גזר דין (נאשמת 1)
1.הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום כפי שתוקן.
2.כתב האישום מפרט, בשני אישומים, עבירות רבות אותן עברה הנאשמת בשנים 2000-2003.
3.לעניין העונש צירפה הנאשמת את ת"פ 4585/06 של ביהמ"ש השלום בירושלים המתייחס לתחנת דלק "פז - שער הגיא" השייכת לנאשמת אשר גם בו תוקן כתב האישום. כתב האישום כולל שני אישומים ומתייחס לעבירות שנעברו ע"י הנאשמת בשנים 2003, 2004, 2005 ו-2006.
כן צירפה הנאשמת את ת"פ 5956/06 של ביהמ"ש השלום בנתניה המתייחס לתחנת דלק "פז-חופית" השייכת לנאשמת. בתיק זה מיוחסות לנאשמת עבירות שנעברו בשנים 2001 ו-2003.
עוד צירפה הנאשמת שני תיקי חקירה אשר הוכנו בהם טיוטות כתב אישום המתייחסות לתחנת הדלק "פז-קדימה" השייכת לנאשמת בה נעברו העבירות בשנים 2005, 2006 ו-2007 ולתחנת הדלק "פז-זך" בצומת רופין בה נעברו עבירות בשנים 2005 ו-2006.
4.העבירות בכלל האישומים הן בעיקרן עבירות על חוק המים, התשי"ט-1959 (להלן: "חוק המים") והתקנות שהותקנו על פיו. כן יוחסו לנאשמת עבירות על דיני רישוי עסקים והחוק לשמירת ניקיון. עיקרם של כתבי האישום מתייחס לזיהום מים וקרקע ולמחדלי הנאשמת בנוגע למניעת הזיהום.
5.כתב האישום בתיק הנוכחי הוגש ביום 26.6.06 ונוהלו בו מספר בלתי מבוטל של ישיבות הוכחות.
שני כתבי האישום שצורפו הוגשו בתאריכים 24.10.06 ו-6.6.06.
6.בהתאם להסדר הטיעון (במ/1) נמחקו מכתבי האישום נושאי המשרה אצל הנאשמת והוסכם כי על הנאשמת יוטל קנס בסך 600,000 ₪ בגין כל אחת מתחנות הדלק המוזכרות לעיל, סכומים אשר יועברו לקרן לשמירת ניקיון.
עוד הוסכם, כי הנאשמת תחתום על התחייבות בסך 600,000 ₪ להימנע מלעבור עבירה על חוק המים בגין כל אחת מתחנות הדלק הנ"ל.
כן הוסכם, כי יינתן צו, בהתאם לסעיף 20כד לחוק המים המחייב את הנאשמת לבצע הסדרה סביבתית בתחנות הדלק הנכללות בהסדר כמפורט במסמך שצורף להסדר (במ/6).
על פי המסמך המצורף, שעניינו הסדרה סביבתית, נטלה עליה הנאשמת התחייבויות ביחס לכל אחת מתחנות הדלק ובהן התחייבויות הנוגעות לשדרוג תחנת הדלק, לשיקום הקרקע, לשיקום מי התהום ולאיסוף דיגום וטיפול בנוזל.
7.ב"כ הצדדים, שהציגו את ההסדר, ביקשו מבית המשפט לכבדו שכן הוא מאזן בין האינטרס הציבורי ובין נסיבותיו של כל אחד מן התיקים שצורפו במסגרתו.
8.המאשימה הדגישה, כי יש חשיבות גדולה בהתחייבות הנאשמת לבצע הסדרה סביבתית ויש לתת משקל לעובדה כי ההסדר מביא לסיומו חמישה תיקים, מתוכם שלושה התלויים ועומדים בשלושה בתי משפט שונים. כמו כן נטען, כי סכום הקנס עליו הוסכם הוא סכום גבוה ויהיה בהתחייבות אשר תיחתם כדי למנוע ביצוע עבירות דומות בעתיד.
9.באי-כוח הנאשמת טענו, כי הסדר הטיעון הושג לאחר מחשבה רבה, מאמצים משותפים ונטילת אחריות והתחייבויות בלתי מבוטלות מטעם הנאשמת, התחייבויות הכרוכות בהשקעת משאבים כספיים גבוהים ביותר. נטען, כי סוגיות הכרוכות באיכות הסביבה קיבלו בעשור האחרון משקל והתייחסות אשר לא ננקטו בעבר, בפרט בכל הקשור בתחנות דלק אשר הוקמו לפני שנים רבות. עוד נטען, כי לא ניתן לדעת אם הזיהום אליו מתייחסים התיקים השונים הוא זיהום שיצרה הנאשמת בשנים בהן נוהלה החקירה כנגדה או שמדובר בזיהומים היסטוריים שנוצרו לפני שנים רבות. כך או כך, הנאשמת, מיוזמתה, נקטה צעדים משמעותיים ביותר למניעת הפגיעה באיכות הסביבה. הנאשמת מעסיקה אנשי מקצוע ומומחים העוסקים בשדרוג תחנות הדלק השונות על מנת שיתאימו לקריטריונים המחמירים בהם יש לנקוט. משכך נטען, יזמה הנאשמת הסדר שיקום קרקעות אשר ננקט באופן וולונטרי והנאשמת מתמידה בשמירה על איכות הסביבה באופן מחמיר ודווקני בהשוואה לחברות דלק אחרות. עוד נטען, כי נוכח יוזמותיה של הנאשמת ומנהליה ספק אם היה ראוי להגיש כתבי אישום כנגד נושאי המשרה אצל הנאשמת. מכל מקום, ביקשה הנאשמת לשים קץ להתנהלות ההליכים הפליליים נגדה ונגד נושאי המשרה בה ונכונה היתה להגיע להסכמות ולעמוד בתנאי ובדרישות המשרד להגנת הסביבה לרבות תוך נכונות להשקיע כספים רבים לשם עמידה באותן דרישות. נטען, כי הסדר הטיעון מאזן נכונה בין האינטרסים השונים הניצבים על המדוכה, במיוחד לאור החשיבות שרואה הנאשמת בשמירה על איכות הסביבה. לאור כלל הנתונים התבקש בית המשפט לאמץ את הסדר הטיעון.
10.שקלתי את עניינה של הנאשמת בפרט לאחר שהליך ההוכחות נוהל בפניי במשך תקופה ארוכה ביותר.
11.מעשי הנאשמת הניבטים מכתבי האישום ומטיוטות כתבי האישום שצורפו הם מעשים חמורים ויש אפוא אינטרס ציבורי ראשון במעלה להקפיד הקפדה יתרה עם תחנות דלק אשר בפעילותן מזהמות את מי התהום ואת הקרקע בסביבתן.
12.נפסק ברע"פ 244/96 כים ניר ניהול שירותי תעופה ונתיבי אויר (1991) בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(3), 529 , 531-530 –
"עם גבור התודעה הציבורית לעבירות הקשורות באיכות הסביבה ומניעת זיהום מים נחלץ גם המחוקק לקביעת רמת ענישה משמעותית לעוברים של עבירות אלה. בסעיף 20 כא לחוק המים, תשי"ט-1959, כפי שתוקן נאמר כי העובר עבירות מהסוג הנדון דינו מאסר שנה או קנס 150,000 שקלים חדשים, ואם היתה העבירה נמשכת - מאסר שבעה ימים או קנס נוסף של 10,000 שקלים חדשים לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר קבלת התראה מהרשות המוסמכת...
