אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> המ"ש 8461-12-14 גרינברג נ' מדינת ישראל ואח'

המ"ש 8461-12-14 גרינברג נ' מדינת ישראל ואח'

תאריך פרסום : 23/02/2015 | גרסת הדפסה
המ"ש
בית המשפט לתעבורה פתח תקווה
8461-12-14
02/02/2015
בפני השופטת:
לאה שלזינגר שמאי

- נגד -
מבקשים:
איל צבי גרינברג
משיבים:
1. מדינת ישראל
2. המטה הארצי / מדור פניות נהגים

החלטה
 

  1. בפניי בקשה להארכת מועד להישפט מכח סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) - התשמ"ב 1892, שהגיש המבקש לביהמ"ש ביום 31.12.14.

     

  2.  על המבקש הוטל קנס בגין עבירה מיום 21.4.14 של נהיגה במהירת מופרזת - דו"ח תנועה מס' 90503096217. הדוח ניתן עפ"י צילום במצלמה אלקטרונית של רכב הרשום על שם המבקש.

     

  3. לטענת המבקש, לא הוא זה שנהג ברכב ביום ביצוע העבירה, אלא, אחיו, אליו הוא מבקש הסבת הדו"ח האמור. המבקש ציין בבקשתו, כי נודע לו על קיום הדו"ח רק בחודש אוגוסט 2014. עוד טען המבקש, כי הוגשו נגדו שני דוחות בגין מהירות במועדים סמוכים, כאשר בשני המקרים הנהג ברכב היה אחיו. לטענתו, הוא לא התמהמה ופנה בבקשה להארכת מועד להישפט לבית המשפט לתעבורה בחדרה כחודשיים בלבד בחלוף המועד האחרון הקבוע בחוק. הבקשה בגין דו"ח זה הוגשה רק עתה לבימ"ש זה, כיוון שהוגשה בקשה להארכת המועד לביהמ"ש לתעבורה בחדרה אולם רק לאחרונה ניתנה החלטה בבקשה, כי הדיון בה אינו בסמכותו של בית המשפט לתעבורה בחדרה ולפיכך הבקשה נמחקה. 

    לבקשה צורף תצהיר הנהג, אחיו של המבקש ותצהירו של המבקש.

     

    4.הבקשה הועברה לתגובת התביעה, אשר התנגדה לה וציינה, כי כפי העולה מפלט דו"תן, המדובר בדו"ח ששולם ומשכך השתכללה הרשעתו של המבקש. על כן אין כל עילה מוצדקת להארכת מועד להישפט ואין מקום להיעתר לבקשה.

     

    5.דיון והכרעה

    משחלף המועד לתשלום הקנס, והבקשה להישפט הוגשה אחרי המועד של 90 יום שנקבע בסעיף 229(א)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, הרי שהשתכללה הרשעתו של המבקש בעבירה, כאמור בסעיף 229(ח) לחוק, אף אם לא שולם הקנס שנקבע בדו"ח.

     

    יתר על כן, בהתאם להוראת סעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נ"מ] התשמ"ב -1982, מששולם הקנס, השתכללה הרשעתו של המבקש בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת, בה הואשם, ועם חלוף המועד להגשת ערעור ההרשעה הפכה חלוטה.

     

    גדרי הזמן הקבועים בחוק מחייבים ואין לסטות מהם. בית המשפט העליון בפסיקתו עמד על נחיצות ההגבלה בלוח הזמנים משיקולי הגנה על סופיות הדיון ויעילות ההליך, להוציא החריג של אי-ידיעת המבקש על אישום התלוי ועומד נגדו (ראו לענין זה רע"פ 2096/07 רייני נ' מד"י; רע"פ 2096/07 כוכבי נ' מ"י; וכן רע"פ 8927/07 אבו עסב נ' מ"י).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ