המ"ש
בית משפט השלום פתח תקווה לתעבורה
|
8228-03-16
25/06/2016
|
בפני השופטת:
רות וקסמן
|
| - נגד - |
המבקש:
שמעון אזולאי
|
המשיבה:
מדינת ישראל
|
| החלטה |
לפני בקשה להארכת המועד להגשת בקשה להישפט, על פי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן – החוק) בגין דו"ח שניתן על עבירה של אי ציות לאור אדום, בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה מתאריך 16.10.15 (מס' הודעת תשלום קנס 90505278508).
טענות הצדדים
לטענת המבקש, במועד ביצוע העבירה הוא לא נהג ברכב, אלא מר משה לוי ת"ז ***** נהג (להלן: "הנהג"), ועל כן מבקש הסבת הדו"ח אליו. כמו כן, צוין כי הדו"ח שולם.
לבקשה צורפו תצהיר המבקש ותצהיר הנהג מיום 17.12.11.
ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה מן הטעם שלא פורטו נסיבות המצדיקות הארכת מועד להישפט. על המבקש היה להגיש בקשתו במסגרת המועדים הקבועים בחוק, ומשלא עשה כן אין לו אלא להלין על עצמו.
בהחלטתי מיום 14.5.16 קבעתי כי: "התצהיר שהומצא הינו תצהיר משנת 2011 בעוד שהעבירה בוצעה בשנת 2015. מהתצהיר שצורף לא עולה, כי ביום ביצוע העבירה הרכב היה באחריותו של משה לוי, כנטען ע"י המבקש, שכן לא מצוין בו תאריך רלוונטי. על המבקש להמציא תצהיר עדכני מאת הנהג בפועל המתייחס למועד ביצוע העבירה. לאחר שיומצא האמור לעיל, תיבחן הבקשה...".
בהתאם להחלטתי, הגיש המבקש מסמכים נוספים, בהם טען כי כל ניסיונותיו להביא את הנהג לחתימה על תצהיר עלו בתוהו, כי הנהג הינו עבריין תנועה וזהו הדו"ח החמישי שהוא מסב אליו וכן טענות שונות בדבר הפרתו של הנהג את הסכם השכירות שנערך ביניהם בתאריך 17.12.11 עבור מספר ומונה למונית. באשר לתצהיר שצורף, ציין המבקש כי ביום חתימת החוזה, עורך הדין החתים את השוכר על תצהיר, בו הצהיר שהוא יהיה אחראי על כל עבירות התנועה שיבוצעו ממספר מונית 13498 שהוא על שמו של המבקש וכן מספר רישוי 7950525 כל עוד הוא יחזיק במספר. עוד טען המבקש כי בתאריך 15.3.16 החליט הנהג להחזיר את המונה ואת המספר לחברה המנהלת מכשירים של מוניות בשם מוניטקס באופן חד צדדי וללא הודעה מראש ובכך הפר את ההסכם ביניהם. המבקש צירף אישור של חברת מוניטקס בע"מ על הפקדת מונה וכובע בתאריך 15.3.16.
המבקש הוסיף וטען כי עוד לפני ביצוע העבירה הנדונה, נלקח ממנו הרישיון למונית ע"י משרד התחבורה מפאת גילו המתקדם, ולכן השכיר את מספר המונית לנהג משה לוי, ועל כן מעולם לא יכול היה לבצע את העבירה הנ"ל.
דיון והכרעה
השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבקשה להארכת מועד להישפט דומים לשיקולים שעליו לשקול בדונו בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר נאשם, המוגשת לפי סעיפים 240 ו-130 לחוק סדר הדין הפלילי.
א. על המבקש להראות טעם טוב מדוע נמנע מהגשת הבקשה להישפט במועד שנקבע בחוק.
ב. האם עלול להיגרם למבקש עיוות דין.
ראה לעניין זה ע"פ (באר-שבע) 7270/05 אלעסם דאהש ואח' נגד מדינת ישראל.