המשרד לאיכות הסביבה תל אביב נ' ועד מקומי עמיעז ואח'

החלטה

1.המבקשים עותרים להורות על ביטול האישום שהוגש נגדם על ידי המשיבה, מחמת שטרם הגשתו לא התקבל אישור מוקדם מן היועץ המשפטי לממשלה ובכך אף נשללה מן המבקשים, אף הזכות לשימוע ולכן עותרים המבקשים לקבוע כי כתב האישום בטל מעיקרו.

ובמה דברים אמורים?

2.כנגד המבקשים הוגש כתב אישום המייחס להם מספר עבירות על דיני הגנת הסביבה הנוגעות להפעלתו לכאורה של אתר לא מאושר לסילוק פסולת. המבקש 1 הנו הועד המקומי של מושב עמיעוז והמבקש 2 היה בזמנים הרלוונטיים יו"ר הועד המקומי.

3.ההנחיה הרלוונטית למחלוקת בין הצדדים הינה הנחייה מספר 4.1004 להנחיות היועץ המשפטי לממשלה מתאריך כ"ה בחשון התשמ"ב, 1 נובמבר 1983 (להלן: "ההנחיה"). לענייננו רלוונטית הוראת סעיף 2.ד להנחיה הקובעת:

"כאשר מוגש כתב אישום נגד רשות מקומית, ראש רשות מקומית או נבחר אחר של הרשות המקומית; לעניין פיסקה זו, "רשות מקומית"-עיריה, מועצה מקומית, מועצה איזורית, "איגוד ערים" כהגדרתו בחוק איגוד ערים, תשט"ו-1955, "רשות נחל" כמשמעותה בחוק רשויות נחלים ומעיינות, תשכ"ה-1965, או "רשות ניקוז" כמשמעותה בחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי"ח-1957. "

4.הסנגור טען שאמנם בסעיף 2.ד להנחיית הנ"ל, לא מוזכר באופן מפורש "ועד מקומי" תחת הגדרת "רשות מקומית" ככזה שיש לקבל לגביו אישור להגשת כתב אישום לפני הגשת כתב אישום. אלא, שלטענתו הועד המקומי כלל לא היה צריך להיכלל בהגדרה, מהטעם ש"הועד המקומי" הינו חלק אינטגרלי מן ה "מועצה האזורית" המוזכרת בהנחיה. כלומר – אם ההנחיה מונה "מועצה אזורית" ככזו שיש צורך לקבל אישור היועץ המשפטי לממשלה לפני הגשת כתב אישום נגדה – בוודאי שיש לקבל הסכמה גם לגבי ועד מקומי.

הסנגור מפרט באריכות אודות הקרבה הרעיונית שבין שני הגופים תוך התייחסות למעמדו, הגדרתו ותפקידיו של הועד המקומי וכן לרקע החקיקתי, לדין ולפסיקה. לדבריו דין אחד יש להחיל על ועד מקומי ועל מועצה אזורית בישוב בו הוא פועל, בהקשר זה.

7.שקלתי את טענות ב"כ הצדדים ולטעמי יש לדחות את הבקשה מנימוקי ב"כ המשיבה.

אין מחלוקת שהמקרה הנדון אינו מקרה שבו החוק דורש שכתב האישום יוגש על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו, אלא כזה הנכלל תחת אותם מקרים שהיועץ המשפטי לממשלה מצא כמתאימים לקבל אישורו טרם הגשת האישום. משכך, כפי שמצוין בסעיף 6 להנחיה, במקרים אלה ניתן אף לקבל את אישור היועץ המשפטי בדיעבד. אולם לטעמי לא זה המקרה שבפנינו.

הנחיית היועץ המשפטי הגדירה במפורש את המונח "רשות מקומית" ובפירוש שניתן למונח זה בהנחיה לא נכלל "ועד מקומי".

זאת ועוד, קיימת התייחסות של משרד היועץ המשפטי לממשלה לפרשנות הסעיף לעניין ועד מקומי. במכתב מתאריך 3/4/2000 מאת עו"ד שירלי גריל - עוזרת ליועץ המשפטי לממשלה שכותרתו: "תיקון הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 50.008- קבלת אישור מוקדם להגשת כתב אישום נגד ועדים מקומיים" מתייחסת עו"ד גריל לתיקון בהנחיה ומעדכנת כי: "אין צורך לקבל אישור מוקדם של היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב אישום נגד ועדים מקומיים".

ב"כ המשיבה ציין בהגינותו כי המכתב מתייחס להנחיה בנוסח קודם אולם השוואתם של הנוסחים מלמד שלא השתנה דבר מבחינת ההגדרות. הסנגור טען כי מדובר במסמכים שאינם מחייבים. שוכנעתי כי גם ללא מכתבה של עו"ד גריל, הנחיית היועץ המשפטי ברורה ולמרות הזהויות המסוימות הקיימות בין תיפקודי ועד מקומי למועצה אזורית, כפי שהרחיב הסנגור בענין, אין לתת לסעיף פרשנות מרחיבה כך שיכלול גם את הועד המקומי ככזה שיש חובה לקבל לגביו אישור מהיועמ"ש בטרם הגשת כתב אישום.

הכלל הוא כי המאשימה היא זו האמונה על הגשת כתבי אישום, המוגשים ככלל ללא אישור היועמ"ש, למעט חריגים הקבועים בחקיקה או בהנחיות היועמ"ש עצמו. חריג בהקשר זה מן הראוי כי יפורש שלא על דרך ההרחבה, שכן פרשנות זו תחתור אחר שקול הדעת הנרחב שהעניק המחוקק לגוף המאשים להפעיל סמכותו בנוגע למקרים המחייבים הגשת כתבי אישום וחזקה על המאשימה כי תפעיל סמכותה כדין בהגינות ובלא משוא פנים.

סדר הדין הפלילי, העניק לכל נאשם את המסלול המוקנה לו להגנה על זכויותיו ובפני הנאשמים פתוחות הדרכים להגנה על זכויותיהם, על פי סדר הדין.

במקרה דנן, לא שוכנעתי כי יש לקבל הטענה המקדמית.

12.אשר על כן, הטענה נדחית.

13. המזכירות תשלח עותק לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ' טבת תשע"ד, 23 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.