המ"ש
בית משפט השלום עכו לתעבורה
|
429-12-14
20/01/2015
|
בפני השופט:
אבישי קאופמן
|
| - נגד - |
מבקשים:
מוניר כראבלי
|
משיבים:
מדינת ישראל
|
| החלטה |
המבקש עתר להארכת מועד להישפט בגין דוח תנועה מיום 23.5.12.
המבקש טען כי לא ידע על הדוח עד קבלת הודעת משרד הרישוי בדבר פסילת רשיונו. לגופו של עניין טען המבקש כי לא נהג ברכב אלא עשתה זאת אימו, אשר תצהירה צורף לבקשה.
מתגובת המשיבה עלה כי הדוח שולם זה מכבר, עוד בחודש יוני 2012. בהתייחס לכך, השלים המבקש בקשתו וטען כי הדוח שולם בידי אביו בלא ידיעתו.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומק שהתקבל ממשרד הרישוי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.
כידוע, על פי הוראות סעיף 229(ח') לחסד"פ: "שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו."
בית המשפט העליון כבר קבע כי הארכת מועד לאחר תשלום הדוח אפשרית רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן בהן לא ידע אדם ולא יכול היה לדעת על ההליך נגדו.
לא זהו המקרה שלפניי.
ראשית, אף אם אקבל את טענת המבקש כי הדוח שולם בידי אביו בלא ידיעתו, הרי שהדבר אינו מסייע לו. הדוח התקבל בביתו כשהוא על שמו. טיפול בדבר הדואר בידי אחר אינו פוטר את המבקש מאחריות לכך, וחזקה היא כי דבר דואר רשום המופנה לאדם ואשר מתקבל בכתובתו מובא לידיעתו.
ברע"פ 2096/07 כוכבי נ' מדינת ישראל התקבלו הדוחות בכתובתה הרשומה של המבקש ושולמו בידי בני משפחתה. בית המשפט העליון דחה את בקשתה וקבע כאמור כי חובה היה עליה לדעת על הדוח שהתקבל. ואם נכון הדבר מקום שמדובר במי שלא התגוררה בכתובת הרשומה, בוודאי נכון הוא לגבי מי שאין שינוי בכתובתו.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת