המתנה ברכב חונה מהווה "שימוש ברכב", הפיצוי מפגיעה- מחברת הביטוח

א.         הרקע העובדתי:

1)         ביום 28.9.99 בשעה 07:00 לערך הסיעה התובעת, סואלי וינדהולץ, את בנה הקטין רוני ברכבה, בתוך היישוב מזכרת-בתיה.

            התובעת עצרה את רכבה במפרץ החניה של משרד כלשהוא ברחובה של המושבה. (משום-מה בחרו הצדדים לא לציין את שמו של הרחוב, למרות שתמונות מספר הוגשו לתיק. שמו של הרחוב נחשף רק בתצהירה של התובעת - רח' רוטשילד).

2)         בהיותה ברכב, בתוך מפרץ החניה, פגע ברכבה רכב אחר. הרכב הזה נעלם מהמקום ואין דרך לאתרו.

3)         התובעת המתינה ברכבה לבן רוני אשר ירד ממנו זמן קצר לפני התאונה כדי לרכוש מצרכים כלשהם לטיול בו השתתף באותו יום עם כיתתו, וכן כדי שהבן יברר שעת שובו מהטיול.

            עפ"י תצהיר התובעת היה רוני אותה עת בן 9 שנים.

4)         מוסכם על הכל, כי לאחר קבלת מידע זה שבה התובעת לביתה במושב גני-יוחנן, הסמוך למזכרת-בתיה, וכי בעת התאונה היתה לבושה ב"בגדי-בית".

            היא לא התכוונה לנסוע למקום כלשהוא פרט לביתה.

5)         בעקבות התאונה הנ"ל, בה נפגע הרכב של התובעת, (וגרוע מכך, נפגעה התובעת), הוגשה בשמה תביעה נגד חברת הביטוח שלה בבית-משפט שלום בירושלים.

            המבטחת: אליהו חברה לביטוח בע"מ (להלן: "חב' אליהו").

6)         התביעה התבררה בפני השופט ר.כרמל.

            בסופו של דיון דחה השופט את התביעה נגד חב' אליהו מכיוון שלדעתו "אין המדובר באירוע המהווה תאונת דרכים עפ"י חוק הפיצויים".

            (ר' הסיפא של פסק-הדין שניתן ב- ת.א. 8277/00 ביום 9.5.04).

7)         בעקבות דחיית התביעה נגד חב' אליהו, הגישה התובעת - כדין - את התביעה הנוכחית נגד קרנית - קרן פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: "קרנית") וזאת בהנחה כי בהעדר אחריות לחברת הביטוח, נכנסת קרנית במקומה.

8)         קרנית כופרת בחיובה לפצות את התובעת הואיל ולדעתה מדובר בשימוש ברכב, ואם-כך, חייבת חב' אליהו לפצות את מבוטחתה.

            לדעת קרנית נפלה טעות בפסק-דינו של השופט כרמל.

            ויודגש: השופט כרמל סמך את החלטתו על הקטע הבא מלשון סעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד), הקובעת, בין השאר, כי תאונת דרכים משמעה "מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו...".

            עפ"י העובדות שהוכחו בפניו קבע השופט כרמל, ובצדק, כי התובעת עצרה את רכבה במקום אסור, אך עפ"י הפסיקה יש לפרש מונח זה כגורר אחריו גם סיכון תעבורתי. הואיל ובנסיבות שבפניו לא הוכח ענין כזה, לא חלה לדעת השופט כרמל ההגדרה הנ"ל, ואין עסקינן בתאונת-דרכים.

9)         באת-כוח קרנית, עו"ד אורית גרין, מציעה בסיכומיה לעשות קפנדריא ולדון קודם כל בשאלה האם מדובר בשימוש ברכב, אם לאו.