לפני מספר שעות יצאה מלפני החלטה בבקשה לשחרור המבקש לאלתר ממעצר משום שחלפו 62 ימים למן מעצרו ומשפטו טרם החל. בהחלטה דחיתי את הבקשה ועתה הנני לנמק את החלטתי .
הנסיבות
ביום 8.6.07 הוגש נגד הנאשם כתב-אישום בת.פ. 40163/07 (להלן: "
תיק ההדחה"). עם הגשת כתב-האשום הוגשה גם בקשה לעצור את המבקש עד תום ההליכים, והבקשה אושרה.
אותה עת כבר היה תלוי ועומד לפני בית-משפט זה כתב-אישום אחר נגד הנאשם ת.פ. 40226/07 (להלן: "
תיק הסמים"). תיק הסמים התנהל לפני כב' השופט כאבוב והוא מצוי בשלב הוכחות מתקדם.
תיק ההדחה עוסק בפרשיית הדחת עד תביעה שהתבקש לעדות בתיק הסמים. נוכח הקשר בין שני התיקים הגישה המאשימה לבית המשפט בקשה לאיחוד משפטים, בהתאם להוראת סעיף 90 לחוק סדר הדין הפלילי.
ביום 19.6.07 הובא המבקש לפני כב' השופט קרא להקראת כתב-האישום בתיק ההדחה. כיוון שבא-כוחו של המבקש לא התייצב לדיון, וכיוון שהמאשימה מסרה לכב' השופט קרא אודות הבקשה לאיחוד משפטים, החליט השופט, שלא לבצע את ההקראה, וקבע שהמשך הדיון יהיה בפני כב' השופט כאבוב.
ביום 20.6.07 התנהל לפני כב' השופט כאבוב הדיון בבקשה לאיחוד המשפטים, וביום 27.6.07 הודיע השופט החלטתו לאחד את הדיון בשני האישומים.
ביום 2.7.07 התייצבו הצדדים; היינו, ב"כ המדינה, ב"כ הנאשם- עו"ד קליין והנאשם (המבקש) לפני כב' השופט כאבוב וביקשו במשותף "מועדים להמשך שמיעת ראיות". השופט קבע שני מועדי הוכחות לחודש אוקטובר 2007 והקדים לכך מועד נוסף למתן "מענה מפורט" לכתב-האישום בתיק ההדחה.
טענות ומענות
נוכח הנסיבות המתוארות, טוענת ב"כ המבקש כי עד עצם היום הזה לא בוצעה "הקראה" בתיק ההדחה, לא הקראה המכונה במקומותינו "פורמאלית" ולא הקראה שעימה "מענה מפורט". כיוון שכך, משפטו של המבקש, בתיק ההדחה, טרם החל (כמובנה של התחלת הדיון בסעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי) ולפי שהמבקש מוחזק במעצר בתיק ההדחה למעלה משלושים ימים ומשפטו טרם החל, אזי לפי סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) תשנ"ו - 1996 (להלן: "
חוק המעצרים"), יש לשחררו לאלתר מן המעצר.
ב"כ המדינה אינה חולקת על כך שפרוטוקול הדיון שקויים בתיק ההדחה, הן לפני כב' השופט קרא, והן לפני כב' השופט כאבוב (במשותף עם תיק הסמים), אינו מגלה ביטוי ברור למהלך של "הקראה". אף על פי כן, הפרקליטה סבורה, שאין מקום לשחרר את המבקש מן המעצר משני נימוקים עיקריים.
הנימוק האחד נעוץ בנסיבות הדיון לפני השופט כאבוב שבמסגרתו נקבעו מועדי הוכחות, ונקבעה ישיבה ל"מענה מפורט" לאישום ההדחה. פשיטא, שהדיון נקבע להוכחות בשני התיקים המאוחדים, ומכאן משמע, שברורה לכל הנוכחים באולם, ובמיוחד לנאשם ולבא-כוחו, מהות האישומים הכלולים בתיק ההדחה. שאלמלא כן, לא היו הנאשם ובא-כוחו שותפים לבקשה לקבוע מועדי הוכחות לאותו תיק. כיוון שברור מפני הפרוטוקול ומתוכו, שמהות האשמה הכלולה בתיק ההדחה ידועה לנאשם, כי אז, אותו דיון שנערך כאמור ב-2.7.07 ממלא לפחות, מכללא את הדרישה בדבר הבאת תוכן האישומים לידיעת הנאשם כבסיס ל"תחילת משפט".
הנימוק השני, סב על כך שאת הביטוי "משפטו לא החל" שבהוראת סעיף 60 לחוק המעצרים, אין לפרש בהכרח כ"תחילת משפט" כמובנה לפי סעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי. סעיף 60 לחוק המעצרים דן בסיטואציה שבה נאשם מוחזק במעצר יותר משלושים יום ומשפטו לא החל במובן זה שבית המשפט הדן בגוף האישום, לא קיים כל דיון, מכל סוג, בכתב-האישום. דיונים שקוימו, אם קוימו, בהליכים נלווים להליך העיקרי, אינם שוקלים לצורך הביטוי "משפטו טרם החל". ואולם, כל דיון המתקיים לפני המותב שדן בתיק לגופו, הוא בגדר "תחילת משפט".
דיון
סעיף 60 לחוק המעצרים מורה כי נאשם שלאחר הגשת כתב האישום נגדו היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה של 30 ימים ו"משפטו לא החל" ישוחרר מן המעצר. השאלה המתעוררת בענייננו היא מה משמעותו של הביטוי "משפטו לא החל", מהי "תחילת משפט". לכאורה תשובה יש לכך בהוראת סעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי המורה ש"בתחילת המשפט יקרא בית המשפט את כתב האישום באזני הנאשם וגו'". לכאורה תחילת משפט היא בהקראת כתב האישום (כך גם עולה מן הכותרת של סעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי). ואכן כאשר דברים מתנהלים על פי סדרם הרגיל נפתח משפט בהקראת כתב האישום. אולם ייתכנו נסיבות חריגות שבמסגרתן מתחיל משפט להתברר עוד קודם להקראת האישום. כך הדבר כאשר קודם להקראת האישום מבקש צד מן הצדדים לפסול את השופט היושב לדין מטעם כלשהו. פשיטא שבקשת הפסלות צריכה להישמע עוד לפני ההקראה והשאלה היא אם הישיבה שבמסגרתה דן השופט יושב לדין במשפט גופו בטענת הפסלות אינה באה בגדר "התחלת המשפט".
שאלה כזאת בדיוק נדונה כבר לפני בית המשפט העליון וכך כתב כב' השופט טירקל:
אכן המושג של "תחילת המשפט" אין לו הגדרה בחוק, ואולי מוטב לו למצב משפטי זה שישאר כך כשהוא מניח בידי בתי המשפט לפרשו לפי נסיבותיו של כל עניין ועניין. כשלעצמי, הייתי מסתפק בהגדרה הגמישה ש"תחילת המשפט" הוא השלב שבו מובא הנאשם לפני בית המשפט העומד לדיון במשפטו, שלא לצורך ההליך שהוגדר בפירוש כ"הליך לפני משפט" ושלא לצורך עניין מנהלי גרידא (בש"פ 7376/96
צריקר נ' מ"י פ"ד נ[4] 70, 71).
