אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> המ"ש 4513-04-15

המ"ש 4513-04-15

תאריך פרסום : 25/05/2015 | גרסת הדפסה
המ"ש
בית משפט השלום עכו
4513-04-15
15/05/2015
בפני השופט:
אבישי קאופמן

- נגד -
מבקשים:
נזאר שמוח
משיבים:
מדינת ישראל
החלטה

המבקש עתר להארכת מועד להישפט בגין דוח מיום 2.11.13. לטענת המבקש לא הוא שנהג ברכב, אלא עשתה זאת אשתו, אשר אף שילמה את הדוח. עוד טען המבקש כי לא ידע על הדוח עד קבלת הודעת רשות הרישוי בדבר פסילת רשיונו.

המשיבה מתנגדת לבקשה, טוענת כי אין להאריך מועד לאחר תשלום, טוענת כי הדוח הומצא לכתובתו הנכונה של המבקש וכי מתוכן תצהירו עולה כי ידע עליו בטרם התשלום.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני מקבל את עמדת המשיבה ודוחה את הבקשה.

סעיף 229(ח') לחוק סדר הדין הפלילי קובע:

שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו.

לפיכך קבע בית המשפט העליון כי הארכת מועד לאחר תשלום אפשרית רק בנסיבות מיוחדות בהן לא ידע אדם ולא יכול היה לדעת על ההליך נגדו.

במקרה דנן, אין חולק כי הדוח הומצא לכתובתו הנכונה של המבקש. המבקש לא נתן הסבר של ממש לשאלה כיצד לא ידע על הדוח שהתקבל על ידי אשתו ושולם. בנסיבות דומות כבר נדחו לא מעט בקשות. ראו למשל החלטת בית המשפט העליון ברע"פ 2096/07 צפורה כוכבי נ' מדינת ישראל שם הראתה המבקשת כי היא כבר אינה מתגוררת בבית הוריה אשר קיבלו את הדוח, אולם בקשתה נדחתה, וזאת לאחר שהדוח עצמו שולם. מקל וחומר שהדברים נכונים מקום שאין טענה כי הכתובת בה קיבלה אשתו של המבקש את הדוח אינה כתובתו של המבקש עצמו.

מעבר לכך, ממסמכי רשות הרישוי עולה כי המבקש יודע על ההליך כבר מחודש אוקטובר 2014, אולם הגיש בקשתו רק לאחר כחצי שנה. לשיהוי זה אין כל הסבר מצידו. החוק אינו קובע מועד להגשת בקשה להארכת מועד, אולם מובן כי כאשר המועד להגשת בקשה להישפט הינו שלושה חודשים, הרי הגשת בקשת להארכת מועד לאחר שישה חודשים מהווה שיהוי בלתי סביר ובלתי מוסבר בנסיבות אלה. ראו לעניין זה החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בעפ"ת 453-10-09 אבו אלמוהנד נ' מדינת ישראל:

"ההסבר של המערערים לאיחור בהגשת בקשתם להישפט למשטרה, היה עשוי להוות נימוק סביר וראוי, לו היו פונים מייד לבית המשפט בבקשה להארכת המועד. המערערים שקטו על שמריהם, חדלו מלפעול במשך מספר חודשים עד שפנו לבית המשפט. ההיגיון הסביר והנוהל התקין מחייב מי שמבקש סעד מבית המשפט בעניין שלגביו לא נקבע מועד בדין, לפנות מיד או לפנות תוך זמן סביר וכי הגשת הבקשה כעבור מספר חודשים אינה נכנסת למתחם פרק הזמן הסביר.על כן ומשום שהמערערים נקטו בשב ואל תעשה במשך כששה חודשים ורק אז פנו לבית המשפט, לא ניתן לומר כי נפלה שגגה בהחלטת בימ"ש קמא שדחה את בקשתם להארכת מועד להישפט. בהחלטתו הוא פעל כדין."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ