איזנברג נ' מדינת ישראל

בפניי בקשה על פי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) , התשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ) שעניינה הארכת מועד להגשת בקשה להישפט בגין עבירת קנס שהינה ברירת משפט.

עובדות המקרה:

המבקש, אגרונום במקצועו, התגורר בבאר שבע ועבר עם משפחתו להתגורר זמנית בעיר עפולה בתחילת שנת 2016 עד שעבר למגורים של קבע ביישוב שעל שברמת הגולן ביום 3/9/2017.

בשל המעבר הזמני לעיר עפולה, המבקש לא טרח לשנות את כתובתו במשרד הפנים וכיום כתובתו המעודכנת הינה ביישוב שעל. המבקש פנה לדואר ישראל בסמוך למעבר מגוריו לעפולה ונרשם לשירות "דואר עוקב" כשהכתובת בעפולה היא הכתובת אליה בוא ביקש כי יופנו אליו דברי הדואר שלו.

בתאריך 20/11/2017 או בסמוך לכך המבקש נעצר על ידי שוטר בחשד לביצוע עבירה של סטייה מנתיב נסיעה. המבקש העלה בפני השוטר טענה כי מעולם לא עבר עבירת תעבורה. טענה זו שנבדקה על ידי השוטר במסוף המשטרתי העלתה כי קיימם כנגד המבקש דו"חות רבים בגין מצלמת מהירות.

המבקש פנה לעורך דין על מנת שזה יבדוק את העניין ואז התברר לו כי קיימים נגדו 33 דו"חות בגין מהירות, של אותה מצלמה של א-3. העבירות בוצעו בין התאריכים 7/4/2017 עד 7/10/2017.

טענות הצדדים

המבקש טוען כי הדו"חות לא הגיעו לידיו ולא ידע עליהם בכלל עד שנעצר על ידי שוטר בתאריך 20/11/2017 וכי למרות שביקש "דואר עוקב", דו"חות אלה לא נמסרו לידיו על ידי הדואר וכי קיימת בעיה בדואר עפולה. עוד טעם המבקש כי קיימת בעיית אמינות למצלמות א-3 והעניין נידון בימים אלה בבית משפט לתעבורה בעכו וטרם הוכרע בו. המבקש ביקש להיעתר לבקשה ולתת לו את יומו בבית המשפט, אחרת ייגרם לו עיוות דין בכך שהוא נקלע למצב בו הקנס המצטבר של כלל הדו"חות מגיע ל- 50,000 ₪ ו- ל- 330 נקודות, דבר שאינו סביר ואינו הגיוני, לבטח כלפי נהג אשר עד אותה עת לא היה לו כל עבר תעבורתי.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי המבקש לא הגיש את בקשתו במועד, לכן אין לו להלין אלא רק על עצמו, אין אינדיקציה לכאורה כי קיימת בעיה בדואר כזה או אחר והחובה מוטלת על המבקש לעדכן את כתובתו במשרד הפנים.

דיון והכרעה

בהתאם לסעיף 230 לחסד"פ רשאי בית-המשפט מנימוקים שיירשמו, לקיים את המשפט גם אם ההודעה האמורה ניתנה באיחור. בסעיף זה לא נדרש בית-המשפט ליתן "נימוקים מיוחדים" או לפרט "נסיבות מיוחדות" או "סיבות מוצדקות" כדי לפתוח את שערי בית-המשפט בפני הנאשם.

בית-המשפט שנדרש לבקשה להישפט על ידי נאשם, שלא הודיע על רצונו להישפט, או הודיע על רצונו להישפט, אך הודיע על כך אחרי הזמן שנקבע לכך בחסד"פ, צריך לשקול שיקולים דומים לאלה שהוא שוקל בבקשה לביטול פסק דין שניתן שלא בנוכחות הנאשם. זאת, גם אם בעניין זה לא ניתן פסק דין אף שלא במעמד הנאשם, אלא פסק הדין המרשיע, נקבע בדין על פי סדרי הדין המיוחדים; על המבקש להראות לפחות שני טעמים: האחד – סיבה מוצדקת לאי הודעתו במועד על בקשתו להישפט. השני – גרימת עיוות דין, אם הדיון בבית-המשפט, לא יתקיים. טעמים אלה אינם מצטברים.

במקרה דנן, המבקש הגיש תצהיר ונחקר עליו בפניי, הצהיר כי הוא עבר ליישוב "שעל" שברמת הגולן בחודש 9/2017, מאז אותו מעבר לא נרשמו לו עבירות. הוא הותיר בפניי רושם חיובי כשטען כי לא קיבל את הדו"חות , ואי הודעת המבקש על בקשתו להישפט, נבעה מאי קבלתם על ידי הדואר, מאחר ובאותה תקופה הוא היה במעבר זמני בעיר עפולה, לקראת מעבר קבע ליישוב שעל שברמת הגולן. הדו"חות נשלחו לכתובתו הישנה בבאר שבע ולא הועברו אליו, למרות בקשתו לדואר עוקב מרשות הדואר. עניין בירור העבירות בבית-המשפט לא נדון, והמועד על הבקשה להישפט חלף לו.

בנסיבות אלה ראוי לפתוח את השער של בית-המשפט, ואין בכך כדי לפגוע או לפגום בשיקול דעתו הרחב של בית-המשפט, בגדר הטעמים לדיון בעבירה בבית-המשפט. גם אם היתה כאן טעות בעובדה או טעות טכנית מרשות הדואר , וכי לא היתה סיבה המצדיקה איחור בשליחת הבקשה להישפט, הרי שיש סיבה שעניינה מניעת חשש לעיוות דין, בסגירת השער של בית-המשפט בפני המבקש.

סיבה נוספת לפתיחת השער של בית המשפט בפני המבקש, אני מוצא בעובדה כי מדובר בדו"חות רבים של מצלמת א-3, אשר נצברו במהלך תקופה של כ- 5 חודשים, כאשר עניין אמינות המצלמה הנ"ל, נידון בימים אלה בבית משפט לתעבורה בעכו וטרם הוכרע בו.

מכל האמור לעיל, אני נעתר לבקשה ומורה על הארכת המועד להישפט בדו"חות שפורטו בבקשה ב- 60 ימים החל מהיום.