מבוא
לפניי בקשה להארכת המועד להישפט בגין עבירה של הפרעה ועיכוב לתנועה אשר בוצעה ביום 11.03.13 ברחוב וויה דולורוזה בירושלים.
לטענת המבקש, הוא מעולם לא קיבל הודעה בדבר הדו"ח אלא רק את דרישת התשלום מטעם המרכז לגביית קנסות וזו הייתה הפעם הראשונה בה נודע לו דבר הדו"ח.
המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, הדו"ח נשלח לכתובת המבקש כפי שרשומה במשרד הפנים.
המשיבה צירפה לתגובתה את המסמכים המוכחים התכתבות קודמת עם המבקש שלפיהם עולה כי אישור המסירה הוחזר ע"י הדואר בציון "לא ידוע".
לטענת המשיבה בהתאם לתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], התשמ"ב – 1982 (להלן: "תקנות סדר הדין הפלילי"), יש לראות במבקש כמי שקיבל את הדו"ח גם ללא חתימה על אישור המסירה.
דיון
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל כפי שיפורט להלן:
בעבירות קנס קיימת "חזקת מסירה" הקבועה בסעיף 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, וכלשונה:
"בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לענין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן".
לאמור, די לה לרשות להוכיח כי ההודעה נשלחה באמצעות דואר רשום על מנת להעביר את הנטל לכתפי הנמען לסתור את החזקה בכך שיוכיח כי הוא "לא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן" (ראו: רע"פ 106/15 עו"ד עודד קריב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 20.01.15).
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.