הנדסת חשמל כללית בע"מ ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה קרית אתא ואח'

פסק דין

עניינה של העתירה שלפני במחלוקת בין הצדדים לעניין גובה היטל השבחה ומינוי שמאי מכריע.

1.העותרת מס' 1 היא הבעלים הרשום של חלקה 12 בגוש 11609. העותרת מס' 2 היא הבעלים הרשום של חלקה 13 בגוש 11609.

בתאריך 6.7.06 שלחה המשיבה לעותרות הודעות על היטל השבחה החל על החלקות הנ"ל ולפיהן העותרת מס' 1 חויבה בהיטל השבחה בסך 214,728 ₪ והעותרת מס' 2 חויבה בסכום של 203,136 ₪.

ביום 16.11.06 ערערו העותרות על גובה הסכומים בצירוף שמאויות מטעמן לפיהן גובה ההיטל שהוטל על העותרת 1 אמור להיות 7,500 ₪ בלבד ועל העותרת 2 סך 7,000 ₪.

2.בעתירה מתוארת השתלשלות עניינים ארוכה ומסועפת הנוגעת לניסיונותיו של השמאי מטעם העותרות לקיים מו"מ עם שמאי הועדה במטרה להגיע לשמאות מוסכמת לפי הוראות החוק שחל במועד הרלוונטי. בין לבין, ביום 1.5.09 נכנס לתוקף תיקון מס' 84 לחוק התכנון והבניה אשר קבע מנגנון חדש למינוי שמאים מכריעים. בעקבות התיקון פנו העותרות למשיבה על מנת לקבל הסכמתה למינוי שמאי מכריע בהתאם למנגנון שנקבע בתיקון 84 לחוק ואולם פניה זו לא נענתה. לפיכך פנה ב"כ העותרות ליו"ר מועצת השמאים בבקשה למנות שמאי מכריע.

3.ביום 1.7.10 מינה יו"ר מועצת השמאים את השמאי אריה אריאל כשמאי מכריע ואולם בעקבות טענת השמאי מטעם הועדה כי המינוי נעשה בטעות שכן תיקון מס' 84 לחוק לא חל במקרה זה בלא הסכמת המשיבה 1, ומשלא התקבלה תגובתה, בוטל בסופו של דבר המינוי.

לפיכך הוגשה העתירה שלפני להורות על מינויו של שמאי מכריע וכן לפטור את העותרות מתשלומי ריבית פיגורים על סכום השמאות כפי שייקבע על ידי השמאי המכריע.

4.המשיבה 2 הגיבה לעתירה וטענה כי משלא נתנה המשיבה 1 הסכמתה למינוי השמאי המכריע הרי שבצדק בוטל מינויו של השמאי מר אריאל, זאת מאחר שתיקון סעיף 84 לחוק לא חל על השומה נשוא העתירה.

5.המשיבה 1 לא הגישה תגובה על אף שלכאורה קיבלה את העתירה ולפיכך, ניתן לבקשת העותרות ביום 28.11.10 פסק דין בעתירה במסגרתו מונה השמאי אריה אריאל כשמאי מכריע. המשיבה הגישה בקשה לביטול פסק הדין במסגרתה טענה כי היא לא קיבלה את החלטת בית המשפט המורה לה להגיב לעתירה. עוד טענה כי לבית משפט זה אין סמכות עניינית לדון בעתירה, היות ותיקון 84 לחוק אינו חל על עניינן של העותרות ולפיכך ההליכים בנוגע להשגה על היטל ההשבחה היו בסמכותו הייחודית של בית משפט השלום (לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק).

6.בדיון שהתקיים בפני ביום 6.2.11 הגיעו הצדדים להסכמה כי: "פסק הדין יבוטל וימונה שמאי מכריע על ידי יו"ר מועצת שמאי מקרקעין אשר ידון אף בטענות העותרות לביטול הריבית תוך התייחסות לטענות המשיבות בעניין זה"

בהתאם להסכמה זו, מונה השמאי מר אריה אריאל לשמש כשמאי מכריע.

7.בשומה המכרעת שנתן השמאי המכריע נקבע בין היתר כדלקמן: היטל ההשבחה של העותרת 1 הועמד על סך של 123,056 ₪ במקום הסך של 214,728 ₪ שדרשה המשיבה (ובמקום 7,500 ₪ שומת העותרת). היטל ההשבחה של העותרת 2 הועמד על סך של 116,413 ₪ במקום הסך של 203,116 ₪ שדרשה המשיבה (ובמקום 7,000 שומת העותרת).

8.לאחר קבלת השומה המכרעת שלחה המשיבה לעותרת 1 דרישת תשלום בגין היטל השבחה בסכום של 171,896 ₪. דרישה זו היא נושא המחלוקת שלפנינו.

לטענת העותרת, סכום הפרשי ההצמדה על הסך של 123,056 ₪ כפי שנקבע על ידי השמאי המכריע הוא 20,620 ₪ בלבד ולפיכך סך החיוב בתוספת הפרשי הצמדה הוא 143,676 ₪ ולא 171,896 ₪ כפי שטוענת המשיבה.

לעומת זאת, לטענת המשיבה, הסכום הנכון הוא 171,896 ₪ אשר חושב לפי קרן 123,056 ₪ מהמועד הקובע ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק הרשויות המקומיות ריבית והצמדה תשלומי חובה תש"ם-1980 (להלן –"החוק").

עוד חלוקים הצדדים בנוגע לתשלום הוצאות ושכר טרחת עו"ד בגין ניהול העתירה דנן.

דיון והכרעה

חיוב בריבית

9.בהסכם הדיוני מיום 6.2.11 שהושג בין הצדדים אשר קיבל תוקף של החלטה, הוסכם כי השמאי המכריע יתייחס גם לטענות הצדדים בנוגע לחיוב העותרות בריבית על סכום השומה ויכריע בעניין.