שגם הוא סבר שלא מגיע לו דבר.

בניגוד לאמור בכתב התביעה, לא היו דיונים כלשהם בבית המשפט המחוזי והס לא טרח להופיע בבית המשפט המחוזי גם לדיון שבו אושר ההסדר עם סאלם. כפי שפורט בתביעה שכנגד, הס התרשל כלפי מגדל הן בעת עריכת ההסדר עם סלאם והן לאחר מכן, ורשלנותו גרמה בין היתר למחיקת תיק ההוצל"פ הישן נגד סאלם.

מגדל לא ביקשה מהס לפעול נגד אריה ושרה אלא הוא עשה זאת מיוזמתו כדי לקדם את הגבייה בתיק של סאלם, מתוך ידיעה מראש כי לא יקבל שכר טרחה כפול בעד אותה גביה של אותו חוב. ההליכים שבהם נקט הס נגד אריה ושרה נעשו בידיעתה בדיעבד של מגדל, אך מבלי שהתחייבה לשלם להס בגין כך שכר טרחה נוסף.