אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הנחיות להפעלת ביקורת שיפוטית על צו כליאה ע"פ חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים

הנחיות להפעלת ביקורת שיפוטית על צו כליאה ע"פ חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים

תאריך פרסום : 09/11/2008 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון
7446-08
07/11/2008
בפני השופט:
א' פרוקצ'יה

- נגד -
התובע:
חאלד עלי סאלם סעיד
עו"ד חאג' מופיד
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד גלעד שרמן
החלטה

תקציר "פסקדין"

הנחיות להפעלת ביקורת שיפוטית על צו כליאה ע"פ חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים

1.  מהם התנאים לכליאת לוחם בלתי חוקי ע"פ חוק הכליאה ?

2. כיצד מוגדר 'לוחם בלתי חוקי' בחוק הכליאה ?

3. מהי תכליתו של חוק הכליאה ?

4. מה טיב הראיות הדרושות לביסוס עילת כליאה ?

5. האם תוקפו של צו כליאה מוגבל מראש בזמן ?

6. מהי תכליתה של הביקורות העיתיות שלאחר אישור תוקפו המשפטי של צו הכליאה ?

סוף תקציר

1.            הליך זה נועד לקיים ביקורת שיפוטית על צו כליאה שהוצא כנגד המערער על-פי חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, תשס"ב-2002 (להלן - חוק הכליאה או החוק). זהו ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט עדיאל) מיום 29.7.08, בה נקבע כי אין מקום לבטל צו כליאה שניתן בעניינו של המערער.

2.            המערער, תושב דיר-אל-באלח ברצועת עזה, נעצר ביום 20.12.07 במהלך פעילות צה"ל בגיזרת מגוריו. לאחר מעצרו, הועבר לחקירה בידי שירות הביטחון הכללי.

3.            ביום 22.1.08 הוצא על-ידי ראש אגף המבצעים בצה"ל, האלוף טל רוסו, צו כליאה מכוח סעיף 3(א) לחוק הכליאה. על-פי סעיף 2 לצו, נתקיים למוציא הצו יסוד סביר להניח, על בסיס חוות דעת מודיעינית מבוססת שהוצגה בפניו, כי הכלוא הוא "לוחם בלתי חוקי" כמשמעו בחוק, וכי שחרורו יפגע בביטחון המדינה.

4.            בהמשך, המערער הובא בפני בית המשפט לשם קיום ביקורת שיפוטית על צו הכליאה במסגרת סעיף 5 לחוק. בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט כרמל) החליט ביום 25.3.08 כי צו הכליאה כנגד המערער הוצא כדין.

5.            בהחלטתו, עמד בית המשפט המחוזי על כך כי למערער מיוחסות פעולות במסגרת "ועדות ההתנגדות העממית" ברצועת עזה, אשר במהלכן אסף מידע שסייע בביצוע פיגוע שהתרחש ביום 5.9.02, ונעשה באמצעות הטמנת מטען גחון כנגד טנק של צה"ל. בעקבות הפיגוע, נהרג חייל צה"ל, ושלושה חיילים אחרים נפצעו (להלן - הפיגוע). בפני בית המשפט הוצגה חוות דעת הפורשת את התשתית הראייתית של אירוע זה, ושל חלקו של המערער בו, ונוסח גלוי ומצונזר של חוות דעת זו הוצג בפני המערער.

6.            בית המשפט קמא בחן את חומר הראיות שהוצג בפניו, והסתמך, בין היתר, על תעודת שר הביטחון מיום 17.2.08, לפיה ארגון "ועדות ההתנגדות העממית", שאליו משתייך המערער, מבצע פעולות איבה נגד מדינת ישראל, וכי טרם תמו פעולות האיבה של הכוח נגד מדינת ישראל. הוא קבע בהחלטתו, כי על-פי החזקה שבסעיף 7 לחוק הכליאה, עצם השתייכותו הארגונית של המערער לוועדות ההתנגדות משמעה כי מתקיימים לגביו התנאים למתן צו כליאה כאמור בסעיף 3(א) לחוק, קרי: כי מדובר ב"לוחם בלתי חוקי", וכי שחרורו יפגע בביטחון המדינה. עם זאת, הוא מוסיף, כי על-פי חוות הדעת שהוגשה על נספחיה, נשקפת גם מסוכנות אישית מהמערער, לאור מעורבותו בפיגוע, אשר גרם לאובדן חיי אדם ולפציעת אחרים. המידע לענין שיוכו הארגוני של המערער עלה מפיו עצמו, ונתונים בדבר פעילותו בארגון פורטו בחוות הדעת של שירות הביטחון, ממנה ניתן להסיק כי קיים יסוד סביר הן להיותו של המערער "לוחם בלתי חוקי" והן לכך ששחרורו יפגע בביטחון המדינה. לאור זאת, קבע בית המשפט כי מהמערער נשקפת מסוכנות אישית. נוכח כל אלה קבע כי צו הכליאה הוצא כדין.

7.            בחלוף שישה חודשים, נתקיימה ביקורת שיפוטית נוספת בבית המשפט המחוזי בירושלים בפני כב' השופט עדיאל, שהחלטתו היא נשוא הערעור שלפני. במסגרת ההליך האמור, הגישה המדינה חוות דעת מעודכנת, ונציגת שירותי הביטחון נחקרה עליה, ונמסרו הסברים במעמד צד אחד. עמדת המדינה היתה כי איכות החומר המודיעיני, וגיוון מקורות המידע עליהם מתבססת חוות הדעת, מצביעים על קיום מסוכנות אישית במערער, אשר לא קהתה גם בחלוף הזמן.

8.            המערער טען בדיון בבית המשפט המחוזי, כי גם אם יש ראיות נגדו, הן מתייחסות לפעילות חד-פעמית שבוצעה בעבר הרחוק, והזמן שחלף הפיג את מסוכנותו, ככל שנשקפה ממנו מסוכנות כזו בעבר. הוא טוען כי הוא חקלאי בעיסוקו, אינו משתייך לשום ארגון המקיים פעילות בלתי חוקית, הוא אב למשפחה עם ילדים קטנים, ומבקש להשתחרר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ