אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> המכללה הארצית להכשרה מקצועית סכנין בע"מ נ' עצה מקומית אבו סנאן ואח'

המכללה הארצית להכשרה מקצועית סכנין בע"מ נ' עצה מקומית אבו סנאן ואח'

תאריך פרסום : 03/12/2013 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי חיפה
23372-05-12
24/11/2013
בפני השופט:
אלכס קיסרי

- נגד -
התובע:
המכללה הארצית להכשרה מקצועית סכנין בע"מ
הנתבע:
1. מנהל הארנונה במו עצה מקומית אבו סנאן
2. מועצה מקומית אבו סנאן

פסק-דין

פסק דין

עתירה למתן פסק דין המצהיר כי השגות שהגישה העותרת על חיובי ארנונה לשנים 2011 ו-2012 התקבלו במלואן, וזאת בשל איחור המשיב 1 ("מנהל הארנונה") להשיב עליהן במועד, ובהתאם לכך זכאית העותרת לפטור מלא מארנונה בגין אותן שנים. עוד התבקש צו המורה למשיבה 2 ("המועצה המקומית") לחדול מנקיטת הליכי גבייה מנהלית בגין חוב הארנונה לשנים האמורות. לחלופין התבקש צו המצהיר שבית הספר שבו מחזיקה העותרת בתחום המועצה המקומית פטור מארנונה לשנים 2011 ו-2012, בהיותו מוסד חינוך כמשמעות המונח בפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין). לחלופי חילופין התבקש צו המצהיר שהעותרת פטורה מארנונה בגין מבנה בית הספר מכוח הבטחה שלטונית.

העותרת טוענת שהיא חברה פרטית המפעילה, שלא למטרות רווח, מוסדות חינוך בקרב הציבור הערבי, ובכלל זה את המכללה להכשרה מקצועית בסכנין ("המכללה"). בקשר עם פעילותה מחזיקה העותרת בתחום שיפוטה של המועצה המקומית מבנה בשטח של כ-900 מ"ר שבו מתנהל בית ספר תיכון "טכנולוגי אבו סנאן" ("בית הספר"). העותרת טוענת כי בית הספר הוכר כמוסד חינוך מוכר כמשמעו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949 וחל עליו חוק הפיקוח על בתי הספר, התשכ"ט–1969 .

בשנת 2007 הגישה העותרת בקשה לפטור מארנונה, ובתשובה מיום 22.5.07 הודיע ראש המועצה המקומית דאז כי העותרת זכאית לפטור ("אישור המועצה"). כמו כן צוין כי:

"הפטור הנ"ל ניתן לאור העובדה שמדובר במוסד חינוכי שמעניק חינוך לתלמידי הישוב אבו סנאן והסביבה, וביה"ס נמצא בשטחה המוניציפאלי של המועצה המקומית.

כמו כן הפטור ניתן גם בגלל העובדה שמוסד החינוך הנ"ל משרת אוכלוסיות תלמידי יישובינו ומעניק להם שירות חינוכי נאות.

הפטור הנ"ל ניתן לתקופה בה הנכם מפעילים את ביה"ס".

ביום 4.8.10 ניתן לעותרת אישור מהממונה על מחוז הצפון במשרד הפנים (בהתאמה, "הממונה" ו-"אישור הממונה") (נספח 2 לתשובת המועצה המקומית) שלפיו:

"בתוקף הסמכות לפי סעיף 5 (ג) (ה) (3) (צ"ל סעיף 5ג(ה)(3), א"ק) לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין) 1938 (להלן הפקודה) שהעביר אלי שר הפנים, אני מאשר לצורכי פטור את הנכס בו מתבצעת פעילות בית הספר בלבד של: המכללה הארצית להכשרה מקצועית סכנין בע"מ – אבו סנאן: בי"ס לטכנולוגיה.

תוקף הפטור מ – 1 בינואר 2008 עד 31 דצמבר 2010 ובלבד שלשנים 2009 ו- 2010 עד ה-1 באפריל בכל שנה ימסור המוסד תצהיר על אי שינוי נסיבות, כנדרש על ידי משרד הפנים (נספח ג')" (ההדגשה הוספה, א"ק).

משנת 2011 ואילך חויבה העותרת בתשלומי ארנונה, וביום 30.6.12 עמד חובה על סך 88,017 ₪ בגין שנת 2011 ומחצית שנת 2012. בגין חובות אלה, בין היתר, נקטה המועצה המקומית כלפי העותרת בהליכי גבייה מנהלית.

העתירה

העותרת טוענת כי השגות שהגישה בקשר לחיובי הארנונה לשנים 2011 ו-2012 לא נענו על ידי המועצה המקומית ולכן, בהתאם לסעיף4(ב) לחוק רשויות מקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו–1976 ("חוק הערר"), יש לקבוע כי ההשגות התקבלו וכי העותרת אינה חבה בתשלומי הארנונה לשנים אלה. כמו כן נטען כי העותרת זכאית לפטור מכוח סעיף 4(א)(2)(ד) וסעיף 5ג(ה)(3) לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938 ("הפקודה"), מאחר שמדובר במוסד חינוך שפעילותו אינה למטרות רווח. עוד נטען כי העותרת פטורה מתשלום ארנונה גם מכוח הבטחה שלטונית שקיבלה ביטוי באישור המועצה. העותרת טענה כי מאחר שחוב הארנונה שנוי במחלוקת, לא הייתה המועצה המקומית רשאית לנקוט כנגדה בהליכי גבייה מנהלית. בנוסף טוענת העותרת כי יש לבטל את חיובי הארנונה שהוטלו עליה באופן רטרואקטיבי באשר, בין היתר, הטלת החיובים לשנת 2011 נעשתה בשנת 2012. כמו כן נטען שבאישור הממונה נפלה טעות כתיב, וכי תוקף האישור אמור היה להיות גם לגבי השנים 2010, 2011 ו-2012, ולא כפי שנרשם. לחילופין נטען כי מאחר שהעותרת מחזיקה ברישיונות הנדרשים ממשרד החינוך, הרי שלצורך קבלת הפטור היא אינה נדרשת לאישור הממונה במשרד הפנים לשנים 2011 ו-2012.

בגדר העתירה הגישה העותרת גם בקשה לצו ביניים שיאסור על המשך נקיטת הליכי גבייה מנהליים נגדה. בדיון שהתקיים ביום 21.5.12 הגיעו הצדדים להסדר דיוני, שקיבל תוקף של החלטה, ולפיו העותרת תפקיד בקופת בית המשפט את יתרת החוב הנטען לשנים 2011 ו-2012. בקשר לחובות הארנונה לשנים 2008, 2009 ו-2010 שנמחקו, ולטענת המועצה המקומית המחיקה נעשתה שלא כדין, התחייבה המועצה המקומית שלא לנקוט בהליכי גבייה מנהלית, ושאלת החבות בהם תתברר, אם היא תחליט לעשות כן, במסגרת תובענה אזרחית.

המועצה המקומית העלתה טענות מקדמיות לדחיית העתירה על הסף: לטענתה, העתירה הוגשה בשיהוי, שכן הליכי הגבייה כנגד העותרת החלו כבר ביום 3.6.09 ונמשכו ברצף עד ליום 24.9.12. העותרת פנתה בעניין זה למועצה המקומית במכתב מיום 8.6.11, אולם השתהתה והגישה את העתירה רק לאחר כשנה. כמו כן נטען כי העותרת פנתה לבית המשפט בחוסר ניקיון כפיים, עת פירטה את העובדות באופן מגמתי ולא צירפה לעתירתה את מלוא המסמכים והנתונים הרלוונטיים. המועצה המקומית הוסיפה שיש לדחות את העתירה על הסף גם בשל עשיית דין עצמי ואי תשלום הארנונה על ידי העותרת. כמו כן נטען כי העותרת לא מילאה תנאי מקדמי לבדיקת זכאותה לפטור כשלא צירפה להשגה את אישורו של הממונה. לגופו של עניין נטען כי העותרת אינה זכאית לפטור כאמור בפקודה. המועצה המקומית הפנתה לחוות דעתו של עו"ד א' צחור (נספח 10 לכתב תשובה) שלפיה העותרת היא חברה פרטית עסקית שאינה עומדת בתנאי הפקודה המזכים בפטור. המועצה המקומית טענה גם כי ההשגה שהגישה העותרת ביום 25.4.11 בעניין חיוב הארנונה לשנת 2011 נענתה במכתב מיום 18.5.11 ממנהל הארנונה, שבו התבקשה העותרת להמציא אישור ממונה תקף ("מכתב התשובה"). בקשר להשגה על חיוב הארנונה לשנת 2012 נטען כי לא נתקבל אישור הממונה בגין שנה זו. כמו כן נטען כי כתב ההשגה לא נתקבל במועצה, וכי כתב ההשגה שהעתקו צורף לעתירה (נספח 4ג' לעתירה) הוא "מזוייף ו/או מפוברק". המועצה המקומית דחתה גם את יתר טענות העותרת בקשר לפטור מכוח הבטחה מנהלית ובקשר לחיוב העותרת בארנונה לשנת 2011 באופן רטרואקטיבי, וטענה כי אישור המועצה אינו מהווה הבטחה מנהלית, וכי החיובים לשנת 2011 הם חיוב "בזמן אמת" שהעותרת הגישה עליו השגה ופעלה לקבלת פטור בגינו.

בעיקרי הטיעון ציינה העותרת כי במכתב התשובה אין הודעה על דחיית בקשתה לפטור, ולכן אין לראותו כתשובה להשגתה. בקשר להשגה שהוגשה לשנת המס 2012 צירפה העותרת תצהיר של עובד המכללה, אשר הצהיר כי כתב ההשגה הוגש למשיבה וכי על ההשגה הוטבעה חותמת המועצה המקומית וחתימת הפקיד שקיבל את ההשגה (נספח 2 לעיקרי הטיעון). העותרת חזרה על טענתה שבהיותה מוסד חינוך מוכר שפעילותו אינה למטרות רווח, יש לפטור אותה מתשלום ארנונה מכוח הוראות הפקודה.

דיון

לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שהוגש על ידם הגעתי לכלל מסקנה שדין העתירה להידחות על כל חלקיה.

בפתח הדברים יש להסביר תחילה את המסגרת הדיונית של העתירה. טענתה העיקרית של העותרת, גם אם לא היחידה, היא שיש לראות את ההשגות שהיא הגישה בהתאם לסעיף 3(א)(2) של חוק הערר כאילו התקבלו, ולכן יש לקבוע שהיא פטורה מחוב ארנונה או מחובות ארנונה לשנים 2011 ו-2012, וכפועל יוצא מכך אין לנקוט כלפיה הליכי גבייה. לכאורה מתעורר קושי דיוני נוכח טענה זו של העותרת, שכן לפי סעיף 6 של חוק הערר הביקורת הערעורית על החלטה בהשגה לפי סעיף 3 לחוק הערר (על כל חלופותיו) היא על דרך הגשת ערר לוועדת הערר, והביקורת השיפוטית על ועדת הערר היא בערעור מנהלי בהתאם לתוספת השנייה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהלים תש"ס–2000. יחד עם זאת, ואף שהדבר לא נטען על ידי מי מן הצדדים, אני מוכן להניח שכפי שאסביר להלן, בנסיבות העניין עתירה מנהלית, ולא ערעור מנהלי, היא הדרך הדיונית המתאימה להכרעה במחלוקת. טעמו של הדבר הוא שהעותרת טוענת שההשגות שהיא הגישה למנהל הארנונה לא נענו, ולכן חל סעיף 4(ב) לחוק הערר הקובע כי "לא השיב מנהל הארנונה תוך ששים יום – ייחשב הדבר כאילו החליט לקבל את ההשגה, זולת אם האריכה ועדת הערר... את מועד מתן התשובה...". במצב דברים זה ניתן לומר שאם, כטענת העותרת, נמנע מנהל הארנונה מלהחליט בהשגות שהיא הגישה, כי אז לא היה באפשרותה להגיש ערר לוועדת הערר כמתחייב מסעיף 6(א) לחוק הערר, וממילא גם לא יכלה להגיש ערעור מנהלי על החלטת ועדת הערר. אשר על כן ההכרעה בעתירה מחייבת, בראש ובראשונה, הכרעה בשאלה אם אכן מתקיימות הנסיבות המתוארות בסעיף 4(ב) של חוק הערר, המקימות לעותרת את הבסיס לטענה שהשגותיה התקבלו, שכן תשובה חיובית לשאלה זו תייתר את הצורך להכריע בטענותיה האחרות של העותרת שלפיהן היא זכאית לפטור מכוח הפקודה.

ההשגה לשנת 2011

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ