ת"ט
בית משפט השלום עכו
|
3046-07-10
10/10/2010
|
בפני השופט:
שושנה פיינסוד-כהן
|
- נגד - |
התובע:
בסאם שחאדה
|
הנתבע:
המספק טמרה לחומרי בניין בע"מ
|
|
החלטה
1.לפני התנגדות לביצוע שני שטרות האחד ע"ס 3,500 ₪ ז.פ 20.12.06 השני ע"ס 3,300 ₪ ז.פ 20.1.07 משוכים מחשבון המבקש, עורך דין במקצועו, לפקודת המשיבה ותגובה להתנגדות. מס' תיק הוצל"פ 08-07580-10-5.
2.כפי שעולה מההתנגדות ומהתצהיר התומך בה, המבקש טוען כי היה ביחסי ידידות עם מר בדיע עומד חמוד, קבלן שיפוצים במקצועו. מר חמוד ביקש לבצע עבודות שיפוץ מסעדה ונזקק לחומרי בניין. הוא התקשר בעסקה עם המשיבה לרכישת סחורה ולצורך הבטחת התשלומים בהם היה חייב מסר לו שיקים דחויים. מר חמוד ביקש לרכוש סחורה מאת המשיבה ופנה למבקש וביקש שיסייע לו בכך שיתן לו שני שיקים. הוא התחייב כי במועד פירעון כל שיק יפקיד כספים בחשבון המבקש כדי לאפשר פירעונם. המבקש לא הסתפק בהתחייבויות מר חמוד כלפיו וביקש כי הדבר יובהר למשיבה על מנת לא ליצור מצב בו יהא הוא אישית חייב בסכום שטר כלשהו. המבקש ומר חמוד נועדו עם מנהל הזוכה, מר אבו ח'ליל ח'טיב במשרד המשיבה. המבקש הסביר כי אינו נוטל על עצמו התחייבות כלשהי וכי יסכים לתת את השיקים כטובה בלבד עבור מר חמוד וכי פירעון השיקים מותנה בכך כי מר חמוד יפקיד בבוא העת במועד פירעון כל שיק את סכום השיקים. מנהל המשיבה הסכים ובהתאם נערכו השיקים, רשומים על שם המשיבה ונמסרו למנהל המשיבה באותו מעמד.
עם מועד פרעון השיק הראשון התחמק מר חמוד מהפקדת סכום השיק והמבקש, בלתי ברירה, נתן לו הוראת ביטול. כך גם עם השיק השני. במועד פירעונו של השיק השני פנה המבקש למר חמוד, שאיים עליו והוגשה תלונה במשטרה בעניין.
המבקש לא נתן תמורה בגין השיקים, לא במישרין ולא בעקיפין. מדובר בשיקים טובה בלבד. בינו לבין מר חמוד לא התקיימה שום עסקה ובינו לבין המשיבה לא התקיימה כל עסקה, עובדות אלה היו ידועות לכל המעורבים במועד מסירת השיקים. המשיבה ידע במועד מסירת השיקים כי מדובר בשיקים טובה וכי אין במסירתם להקים כל חבות כספית של המבקש כלפי המשיבה.
המבקש אף הגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות נגד מר חמוד, בתביעה כי יחויב בפרעון סכום השיקים, אך הומלץ לו לפנות בתביעה לסעד הצהרתי. לאחר דחיית התביעה שב המבקש למשיבה וביקש לקבל חזרה את השיקים.
להתנגדות מצורף כתב תביעה ופרוטוקול בית המשפט לתביעות קטנות ומכתב התראה ששלח המבקש למשיבה.
3.בתשובתה מכחישה המשיבה את טענות המבקש, לטענתה לא סוכם בין הצדדים כי פירעון השיקים מותנה בתנאי כלשהו ואף אין בכך הגיון. המבקש עצמו בכתב התביעה שצרף מציין כי המשיבה ביקשה לעשות נכיון שיקים על השיקים שמסר לה מר חמוד וזו הסיבה שלא הסכימה לקבל ממר חמוד שיקים אחרים שהציע. הטענה כי המשיבה הסכימה לא לפרוע את השיקים אינה מופיעה בכתב התביעה ובפרוטוקול. אף אם השיקים נמסרו ללא תמורה, אין מדובר בשיקים טובה ואף אם מדובר בשיקים טובה, הרי שבהתאם לסע' 27(ב) לפקודת השטרות, ובהיותה של המשיבה אוחזת בעד ערך, על המבקש לפורעם.
4.לאחר שעיינתי בהתנגדות ובתגובה דומה בעיני כי סיכויי ההגנה לכאורה אינם גבוהים. טענותיו של המבקש הינן בעיקר במישור היחסים בינו ובין מר חמוד. טענתו כי המשיב הסכים שהשיקים לא ייפרעו אלא אם מר חמוד יפקיד סכומם בחשבון הבנק של המבקש מעוררת שאלות אם כן מה הייתה מטרת מסירת השיקים, אם אל להבטיח את התשלום.כמו כן מתעוררת סתירה לכאורה בין הנטען לבין הטענה כי המשיבה לא הסכימה לקבל שיקים אחרים שביקש מר חמוד למסור לה משהתברר לה כי לא תוכל לבצע עליהם נכיון, כפי שעולה מכתב התביעה שצורף להתנגדות ומפרוטוקול הדיון. המבקש נכח לכאורה במעמד ביצוע העסקה בין מר חמוד והמשיבה כשסירבה המשיבה לקבל את השיקים האחרים. למבקש היה ברור לכאורה כי המשיבה מוסרת למר חמוד סחורה בתמורה לקבלת השיקים שמסר. ייתכן והמבקש מסר השיקים כטובה למר חמוד, אך במערכת היחסים עם המשיבה, הרי שזו נתנה תמורה והמבקש אינו מכחיש זאת. בכתב התביעה שצרף המבקש אינו מציין כי פרעון השיקים הותנה בתנאי כלשהו אלא רק שהמשיבה ידעה כי הוא מוסר אותם כטובה וכי אין לו קשר להזמנה (סע' 8 לתביעה).
5.אמנם כדי שתינתן רשות להתגונן די כי המבקש יציג טענת הגנה לכאורה, אולם טענתו של המבקש אינה מתיישבת לכאורה עם המסמכים שהוא עצמו צרף להתנגדות. זאת ועוד, גם סיכויי הגנתו לו המדובר בשיק טובה נמוכים לאור הוראת סע' 27 לפקודת השטרות, שכותרתו "שטר-טובה או מיטיב" הקובע:
"(א) המיטיב בשטר הוא האדם שחתם עליו כמושך או כקבל או כמסב בלא שקיבל בעדו ערך וכדי להשאיל את שמו לאדם אחר.
(ב) המיטיב חב על פי השטר כלפי אוחז בעד ערך, ואין נפקא מינה אם האוחז ידע בשעה שנטל את השטר שאין אותו צד אלא מיטיב ואם לאו".
לפיכך, לכאורה משנתנה המשיבה נתנה תמורה למר חמוד עבור השיקים, יחוב המבקש בפרעונם.
6.למרות כל האמור ובכדי לא לחסום דרכו של המבקש לבית המשפט להוכיח בכל זאת ידיעה והסכמה של המשיבה, הנני מורה כי בכפוף להפקדה של 6,000 ₪ בקופת בית המשפט תתקבל ההתנגדות.
הסכום יופקד עד ליום 1.12.10 שאם לא כן תדחה ההתנגדות.
למעקב המזכירות.
ניתנה היום, ב' חשון תשע"א, 10 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.