המשרד לאיכות הסביבה תל אביב מדור תביעות נ' אבידור

הכרעת דין

אני מרשיע את הנאשם על פי הודייתו בעובדות כתב האישום המתוקן בשנית, בעבירות של איסור לכלוך והשלכת פסולת, שתי עבירות, לפי סעיפים 2 ו- 13 (ב) (1) לחוק שמירה על הנקיון וסילוק פסולת וגרוטאות רכב לפי סעיף 7 (ד) יחד עם סעיף 13 (ב) (4) לחוק שמירת הנקיון.

ניתנה והודעה היום י"א שבט תשע"ד, 12/01/2014 במעמד הנוכחים.

אברהם הימן, סגן נשיאה

גזר דין

מלכתחילה כפר הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן ולפיכך נקבע הדיון לשמיעת הראיות להיום.

בפתחו של הדיון הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון, למעשה מדובר בהסדר דיוני לפיו הנאשם יודה ויורשע על פי הודייתו בכתב אישום שתוקן בשנית. ובאשר לעונש, הצדדים הצהירו כי יטענו באופן "פתוח".

הנאשם הודה כי ביום 27/7/2011 נהג במשאית סקניה שאיננה בבעלותו תוך שהוא נוהג בה שלא על פי מסלול העבודה הרגיל שלו אלא כעבודה צדדית ובשתי פעמים שונות, האחת בשעה 17:50 אחה"צ והשניה בשעה 18:35 אחה"צ או בסמוך לשעות אלה שפך פסולת בניין מהמשאית בה נהג באזור שהוא רשות הרבים. פסולת הבניין שהושלכה מאותו מקום כללה: ברזל, חלקי פלאסטיק, קרשים, קרטונים ושברי בטון.

בטיעוני ב"כ המאשימה (התביעה) לעונש פרש ב"כ התביעה לפני בית המשפט חומרת המעשה ובתוך כך להקשר לחומרת המעשה גם מתחם העונש ההולם באשר לקנס. ב"כ התביעה הגיע לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם, הנכון והראוי הוא בין 40,000 ₪ קנס ל- 70,000 ₪ קנס לכל השלכת פסולת.

ב"כ התביעה עתר לקבוע מתחם על פי שתי השלכות כפי הודיית הנאשם במקרה שלפני. כמו כן ראוי לציין כי ב"כ התביעה ביסס דבריו על פי פסיקה שהגיש לבית המשפט שיש בה כדי להוביל למתחם ענישה זה.

מצאתי להפנות במיוחד לפס"ד שניתן בערעור שבתיק ע"פ 35313-07-12 של בית משפט מחוזי מרכז מיום 30/12/2012 בית המשפט קבע באותו מקרה שבגין השלכת פסולת בנסיבות דומות למקרה שלנו עונש של קנס על סך 55,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תמורתם. וקבע כי הקנס ישולם ב- 11 תשלומים, חודשיים, שווים ורצופים.

ב"כ הנאשם עתר להתחשב במצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, כמו גם במצבו הרפואי שבא לידי ביטוי במסמך שהוגש לבית המשפט בעניין אי הוצאת צו הבאה, כמו כן הציג מסמכים לפיהם הנאשם הינו פושט רגל על פי פס"ד של בית משפט מחוזי מרכז, מיום 15/1/2012. ראוי לציין שפס"ד זה ניתן נוכח חובות העומדים נגד הנאשם בסך כ- 1,900,000 ₪. עוד הציג מסמכים לפיהם הנאשם מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה ומתמיכה בשכר דירה על ידי משרד השיכון כפי שבעבר הלא רחוק היה דר רחוב שהתגורר במקום מסויים של דרי רחוב בעיר ראשון לציון בפיקוח עיריית ראשון לציון.

מה הוא העונש ההולם במקרה שלפני? העבירות של השלכת פסולת ברשות הרבים הן עבירות חמורות ביותר, חמורות שבעתיים הן העבירות המבוצעות על ידי נהגי משאיות אשר באופן פירטי מוצאים להפיק רווח כלכלי וכספי תוך עבירה על החוק. אין צורך להכביר מילים באשר לחומרת המעשה. זיהום הסביבה על ידי השכלת פסולת לרבות ובמיוחד פסולת בניין איננו אך עניין סמנטי, זיהום הסביבה הוא בנפשנו, השלכת פסולת כפסולת בניין במקום שאינו מיועד לכך שהרי אין בו את המסדרים והמתקנים הראויים לשם פינוי הפסולת וטיפול בה, יש בו כדי פגיעה בחיים. כל אשר אינו יודע מוטב להבהיר לו שפסולת המצויה על הקרקע ללא טיפול סופה שמגיעה אל מי תהום. זיהום מי תהום הוא זיהום מי השתייה שלנו. לפיכך, ברור שמעשה השלכת הלכלוך והפסולת מזהם את מי השתיה ובעצם פוגע בחיים.

האם יש ערך חשוב יותר לשמירה עליו מערך החיים? ברור שלא. ככל שתיקון 113 הבא לקבוע מתווה לעונש הולם מדבר על ערך חברתי שנפגע נמצא שמצויים אנו בפגיעה שבערך חברתי חשוב ביותר ברף חומרה גבוה ביותר. על כן, זה הוא הרציונאל העומד בבסיס ההחמרה בדין. אני סבור שב"כ התביעה הציג מתחם ענישה הולם ולטעמי אף נמוך במידה מסויימת מזה שאני סבור כי חייב שיהיה.

וכאן הדילמה בגזירת דינו של הנאשם. מן הסתם היה מקום לגזור על הנאשם עונש קנס גבוה ביותר. אלא שהוצגו לפני נסיבות אישיות של הנאשם שיש בהם כדי לשנות מקביעה זו באופן חריג ומיוחד לגופו של הנאשם שלפני בלבד. ואני מדגיש, גזר הדין במקרה שלפני אינו יכול ולא ישמש תקדים לכל גזר דין אחר בעניין אחר.

עיינתי במסמך רפואי שהוצג לפני עת ביקש ב"כ הנאשם להמנע מהוצאת צו הבאה. עיון במסמך מגלה כי מצבו הבריאותי - רפואי של הנאשם חמור ביותר ואין צורך להוסיף על האמור במסמך.

כמו כן עולה שנגד הנאשם קיים פס"ד המכריז עליו פושט רגל. פסק הדין ניתן לפי שהנאשם חייב סכום כסף לחייבים שונים בגובה של כ- 1,900,000 ₪ ומשום הכנסתו הנמוכה, רוצה לומר, קצבת הבטחת הכנסה, התשלום החודשי לחייבים נמוך ביותר.

בבוא בית המשפט לקבוע מתחם הענישה הולם, כפי המתווה של תיקון 113 לחוק העונשין, שוקל הוא שיקולים הנעוצים בנסיבות ביצוע העבירה, ויודגש ככל שאין מדובר בקנס הרי מתחם העונש ההולם הוא שיקולים הקשורים בעבירה עצמה ולא מעבר לביצועה. החריג הוא בקביעת מתחם העונש בקנס. סעיף 40 ח. לחוק העונשין מפנה לסעיף 40 ג. לחוק העונשין זה הקובע מתחם העונש ההולם ואומר אותנו סעיף 40 ח. כי בקביעת מתחם בעניין הקנס יקח בית המשפט בחשבון מצבו הכלכלי של הנאשם, רוצה לומר שיקול שאינו דווקא נסיבות ביצוע העבירה.

אשר על כן, על פי מכלול השיקולים הצריכים לעניין לרבות ובמיוחד מהות העבירות אותן ביצע הנאשם, מתחם העונש ההולם, שהוא לפי דעתי קנס בתחום של 30,000 ₪ עד סכום של כ- 226,000 ₪ נסיבותיו האישיות של הנאשם, אלה העונשים שאני משית על הנאשם:

קנס על סך 5,000 ₪ או חודש מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 20 תשלומים חודשים שווים ורצופים, כשהראשון שבהם יהא 2/3/2014.