המ"ש
בית משפט השלום חדרה
|
9590-03-16
20/03/2016
|
בפני השופט:
אלכס אחטר
|
| - נגד - |
מבקשת:
רוזיסלאנד הנדסה בע"מ
|
משיבה:
מדינת ישראל
|
| החלטה |
לפני בקשה על פי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, (להלן: "החוק"), שעניינה – הארכת מועד להגשת בקשה להישפט בגין עבירת קנס שהנה ברירת משפט.
לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות שכן אין בנימוקיה טעם כלשהו המצדיק את מתן הסעד המבוקש.
בפסיקה נקבע כי טענה לפיה נהג אחר לכאורה נהג ברכב המבקש, אינה מהווה עילה למתן הסעד המבוקש. (ראו – רע"פ 9580/11 אייל יוסף נ' מדינת ישראל, רע"פ 2754/12 פול ביסמוט נ' מדינת ישראל, רע"פ 8653/13 לוי נ' מדינת ישראל, רע"פ 8651/13 סקה נ' מדינת ישראל, רע"פ 7018/14 טיטלבאוםנ'מדינת ישראל וכן ראו פס"ד שניתן לאחרונה עפ"ת 7150-10-15 עבד אלחלים נ' מד"י).
זאת ועוד, בית המשפט הנדרש לבקשה להארכת מועד להישפט שוקל את אותם שיקולים הדומים לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר נאשם, לפי סעיפים 240 ו-130 לחוק, (לעניין זה ראו רע"פ 9142/01 סוריא איטליא נ' מדינת ישראל, פ"ד נז (6) 793). על המבקשת להראות טעם טוב וראוי מדוע נמנעה מהגשת הבקשה להישפט במועד שנקבע לכך בחוק וכן נדרש בית משפט לשקול האם באי ביטול פסק הדין עלול להיגרם עיוות דין לנאשמת אשר יהיה בו כדי להיעתר לבקשתה.
בענייננו, הבקשה הוגשה באיחור ניכר, המבקשת הבהירה באמצעות מי מטעמה, כי לא איתרה את הנהג אשר נהג בפועל הרכב במועד ביצוע העבירה. מר איהאב מסאלחה ציין בסעיף 7 לתצהירו כי רק לאחר שעיין ביומן העבודה וברר על בני משפחתו, נודע לו כי אביו נהג ברכב.
טענה זו אינה מקובלת ודינה להידחות על הסף, במיוחד שעה שלא נתמכה באסמכתא אובייקטיבית כלשהי, כגון – יומן העבודה עצמו.
ההסבר כי האב נהג ברכב, הינו מלאכותי ומגמתי אשר מיועד לזכות את המבקשת בסעד המבוקש בלבד ואין בו אלא כדי להטות את הכף לטובת הבקשה בלבד, במיוחד עת הועלתה טענה עובדתית זו כשנה לאחר מועד ביצוע העבירה. ראו לעניין זה, (שיהוי בהגשת הבקשה), פסק דין שניתן ע"י כב' השופט דבור עפ"ת 35639-04-15 סעיד סעדי נ' מדינת ישראל.
וכן ראו את קביעתו של כב' השופט דבור, בימ"ש מחוזי נצרת, במסגרת עפ"ת 7150-10-15 עבד אלחלים נ' מדינת ישראל: