אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> המפיץ יוסי ישראלי בע"מ נ' הסל

המפיץ יוסי ישראלי בע"מ נ' הסל

תאריך פרסום : 16/08/2011 | גרסת הדפסה

תא"מ
בית משפט השלום עפולה
15156-02-09
15/08/2011
בפני השופט:
שאדן נאשף-אבו אחמד

- נגד -
התובע:
המפיץ יוסי ישראלי בע"מ
הנתבע:
ערן הסל
פסק-דין

פסק דין

רקע וטענות הצדדים

ראשיתו של ההליך שבפניי בבקשה לביצוע שטר חוב ע"ס 11,336 ₪ (נומינאלי), זמן פירעונו הנקוב הוא 10.08.2005, אשר הוגשה על ידי התובעת, המפיץ יוסי ישראלי בע"מ (להלן: "התובעת"). בתאריך 23.02.2009 הגיש החייב, מר ערן הסל (להלן: "הנתבע" או "החייב" או "ערן"), התנגדות לביצוע השטר ובקשה לעיכוב הליכים. בהסכמת הצדדים, ניתנה לנתבע רשות להתגונן, בהחלטה מיום 16.02.2009 של כבוד הרשמת (כתוארה אז), ג'מילה ג'בארין-כליפה, והתיק דנן הועבר לדיון בפניי.

התובעת, חברה לייצור ושיווק כימיקלים ומוצרי נייר ומזון, סיפקה לנתבע מוצרי מזון. הנתבע ניהל בתקופה הרלוונטית לתביעה, עסק בשם 'א.ע.הסל נכסים (2002) בע"מ'. העסק נקלע לקשיים כלכליים וסגר את שעריו בסוף חודש יוני 2008.

החייב העלה בבקשת ההתנגדות לביצוע השטר מספר טענות הגנה עיקריות, כלהלן:

(א) - אי קבלת דרישה כספית מפורטת ובכתב אודות החוב הנטען מן התובעת.

(ב) - החייב מכחיש, כי נתן לתובעת שטר על סכום נקוב ע"ס 11,336 ₪. לאור זאת, התובעת אינה אוחזת כשורה בשטר.

(ג)-החייב מודה, כי הוא מסר לתובעת שתי המחאות ע"ס 8,858 ₪, אשר זמן פירעונן הוא 10.06.07, ברם התובעת הגישה את שתי ההמחאות הנ"ל לפירעון למעלה משנה לאחר מועד הפירעון הנקוב בהן, היינו בתאריך 14.08.08, בחוסר תום לב וביודעה כי העסק שהפעיל החייב נסגר. לשיטת החייב, הגשת ההמחאות לפירעון שנה לאחר המועד הנקוב בהן מהווה חוסר תום לב מובהק, מאחר והיה על התובעת לצפות כי ההמחאות לא יכובו מסיבה זו בלבד. בנוסף לאמור, התובעת ידעה שהחייב הפך ללקוח מוגבל באמצעים בעקבות סגירת עסקו בסוף חודש יוני 2008. אי-לכך, מוטלת על התובעת החובה לפנות אל הנתבע בדרישה מוקדמת להחלפת ההמחאות שניתנו על מנת שיבטיח את פירעונן.

(ד)- לטענת החייב, עפ"י כרטסת הנהלת חשבונות של התובעת, יתרת החוב עומדת ע"ס 1,483 ₪.

בדיון שהתקיים בפני כבוד הרשמת ג'. ג'בארין-כליפה (כתוארה אז) ביום 15.10.2009, הודה הנתבע בקיומו של חוב כספי לטובת התובעת ע"ס 1,500 ₪. לאור הודאתו זו, החליטה כבוד הרשמת לחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסכום שאינו שנוי במחלוקת, בתשלומים, כאשר סכום זה יקוזז מכל סכום שיחויב בו הנתבע במסגרת ההליך העיקרי. במעמד הדיון שנערך בפניי הציג הנתבע קבלות המאמתות את תשלום הסכום שאינו שנוי במחלוקת.

משניתנה רשות להתגונן, כאמור, על ידי כב' הרשמת (כתוארה אז) ג'. ג'בארין-כליפה הועבר התיק לפסים של תביעה בסדר דין מהיר, כאשר המחלוקת הנטושה בין הצדדים הצטמצמה לעניין יתרת החוב הנטענת ע"ס 9,836 ₪ (11,336 ₪ סכום יתרת החוב לפי כרטסת הנה"ח של התובעת בניכוי הסכום שאינו שנוי במחלוקת ע"ס 1,500 ₪ לפי כרטסת הנה" ח של הנתבע).

התובעת הגישה מטעמה שני תצהירי עדות ראשית: האחד, ערוך ע"י גב' ליאת גל, המשמשת כחשבת אצל התובעת (להלן: "גל") והשני ערוך על ידי מר מתי בנבנישתי, המועסק כסוכן מכירות אצל התובעת ואשר היה בקשר ישיר עם הנתבע (להלן: "הסוכן בנבנישתי"). לשני התצהירים הללו צורפו מסמכים שונים שכללו, בין היתר, כרטסת הנהלת חשבונות של הנתבע אצל התובעת לשנים 2007 - 2008; שטר החוב נשוא המחלוקת; שיק מספר 53537572, ע"ס 1,090 ₪, זמן פירעון 21.09.07, משוך מהחשבון 'הסל אוהד ו/או חגית'; שיק מספר 53537571, ע"ס 1,174 ₪, זמן פירעון 21.09.07, משוך מחשבון 'הסל אוהד ו/או חגית', כאשר על שני השיקים הללו מתנוססת הערה בכתב יד המציינת "מוגבל"; 4 קבלות אליהן אתייחס בפרק דיון ומסקנות; מסמך פנימי של גל המופנה אל ב"כ התובעת. בדיון שנערך בפניי נחקרו עדי התביעה בחקירה נגדית.

הנתבע לא נחקר בחקירה נגדית וב"כ התובעת ביקש להסתמך על חקירתו בפני הרשמת במסגרת הדיון שנערך בבקשה להתנגדות שטר. בדיון בפניי, נחקרה עדה נוספת מטעם ההגנה, גב' אילנה אמיתי, אמו של הנתבע. עדה זו לא הגישה תצהיר עדות ראשית וחקירתה בדיון בפניי היוותה חקירה ראשית.

הנתבע, אשר לא היה מיוצג ע"י עו"ד בהליך בפניי, ביקש להגיש סיכומיו בכתב. לאור זאת, נעתרתי לבקשתו והוריתי על הגשת סיכומים בכתב. הצדדים הגישו בקשות שונות להגשת סיכומי תשובה וסיכומי תגובה לסיכומי התשובה של התובעת, להן נעתרתי. משהונחו כל הסיכומים בפניי, נדרשת אני עתה להכריע במחלוקת לגופה.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בחומר הראיות שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. כיוון שעסקינן בתובענה בסדר דין מהיר, בהתאם להוראות תקנה 214 טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, אפרט להלן בתמצית את עיקר טעמיי.

כפי שכבר ציינו לעיל, התובעת הינה חברה העוסקת בייבוא ושיווק מוצרי מזון. הנתבע ניהל בתקופה הרלוונטית לתביעה עסק מסוג פאב ולצורך תפעולו הזמין מן התובעת מוצרי מזון שונים. אין מחלוקת בין הצדדים, כי התובעת סיפקה לנתבע מוצרי מזון החל משנת 2005, ומעת זו ועד לשנת 2008 ניהלו הצדדים ביניהם קשרי מסחר. הנתבע אינו חולק על אספקת הסחורה ע"י התובעת ואינה מעלה טענות כלשהו לעניין טיב הסחורה שסופקה לו. מכאן, החזקה בדבר התמורה מתקיימת בענייננו.

במעמד ההתקשרות בין הצדדים, בתאריך 10.08.05, חתם הנתבע על 'שטר חוב', כערב אישית להתחייבות העסק שניהל כלפי התובעת, ובאותו מעמד סיכמו הצדדים את תנאי האספקה, צורתה ותנאי התשלום (עדות הנתבע בעמ' 4 לפרוטוקול הדיון בפני הרשמת מיום 15.10.09). ערבותו ניתנה בהיותו המנהל והבעלים של העסק. שטר החוב, נחתם ע"י הנתבע, ללא נקיבת סכום כלשהו בגוף השטר, תוך מתן הרשאה לתובעת להשלים את הפרטים המהותיים החסרים ולתבוע פירעונם. על-פי שטר זה, התחייב הנתבע לשלם לתובעת את הסכום שיירשם בו, כנגד הסחורה שקיבל ואשר לא שולמה תמורתה.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי התמורה עבור רכישת הסחורה שולמה בשיקים וכי בשלב מסוים של ההתקשרות, חלק מן הרכישות שולם במזומן, לאחר שהנתבע הודיע לתובעת כי לא תפרע המחאות שהפקיד בידיה לאור ההחמרה שחלה במצבו הכלכלי של העסק. סוכם בין הצדדים, כי הנתבע ישלם לתובעת במזומן כנגד הסחורה שיזמין ויוסיף תשלומים על חשבון החוב . כך גם אין מחלוקת בין הצדדים, כי בשנים 2007-2008 עסקו של הנתבע נקלע לקשיים כלכליים (עדותו של הנתבע בעמ' 4, ש' 27 לפרוטוקול מיום 15.10.09).

התובעת טוענת, כי אמנם נהג הנתבע לשלם את התמורה בגין הסחורה שהיא סיפקה לו באמצעות שיקים משוכים מחשבון העסק שבבעלותו או במזומן, אלא שהנתבע לא שילם את מלוא התמורה ולחובת העסק שבבעלותו נותרה יתרת חוב ע"ס 11,336 ₪ נכון ליום 07.05.08, וזאת בהתאם לכרטסת הנהלת החשבונות של התובעת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ