אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> המחוזי: המשטרה רשאית לשקול פעם נוספת החלטתה לסגירת תיק חקירה בעקבות הגשת ערר

המחוזי: המשטרה רשאית לשקול פעם נוספת החלטתה לסגירת תיק חקירה בעקבות הגשת ערר

תאריך פרסום : 30/11/2008 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
70114-08
26/11/2008
בפני השופט:
1. ד' ברלינר סג"נ - אב"ד
2. ז' המר סג"נ
3. ת' שפירא


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל - על-ידי פרקליטות מחוז ת"א (פלילי)
עו"ד אייל כהן
הנתבע:
מרדכי בן מרדכי גורה
עו"ד אבי אלפסי
פסק-דין

האם רשאי גוף חוקר כדוגמת המשטרה לשקול פעם נוספת את החלטתו לסגור תיק חקירה נגד פלוני, בעקבות ערר שהוגש בנושא זה?

בית משפט קמא (כב' השופטת ד' שריזלי), השיב על שאלה זו בשלילה וסבר כי המשטרה איננה מוסמכת לשקול פעם נוספת את החלטתה לסגור את תיק החקירה, בעקבות הגשת ערר. כאשר הוגש ערר, כך אליבא דבית משפט קמא, הגוף היחיד המוסמך להחליט על פתיחת התיק מחדש הינו פרקליט המחוז, סגן פרקליט המחוז או גורם מוסמך בפרקליטות המדינה, אולם לא הגוף החוקר.

כיוון שסבר כך, קיבל בית משפט קמא את טענתו המקדמית של המשיב שבפנינו והורה על מחיקת כתב האישום שהוגש נגדו ובו יוחסה לו עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה על סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.

על החלטתו זו של בית משפט קמא מערערת המדינה בפנינו.

דעתנו היא, כי ערעור זה בדין יסודו. את דברינו בסוגיה זו ממש, אמרנו לפני מספר שנים בע"פ (ת"א) 545/98 מדינת ישראל נ' אלון פינקלשטיין (לא פורסם, 30/06/99). באותו ענין עמדה על הפרק סוגיה זו ממש, בנתונים כמעט זהים. ניתן על ידינו פסק דין חד משמעי, וצר לנו כי פסק הדין לא הונח, משום מה, בפני בית משפט קמא בתיק הנוכחי (על אף פרסומו בתוכנות המשפטיות); שמא היה בכך להביא לשינוי התוצאה.

מכל מקום, דעתנו בנושא זה לא השתנתה גם לאחר שמיעת טיעוניו של הסניגור בענין שבפנינו. האזנו לטיעוניו של הסניגור ברוב קשב, תוך נכונות לבחון את הסוגיה מחדש. אלא שבסיומה של השמיעה נותרה דעתנו כשהיתה, ודעתנו היא כי שגה בית משפט קמא כאשר החליט כפי שהחליט.

הטיעונים פורטו במפורט בהודעת הערעור של המדינה ואיננו רואים לחזור עליהם. ההלכה הבסיסית נקבעה בפרשת דותן, בג"צ 844/86 איתי דותן נ' היועץ המשפטי לממשלה ואחרים, פ"ד מא(3) 219. באותו ענין אמר בית המשפט העליון את דברו בצורה ברורה. עיקרי הדברים הם, כי אין מניעה שרשות מינהלית כלשהי, ולענין זה גם גוף חוקר הוא רשות מינהלית, ישוב וישקול את החלטתו פעם נוספת, בין מיוזמתו ובין על-פי פניה אליו, בין אם מצדו של המתלונן ובין אם כל גורם אחר. סמכות זו הוקנתה לו במפורש בסעיף 15 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 (להלן: חוק הפרשנות) והיא שרירה וקיימת גם היום. בית המשפט העליון חזר על הלכה זו ברע"פ 2980/01 אריה אלרואי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 13.5.01), וראה גם ע"פ (מרכז) 08-01-1073 מדינת ישראל נ' אלעד מנצור (לא פורסם, 16.4.08); ע"פ (נצרת) 1197/06 מדינת ישראל נ' ציפורה אלימלך (לא פורסם, 24.10.06).

הסניגור הפנה אותנו לתיקונים בסעיפים 62 ו-64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],התשמ"ב-1982. עיינו בתיקונים ואיננו סבורים כי הם רלוונטיים וכי הם משליכים על הסוגיה שבפנינו.

בענייננו, הגוף החוקר שקל שנית את עמדתו בעקבות הפניה אליו, כפי שמוסמך היה לעשות לולא הוגש הערר או לולא הוכתרה הפניה בכותרת ערר, והחליט לפתוח מחדש את התיק. כפי שהערנו בפסק הדין בענין פינקלשטיין, לא יתכן שהיקף הסמכות של הגוף שמדובר בו תוכתב על ידי מעשיו של המתלונן או של אדם אחר. כך למשל, אין היגיון בסברה כי לו היה המתלונן מכתיר את פנייתו בתואר 'מכתב' במקום 'ערר' מוסמך היה הגוף החוקר לפעול כפי שפעל מכוח חוק הפרשנות, ורק משום שהפניה הוכתרה כ'ערר', נשללה סמכותו לפעול.

רק אם היה הגוף החוקר מחליט שלא להיענות לפניה, או אז היה צריך הנושא לעבור לטיפולו של פרקליט המחוז או מי מטעמו.

בנסיבות שבפנינו, את פנייתה של המתלוננת ניתן לראות כ"זרז" שהביא לשיקול מחדש ולתוצאה של הגשת כתב האישום.

אין למשיב זכות מוקנית לכך שהתיק לא יפתח לאחר שנסגר, וכי הנושא לא ייבדק מחדש.

אנו רואים את החלטתנו בענין פינקלשטיין כחלק מהחלטתו הנוכחית, ובהסתמך על האמור בה, אנו מקבלים את הערעור, מבטלים את החלטת בית משפט קמא, ומורים על החזרתו של כתב האישום לסדר הדיונים בבית משפט קמא.

ניתן היום, כ"ח בחשון תשס"ט (26 בנובמבר 2008), במעמד הצדדים.

דבורה ברלינר, סג"נ

אב"ד

זאב המר, שופט

סג"נ

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ