המרכז האולימפי לקליעה ע"ש יגאל אלון ז"ל הרצליה נ' גרמן

פסק דין

1.עתירה לחידוש רישיון העסק של העותרת, ולביטול התנאי אותו התנתה המשיבה לצורך חידוש הרישיון שעניינו השלמת מיגון אקוסטי בגג בו מתבצעות פעולות אימון בירי.

העובדות

העותרת הינה עמותה הרשומה אצל רשם העמותות ואשר הוקמה לצורך קידום ספורט הקליעה במדינת ישראל. העמותה פועלת משנת 1983. העותרת מפעילה מרכז קליעה בהרצליה המשמש בין היתר את כוחות הביטחון בעריכת אימוני ירי, לאימון קלעים ולתחרויות ירי. לצורך הפעלת המרכז נזקקת העותרת לרישיון עסק על פי פריט 9.1 לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה- 1995.

תוקף רישיון העסק שבידי העותרת הינו עד ליום 31.12.2009, ומהות העסק כמוגדר ברישיון הוא : " כלי נשק ותחמושת, מכירתם, תיקונם, אחסנתם, מטווח ירי".

על פי טענות המשיבה, לאחרונה שינתה העותרת את הפעילות בעסקה בפרט בתחום מטווח ה- 25 מ' המצוי בצדו הדרומי הפתוח של העסק, מפעילות ספורטיבית מצומצמת יחסית לפעילות עסקית רחבה שנועדה להכשרת מאבטחים. נוכח הרחבת הפעילות, טוענת המשיבה כי החלו להתקבל מכתבי תלונות מדיירי הסביבה ביחס לרעש החזק הבוקע מהמרכז.

ב- 8.7.2008 נפגש מנהל איכות הסביבה אצל המשיבה עם מנכ"ל העותרת, מר גבי רז ואנשים נוספים. מר גבי רז מסר למנהל איכות הסביבה כי לאחרונה נערך שיפוץ במטווח הפתוח וכי היקפי ואופי הפעילות בו גדלו באופן ניכר. יצוין כי בפגישה מסרו נציגי העותרת למנהל איכות הסביבה כי העותרת הכינה מיוזמתה חו"ד אקוסטית שמסקנתה היא שיש צורך להפחית את הרעש על ידי ביצוע מיגון אקוסטי (נספח ו' לכתב התשובה).

לאור האמור לעיל שלח מנהל איכות הסביבה לעותרת ב- 13.11.2008 את החלטתו לפיה יש להתנות את הוצאת רישיון העסק למטווח לשנת 2009 בהשלמת המיגון האקוסטי (ראו נספח ז'1 לכתב התשובה).

ביום 9.11.2008 הגישה העותרת בקשה להיתר בנייה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה- כפר שמריהו להקמת מיגון אקוסטי ומבנה יביל המהווים שטח של כ- 791 מ"ר. מבדיקת הבקשה להיתר הבנייה שהגישה העותרת נמצא כי בנסיבות המקרה ולשם הקמת המיגון האקוסטי שבמהותו מהווה הוספת שטחים לעסקה יש צורך בהכנת תכנית בינוי לכל שטח המגרש. משכך התקיימה פגישה ביום 10.12.2008 בהשתתפות נציגי העותרת, מנהלת מחלקת רישוי בנייה, נציג היחידה לאיכות הסביבה בעירייה ואדריכל העיר. בפגישה סוכם כי יש צורך בהכנת תכנית בינוי באישור הוועדה המקומית ובהסכמת הוועדה מחוזית.

העותרת הגישה לוועדה המקומית טיוטה ראשונה של הבקשה לתכנית הבינוי ביום 26.10.2009. הוועדה המקומית דנה עקרונית בתכנית הבינוי שהוגשה והחליטה כבר ביום 6.1.2010 לאשרה בתנאים המסוימים. יצוין כי העותרת הגיש עתירה נפרדת נגד החלטת הוועדה המקומית.

עוד יצוין כי המשיבה ביקשה לקבל לידה חוות דעת אקוסטית עצמאית באשר למפגעי הרעש. על פי חוות הדעת של המומחה מר יאיר ברמן מחברת אקו עולה כי הרעש הנגרם מהפעלת המטווח הפתוח הינו רעש חזק הגורם למפגע (נספח י ו- י1 לכתב התשובה).

מאחר שהעותרת לא השלימה את התנאים הנדרשים לרישיון העסק לשנת 2009 שקלה המשיבה שלא להעניק לעותר את רישיון העסק לשנת 2010 ולפיכך פנה מנהל מחלקת רישוי העסקים בעירייה למנכ"ל העותרת והודיע לו כי בכוונת המשיבה שלא לחדש את רישיונה לשנת 2010 וזאת בשל פגיעת מפגעי הרעש ואי הסדרת המיגון האקוסטי.

ביום 11.11.2009 נערך שימוע בפני מנהל מחלקת רישוי העסקים בו נוכחו נציגי העותרת ובאי כוחו. במעמד זה מסרו נציגי העותרת כי בכוונתם להמשיך ולפעול לקבלת ההיתרים הנדרשים להקמת המיגון האקוסטי. כן ביקשה העותרת לקבל רישיון לשנת 2010.

ביום 23.11.2009 הועברה לעותרת החלטת המשיבה לפיה על הליך הקמת המיגון האקוסטי להתמצות עוד בשנה זו, וכי העסק יחזור לפעול במתכונתו הקודמת דהיינו כי פעילות מטווח הירי החם תבוצע במבנה הפנימי בלבד. ביום 18.1.2010 הוציאה המשיבה לעותרת רישיון עסק בהתאם להחלטתה.

בא כוח העותרת טען בעתירתו אשר הוגשה ביום 31.12.2009 כי טרם ניתן לו רישיון עסק לשנת 2010 (גם למטווחים הפנימיים), וכי המשיבה לא נימקה את החלטתה כדין. כן נטען על ידו כי הליכי רישוי הבנייה של המיגון האקוסטי אינם תלויים בו וכי קצב התקדמותם תלוי בועדות התכנון.

המשיבה לעומת זאת טענה כי העותרת השתהה בהליכי התכנון של המיגון האקוסטי, כי תושבי הסביבה מתלוננים רבות על הרעש הנגרם, וכי הסיבה לדרישה החדשה למיגון אקוסטי נעוצה בשינוי השימוש שעושה העותרת במרכז הקליעה. כן ציינה כי החלטתה הסופית להעניק לעותרת רישיון עסק אולם להחריג את המטווח החיצוני הינה סבירה ומאוזנת.

ביום 26.1.2010 הורה כבוד השופט ורדי על מתן צו ביניים לפיו יוארך תוקפו של רישיון העסק ולו באופן זמני גם לגבי המטווח החיצוני עד להחלטה בעתירה. השופט קבע בהחלטתו כי הוכח כי העותרת עושה שימוש במטווח החיצוני מזה 20 שנה וכי על אף ששימוש זה הוגבר, מן הראוי להעניק לה שהות להסדרת המיגון האקוסטי בטרם תישלל בקשתה לרישיון עסק. עוד המליץ כבוד השופט ורדי בהחלטתו לצדדים להגיע למיצוי מהיר של הליכי הרישוי לצורך הקמת אותו מיגון אקוסטי הדרוש להקטנת הרעש מהמטווח.

ביום 13.5.2010 התקיים בפניי דיון במהלכו ציין ב"כ העותרת כי הוא עושה כל אשר ביכולתו על מנת לקדם את הליכי תכנון התכנית וכי הוגשה מפה מתוחמת על פי דרישות הוועדה המקומית כולל התיקונים. לטענתו, נכון למועד הדיון נותר רק לחכות לאישור הוועדה המחוזית ולקבלתו של היתר בנייה. ניסיונותיו של בית המשפט להביא את הצדדים להסכמות אשר יפחיתו את מפגעי הרעש עד לביצוע המיגון, העלו חרס, ולפיכך הוריתי על הגשת סיכומים.

בסיכומיו טען בא כוח העותר כי העותרת עושה כל אשר ביכולתו על מנת לקדם את הליכי התכנון והבנייה של המיגון האקוסטי. לטענתו, המשיבה היא שחוזרת ומבקשת תיקונים נוספים בתכנית. עוד נטעם כי העותרת סבורה כי העיכובים בהגשת התכנית לוועדה המחוזית נעשים במכוון מתוך מטרה לעכב את בניית המיגון האקוסטי ככל שניתן, ועל מנת לכפות על העותרת להסכים לויתורים קנייניים בשטח עסקה. העותרת מציינת כי על החלטת הוועדה המקומית בעניין זה הוגשה עתירה מנהלית אשר התייתרה נוכח העברת התכנית לוועדה המחוזית.

דיון