המ"ש 6294-09-16 סובחי נ' משטרת ישראל/לשכת תביעות תעבורה גליל - עכו

המבקש עתר להארכת מועד להישפט בגין דוח תנועה מיום 6.7.15, טען כי לא הוא שנהג ברכב במועד הרלוונטי, אלא אחיו, וכי לא קיבל את הדוח ולא ידע עליו עד שפנה בחודש אוגוסט למשרד הרישוי לשם חידוש רשיונו.

המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי המבקש לא סתר את חזקת המסירה הקבוע בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי.

לאחר קבלת התגובה ביקשתי פרטים ממרכז הגבייה באשר להליכים שננקטו לגביית החוב. מתגובת המרכז עולה כי למבקש נשלחו שתי דרישות בדואר רשום לכתובתו המלאה, לרבות מס' תיבת דואר, בחודשים מרץ ויוני.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לדחות את הבקשה.

ראשית, צודקת המשיבה והמבקש לא סתר את חזקת המסירה שבתקנות. הדוח שנשלח אליו הוחזר מאחר ולא נדרש על ידו והוא לא הראה כי הייתה מניעה שאינה נובעת ממנו מקבלת הדוח. יתרה מכך, למבקש הומצאו שתי הודעות ממרכז הגבייה, ואף מהן יכול וצריך היה לדעת המבקש על הדוח, כך שטענתו שלא ידע עליו עד ערב הגשת הבקשה אינה יכולה להתקבל.

אולם מעבר לכך, התצהירים שצורפו לבקשה אינם מבססים חשש ממשי לעיוות דין. המדובר בתצהירים לקוניים, שאין בהם כל הסבר הכיצד יכולים לומר כיום, המבקש ואחיו, מי שהוא שנהג ברכב במועד שהוא יותר משנה לפני מועד הגשת הבקשה. התחושה העולה מתצהירים אלה היא של נסיון של האח לסייע לאחיו עקב הסנקציה שנקטה נגדו רשות הרישוי ואשר דורשת מעבר קורס בטרם חידוש הרשיון.

בנסיבות דומות כבר פסק בית המשפט המחוזי:

"התופעה של הסבת דוחות תעבורה, הינה תופעה שכיחה למדי והיא נעשית לרוב על ידי אזרחים המקבלים דיווח מרשות הרישוי אודות צבירת נקודות בגין עבירות תעבורה שעברו ובהתאם הודעה בדבר אמצעי תיקון – כגון הודעות על פסילת רישיון נהיגה או חובת ביצוע קורסים בנהיגה נכונה. או אז מתעורר האזרח ומבקש לגרוע מרשימת העבירות הרשומות לחובתו, עבירות מספר כדי להפחית את סכום הנקודות, כדי להסיר את רוע הגזירה של אמצעי התיקון. בבקשה מסוג בקשה זו מוטל הנטל על כתפי המבקש להוכיח כי לא הוא זה אשר עשה שימוש בכלי הרכב בעת ביצוע העבירה. תצהירים סתמיים וריקים מתוכן, אשר אין בהם כדי להסביר ולהבהיר מדוע יש לראות באדם האחר כאחראי, לא יתקבלו.

ע"פ 5242/08 באסם אבו קטן נ' מדינת ישראל.