אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> המועצה הדתית נ' קרן השתלמות מנהלים

המועצה הדתית נ' קרן השתלמות מנהלים

תאריך פרסום : 16/02/2011 | גרסת הדפסה
תע"א
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
3453-09
10/01/2011
בפני השופט:
אילן סופר

- נגד -
התובע:
המועצה הדתית בדימונה ע"י ב"כ עו"ד – ט. אלעוברה
הנתבע:
קרן השתלמות לפקידים עובדי המנהל והשירותים בע"מ
פסק-דין

פסק דין

רקע עובדתי

1.         התובעת הגישה תביעה למתן פסק דין הצהרתי, לפיו פרעה את החוב בתיק ההוצאה לפועל שהנתבעת פתחה נגדה בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים. התביעה הוגשה במקורה בבית משפט השלום בבאר-שבע והועברה לבית דין זה.

            טרם נבוא להכרעה, נפרוש את התשתית העובדתית החיונית להבנת הרקע לתביעה זו.

2.         התובעת הינה המועצה הדתית הפועלת בתחום המוניציפלי של עיריית דימונה. הנתבעת הינה החברה המנהלת של מינהל קרן ההשתלמות לפקידים עובדי המנהל והשירותים. התובעת נהגה להפריש לטובת עובדיה כספים לקרן ההשתלמות של הנתבעת.

3.         בתחילת שנת 2004 הגישה הנתבעת תביעה כנגד התובעת לתשלום כספים שלא הועברו בגין עובדי התובעת. בתאריך 25.12.2005 ניתן פסק דין לפיו היה על התובעת לשלם לנתבעת סך של 884,588.79 ₪ בצירוף ריבית חשב החל מיום בו אמור היה להתבצע כל תשלום לחשבון העמית ועד למועד התשלום בפועל (להלן: "פסק הדין").

4.         מאחר והתובעת לא הסדירה את חובה כפי שנקבע בפסק הדין, נפתח נגדה ביום 20.02.2006 תיק בלשכת ההוצל"פ בירושלים, בעקבותיו נחתם ביום 23.05.2006 הסדר (להלן: "ההסדר הראשון").

            על פי ההסדר נפרס החוב לשמונה עשר תשלומים בתוספת ריבית חשב. התובעת ביקשה לפנות למשרד האוצר על מנת לקבל אישור שיפטור אותה מתשלום ריבית החשב והנתבעת הסכימה לכך. בהסדר נקבעו שתי חלופות, האחת החוב עם ריבית חשב והשניה בלעדיו.

5.         משלא הומצא כל אישור ממשרד האוצר, חודשו הליכי ההוצל"פ. בשלב זה פנתה התובעת לנתבעת וביקשה לשלם את החוב בפריסה רחבה יותר. הנתבעת הסכימה לבקשה וחתמה עם התובעת ביום 07.05.2007 על תוספת להסדר, לפיו הפרשי ריבית החשב ישולמו בשבעה תשלומים, החל מתום התשלום בהסדר הראשון (להלן: "ההסדר השני").

            עוד נקבע בהסדר השני, כי אי תשלום במועד, יהווה הפרה אשר תזכה את הנתבעת בחידוש הליכי ההוצל"פ.

6.         התובעת לא עמדה במועדי התשלום לפי ההסדר השני ובשל כך הנתבעת הודיעה לתובעת כי בכוונתה להמשיך בהליכי הגבייה בהוצל"פ. בתגובה התובעת שלחה ביום 28.01.2008 מכתב ולו צורפו ארבעה שיקים ללא קשר למועדים שנקבעו בהסדר השני.

7.         בתאריך 12.01.2009 התקיים דיון בלשכת ההוצל"פ, בו סוכם כי הצדדים יערכו בדיקה משותפת בהשתתפות חשבי הצדדים. משלא הגיעו הצדדים להסכמה, קבע ראש ההוצל"פ כי אינו מוסמך לדון בטעות "פרעתי" של התובעת.

8.         מכאן התביעה שבפנינו על דרך של המרצת פתיחה אותה הגישה התובעת לבית משפט השלום בבאר-שבע בו עתרה ליתן סעד לפיו עמדה בתשלומים עליהם הסכימו הצדדים במסגרת ההסדרים שנחתמו בין הצדדים. כאמור התביעה הועברה מבית משפט השלום לבית דין זה.

9.         בתאריך 16.12.2009 התקיים דיון בפני כב' הנשיא שפיצר, בו הוסכם כי בכפוף להפקדת הסך של 45,000 ₪ עד ליום 15.01.2010 יבוטלו כל העיקולים שהוטלו על נכסי התובעת. עוד הוסכם כי בית הדין ימנה מומחה, רו"ח, אשר יבדוק האם נותרה יתרת חוב של התובעת לנתבעת בגין ריבית חשב, כפי שחוייבה לשלם במסגרת פסק הדין בתיק וכן יתייחס להסדרים שנעשו בין הצדדים לאחר מכן.

            כמו כן נקבע, כי ככל שתהיה מחלוקות בין הצדדים ביחס למהות ההסדרים, הרי שהיא תוכרע על ידי בית הדין.

10.        בתאריך 07.01.2010 מינה בית הדין את רו"ח גדעון ברייקסמאייר. ב – 01.03.2010 מסר המומחה את חוות הדעת בה נקבע כי על התובעת לשלם לנתבעת סך של 99,293 ₪ נכון ל – 18.02.2010. ככל שהתובעת תוכיח כי העבירה לנתבעת סך של 19,568 ₪ ב -07.11.2006 יהיה עליה לשלם סך של 73,231 ₪ נכון ל – 18.02.2010. עוד ציין המומחה, כי הוא מצר על חוסר שיתוף הפעולה מצד התובעת ובא-כוחה אליהם פנה לפחות ארבע פעמים.

11.        בית הדין התיר לצדדים להציג למומחה, שאלות הבהרה, אשר הועברו אליו והוא השיב עליהן ביום 24.06.2010.

            בתאריך 20.10.2010 התקיים דיון בו התובעת ביקשה לזמן את המומחה לחקירה נגדית, מאחר ולא התייחס למספר עובדות. הנתבעת ביקשה כי התביעה תידחה לנוכח קביעת המומחה. בית הדין דחה את בקשת התובעת לזמן המומחה, וקבע כי הצדדים יגישו סיכומיהם.

12.        טענות התובעת 

            התובעת טוענת כי התשובות לשאלות ההבהרה הוכיחו כי המומחה התעלם ממהות ההסדרים שבין הצדדים. המומחה לא התייחס לסכומים שהופיעו בהסדרים, ובמיוחד בהסדר הראשון. כך גם לגבי הסך של 19,568 ₪ אשר שולם על ידי הנתבעת ב – 07.11.2006. התובעת טוענת שלא היתה סיבה שלא לקחת בחשבון סכום זה כאשר הוא מופיע בטבלת ההעברות של אוצר השלטון המקומי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ