המ"ש
בית משפט השלום פתח תקווה
|
2994-06-16
02/08/2016
|
בפני השופטת:
רות וקסמן
|
| - נגד - |
המבקש:
גריגורי קליינר
|
המשיבה:
מדינת ישראל
|
| החלטה |
לפני בקשה להארכת המועד להגשת בקשה להישפט, על פי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן – החוק).
למבקש נרשמה הודעת תשלום קנס בגין עבירה של אי ציות לאור אדום, בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה מיום 6.12.14 (הודעת תשלום קנס מס' 90503863475).
טיעוני הצדדים
לטענת ב"כ המבקש, המבקש לא קיבל כל הודעה על ביצוע העבירה ו/או הודעת תשלום קנס מקורית במועד, ולכן לא הגיש בקשה להישפט במועד. לראשונה, בחלוף למעלה משנה, בחודש 12/2015 קיבל המבקש לראשונה באמצעות דואר רגיל הודעה על קנס פיגורים. מיד עם קבלת ההודעה, פנה המבקש למפנ"א וביקש להורות על ביטול הדו"ח מן הטעם שלא קיבל הודעה על ביצוע העבירה ו/או הודעת תשלום קנס במועד. בחלוף תקופה ולאחר חלופת מכתבים בין המבקש לבין מפנ"א, המבקש נענה בשלילה, תוך שאין מחלוקת כי דבר הדואר ככל שנשלח, לא נמסר ולא הגיע ליעדו מסיבה שאינה תלויה במבקש – "לא ידוע במען".
ב"כ המבקש הדגיש כי אין למבקש נקודות שנצברו לחובתו.
עוד נטען, כי המבקש כופר בביצוע העבירה.
לבקשה צורפו תצהיר המבקש, העתק מהודעת תשלום קנס ותוספת פיגורים, העתק מתשובת מפנ"א מיום 13.3.16 והעתק מתשובת דואר ישראל מיום 16.2.16.
ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי הדו"ח נשלח לחברת שלמה סיקס, אשר הסבה את הדו"ח על שם חברת דובק בע"מ והנ"ל הסבה את הדו"ח על שם המבקש. ב"כ המשיבה ציינה כי בתאריך 14.5.15 נשלח הדו"ח אל המבקש לכתובת יצחק רובינשטיין 9/13 בתל אביב וחזר בציון "מען לא ידוע". עפ"י תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, רואים הודעה כאילו הומצאה כדין בחלוף חמישה עשר ימים מיום שנשלחה גם בלא חתימת הנמען על אישור המסירה, זולת אם הוכיח שלא קיבל את הדו"ח מסיבה שאינה תלויה בו. בענייננו, המבקש לא הוכיח כי דבר הדואר לא הגיע ליעדו מסיבה שאינה תלויה בו, שכן עפ"י המכתב מדואר ישראל עולה כי לא ניתן היה למסור לו את דבר הדואר מאחר ושמו לא הופיע על גבי תיבת הדואר.
דיון והכרעה
סעיף 230 לחוק, קובע כי "בית המשפט רשאי לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה), בשינויים המחויבים או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו".
סעיף 229(ה) לחוק, קובע כי " תובע רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה".
דהיינו, על בית המשפט לבחון תחילה אם ניתן טעם המצדיק אי עמידה במועד שנקבע ואם ימצא שאין כזה, יבחן אם ייגרם למבקש עיוות דין, במקרה שבקשתו תדחה.
א. הסיבה לאיחור בהגשת הבקשה