הניני פראס נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על חומרת העונש שנגזר בבימ"ש תעבורה כב' השופטת טאובר, בתיק תעבורה 3766-06-10 מיום 30.12.10.

פסק הדין ניתן בהעדר.

העבירות בהן הורשע: מהירות מופרזת והסעת אנשים מעל המותר.

בימ"ש גזר קנס בסך 1,000 ₪, פסילה בפועל בת 6 חודשים, פסילה על תנאי בת 6 חודשים ל-3 שנים.

לטענת ב"כ המערער החמיר בימ"ש עם המערער משגזר 6 חודשי פסילה בפועל ולתמיכה בטענתו המציא פסק דין מבימ"ש תעבורה ירושלים בעניינו של המערער, שם גזר ביהמ"ש 5 חודשי פסילה בפועל על ביצוע שתי עבירות באותו עניין של נהיגה של הסעת נוסעים מעל המותר לנהג פחות מגיל 21 וללא מלווה.

עוד ציין ב"כ המערער כי היה בדעתו לצרף התיק לתיק ירושלים, אך בשל מחלה של ב"כ המערער שלא התייצב לדיון, נדחה הדיון בירושלים ואילו בבימ"ש כאן ביום 30.12.10. גזר בימ"ש את העונש ולא דחה הדיון.

לגופו של עניין דין הערעור להדחות.

כבר בפתח אציין כי בימ"ש קמא לא טעה בשעה שדחה בקשת ב"כ המערער לביטול פסה"ד שניתן בהעדר. העבירה בה הורשע המערער הינה עבירה ייחודית לגילו של המערער, הסעת נוסעים מעל המותר כשהנהג הוא קטן מגיל 21 ובמושב הקדמי לא ישב מלווה.

לא בכדי מצויה הוראת חוק זאת. עבירה זו ניתן לבצע כשהיא תחומה בזמן מסוים וכל כולה נועדה לשמור על בטיחותם של נוסעים ברכב מפני נהיגתו הבלתי מיומנת של נהג חדש כשלצידו של הנהג החדש יושב מלווה וכן לשמור על הנהג החדש עצמו.

במקרה זה של המערער עולה כי ביום 2.6.10 בשעה 01:50 הוא נעצר על ידי שוטר באזור השפלה כשהוא מבצע שתי עבירות: האחת עבירת מהירות והשנייה הסעת הנוסעים מעל המותר כאמור לעיל.

המערער מקבל דוח ביד והוא יודע שאסור לו להסיע נוסעים מעל המותר לו והוא יודע כי הוא נוהג בלא מלווה היושב לצידו.

לאחר קבלת הדוח מתברר שכאילו לא היו דברים מעולם, המערער ממשיך בנסיעתו עם הנוסעים שעמו ומבצע עבירה נוספת באותו יום בשעה 03:10 במרחב ירושלים.

עיון נוסף בגליון הרשעותיו הקודמות של המערער מלמד, כי חודש וחצי לפני יום 2.6.10, ביום 17.4.10 בשעה 07:30 מבצע המערער אותה עבירה ממש. כלומר, נהג צעיר בלתי מיומן זה, על אף שהוזהר על ידי שוטר, ממשיך בשלו כאילו מאומה לא קרה.

הדרך האחת והיחידה למנוע ביצוע עבירות אלה מנהגים אחרים במצבו של המערער בעת ביצוע העבירה, היא רק בדרך של ענישה כואבת. למען יראו וייראו וכן רק פסילה בפועל, פסילה כואבת, יש בה כדי לחנך להקפדת יתר על כללי התעבורה בכדי שלא ימצא את עצמו מבצע עבירה פעם נוספת בקבלת עונש פסילה.

בנסיבת אלה ולאור העובדות המתבררות לא מצאתי להקל בעונשו, לא מצאתי כי בימ"ש קמא טעה. הערעור נדחה.

ניתנה והודעה היום י"ח אייר תשע"א, 22/05/2011 במעמד הנוכחים.

נגה אהד, שופטת בכירה