המ"ש 3750-11-14 אבו ריא נ' מדינת ישראל

מונחת בפניי בקשה להארכת מועד להישפט לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], התשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ").

1. המבקשת עותרת להארכת המועד להגשת בקשה להישפט, מהטעם כי היא כופרת באשמה וטוענת כי לא קיבלה את הודעת הקנס אלא רק את הדרישה ממרכז לגביית קנסות לתשלום הקנס בתוספת פיגורים. לפיכך, נבצר ממנה להגיש בקשה להישפט במועד.

2. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענת המשיבה הודעת הקנס נשלחה למבקשת אולם, היא סירבה לקבלה ומשכך, אין לה להלין אלא על עצמה. ב"כ המשיבה בתמיכה לתגובתו צרף את אישור משלוח הדואר שמספרו H4 011595464RR).

   דיון והכרעה

3. בהתאם לסעיף 229(א) לחסד"פ מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס ישלם, תוך תשעים ימים, את הקנס הנקוב בהודעה. אלא אם כן, הוא הגיש לתובע תוך 30 ימים בקשה לביטול או שהודיע תוך 90 ימים, בדרך שקבועה בתקנות, שברצונו להישפט.

4. משחלפו המועדים שנקבעו והנאשם לא פעל על פי האמור בסעיף 229 לחסד"פ, רשאי הוא לבקש מבית המשפט, אף בחלוף מועדים אלה, להישפט בהתאם לסעיף 230 לחסד"פ.

5. על המבקש להאריך את המועד להישפט, לתת סיבה מוצדקת לאי הודעתו במועד על בקשתו להישפט או להצביע על קיומו של חשש ממשי לעיוות דין. טעמים אלה אינה מצטברים (ראה: ע"פ (י-ם) 40395/07 יאיר גרין נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 14.08.07).

6. מבדיקה שערך בית המשפט באתר רשות הדואר עולה כי דבר הדואר שמספרו שמספרו H4 011595464RR "התקבל למשלוח בתאריך 05/06/2013 באמצעות יחידת הדואר קופת בית מיון ירושלים אשר בירושלים. דבר הדואר האמור הועבר ליחידת הדואר המרכזית אשר בסח`נין. מאחר שהנמען אינו ידוע במען הנקוב על דבר הדואר, הוא יוחזר לשולח". לאמור, דבר הדואר חזר בנימוק "לא ידוע" ולא כפי שציין ב"כ המאשימה בתגובתו מסירובה של המבקשת לקבלו.

7. המבקשת טוענת בתצהירה כי יש לה כתובת מעודכנת במשרד הרישוי ת.ד 4268 סח'נין מיקוד 3081000 ומשכך, לא ברור מדוע דבר הדואר לא נשלח לכתובת זו.

8. בנסיבות אלה, מאחר והמבקשת לא קיבלה את הודעת הקנס אני סבור כי יש מקום להאריך את המועד ולאפשר למבקשת להישפט.