תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה נצרת
|
2860-10-10,2652-10-10
05/01/2014
|
בפני השופט:
אריאל בן ארי שופט בדימוס
|
- נגד - |
התובע:
י.א עו"ד אוסנת לאופר אלון
|
הנתבע:
ז.א עו"ד בתיה חלפון
|
פסק-דין |
"מביט לסוף דבר בקדמתו"
1. דין שתי התביעות שהגיש האב להתקבל, וכך אני פוסק:
1.1 משמורתו הקבועה של הנער (ד.א) תמשיך ותהיה אצל אביו, כפי שהיא בפועל מאז 6.10.2010.
1.2 כפועל יוצא מכך - פטור האב מתשלום דמי מזונות (בגין הנער) לידי אמו של הנער, והפטור הוא מאז חודש 10/10, כפי שהחלטתי (בפתק) ע"ג "הבקשה לביטול חיוב במזונות קטין" שהגיש האב.
1.3 קצבת הילדים שמשלם המל"ל, תמשיך להיות מועברת לידי אמו של הנער (עד הגיעו לגיל 18), אע"פ שאין הנער במשמורתה' ואע"פ שאינו גר עימה ואינו ניזון ממנה. תשלום זה יהיה חליפו של החיוב שאני מטיל על אביו של הנער, לשלם לאם "דמי ארוח" (ככינויים בפסיקה) כדי לשאת בהוצאות המועטות שיש לה כשהנער סר לביתה (כפעם אחת בשבוע) לשם סעודת ערבית בליל שבת.
2. אחר שהחלק האופרטיבי של פס"ד זה נכתב לעיל, אוסיף ואומר מספר דברים:
עצור! גבול לפניך!
2.1 מהחל ועד כלה ניהלה האם את התמודדותה עם התביעות שהגיש נגדה האב באופן שהראה בברור, כי לא אחת אין היא מבחינה בשלטים המכריזים: "עצור! גבול לפניך!", והיא חוצה את הגבול שבין ארץ האמת לארץ הדמיון, ולפעמים היא נכנסת לאזורים שמוגדרים כארץ השקר.
2.2 כבר בכתב הגנתה הרהיבה לטעון, כי "הקטין נמצא במשמורתה
המלאה...אוכל ושותה בבית הנתבעת..." וזאת בניגוד לידיעתה הברורה שאין האמת כך.
2.3 מגוריו של הבן אצל אביו, חייו בבית אביו, כלכלתו ע"י אביו, חינוכו ע"י אביו, כל אלה ידועים היו אז (וכך אף היום) לאם.
לא זו בלבד. בלהט דבריה, ובעדותה (כמו גם בעדות אימה), ובמסמכים שהוגשו על ידה לביהמ"ש, ניתן לכך אישור. פעמים שבהיסח הדעת, ופעמים שבקול צלול אישרה האם את העובדה שהנער אינו גר עימה אלא עם אביו.
· ואעפ"כ היא מצהירה (מפי ב"כ): "הילד נמצא אצלה על בסיס
יום יומי".
"הילד מחובר אליה בטבורה
ואין יום שלא מגיע אליה.
· ואעפ"כ - אפילו בשלב הסיכומים עולה מבין השורות, כי האם עדיין מכחישה את האמת ומכזבת ואומרת: "כשהוא (הבן) מגיע בצהריים לאכול", או כשהיא מאשררת את דברי הסבתא ומבהירה שהסבתא פוגשת את הילד בבית אמו "ולו
שלוש פעמים" (בשבוע).
· ואעפ"כ - אפילו בשלב הסיכומים טוענת האם כי יש לחייב את האב לפחות בדמי אירוח עבור
3 ימים בשבוע.
2.4 חלק מן הפעמים בהן הוכח באופן חד משמעי, ובהן "אישרה" האם בהיסח הדעת, כי אכן הבן נמצא אצל אביו (שלא כטענתה שהוא נמצא אצלה) נמנו ותועדו ע"י ב"כ האב בסיכומיה. מניתי (בעמ' 43 +44 בפרוט' מיום 24.1.2013) 13 הוכחות/תיעודים שכאלה ולא אטרח להביאם. אומר רק כי אין ספק קל שבקלים, כי טענת האם אינה אמת. הדברים נאמרו ע"י פקידות הסעד, ע"י צוות ביה"ס, ועיקר העיקרים הדברים אומתו במפגש (כפול) שקיים ביהמ"ש עם הנער בנוכחות עובדת סוציאלית.
C'EST LE TON QUI FAIT LA MUSIQUE
2.5 ביטוי זה, ששאלתיו מן השפה הצרפתית, שמושים רבים לו. משמעותו השכיחה היא כתרגומו: "הטון עושה את המוסיקה".
האופן הקולני בו נטענו טיעוני הנתבעת, ההיגדים חסרי הנימוס, ההשתלחויות בב"כ הצד שכנגד כמו גם בבית המשפט, כל אלה (ודומיהם) הם צלילים צורמים שפגמו באיכות המלודיה שרצתה הנתבעת להשמיע. גם לו היתה המלודיה אמת נשגבת (ובדיעבד התברר שעובדתית לא שימשה אמת הצרופה נר לרגלי הנתבעת) היו הצלילים הצורמים לרועץ לנגנים של אותה מלודיה.