המבקשת עותרת להארכת מועד להישפט בגין דוח תנועה מיום 15.6.12.
המבקשת אינה חולקת על קבלת הדוח ותשלומו על ידה, אולם טוענת כי מי שביצע את העבירה בפועל היה בנה.
המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי אין מקום להארכת המועד להישפט לאחר התשלום.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי הדין הוא עם המשיבה ואני דוחה את הבקשה להארכת המועד.
כפי שקובע סעיף 229(ח') לחסד"פ: "שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו".
לפיכך, ההלכה היא כי הארכת מועד להשיפט לאחר תשלום אפשרית רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן בהן לא ידע אדם ולא יכול היה לדעת על ההליך נגדו – ראו לעניין זה רע"פ 2096/07 כוכבי נ' מדינת ישראל; רע"פ 8927/07 אבו עסב נ' מדינת ישראל; רע"פ 7839/08 קורנפלד נ' מדינת ישראל ורע"פ 9540/08 עופר מוסברג נגד מדינת ישראל.ורבים אחרים.
במקרה דנן המבקשת לא חולקת כי הדוח התקבל אצלה ושולם במועד, כאשר טענתה שביקשה לסייע לבנה ולא הבינה את משמעות התשלום. עם כל ההבנה, אין הדבר יכול להוות טיעון המצדיק הארכת מועד במקרה דנן.
המבקשת קיבלה את הדוח ובחרה לשלם אותו. גם אם אקבל שהדבר נעשה בתום לב, אין הדבר יכול להצדיק פתיחה מחדש של הליך שכבר הסתיים לפני למעלה משלוש שנים. ההליך של הארכת מועד הינו הליך ייחודי, אשר הדגש בו הוא דווקא על הנושא הדיוני ועל הסיבה לאיחור. ראו לדוגמא החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעפ"ת 42904-01-14 אברהם מויאל נ' מדינת ישראל שם נדחתה בקשה להארכת מועד מטעמים אלה הגם שהמבקש הראה במסמכים כי מכר את רכבו בטרם מועד רישום הדוח. כן ראו דברי בית המשפט העליון בהקשר זה לפיהם:
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
