אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> המוסד לביטוח לאומי - מדינת ישראל נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

המוסד לביטוח לאומי - מדינת ישראל נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

תאריך פרסום : 10/02/2014 | גרסת הדפסה

ת"א
בית משפט השלום חיפה
35354-08-10
07/01/2014
בפני השופט:
שלמה לבנוני

- נגד -
התובע:
המוסד לביטוח לאומי - מדינת ישראל
הנתבע:
מגדל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1.התובע (להלן, גם "המל"ל") הגיש תובענת שיבוב נגד הנתבעת על סך 67,902 ₪. הנתבעת התגוננה בפני התביעה.

2.נטען כי ביום 8.8.03 היה מעורב מר שיבלי דיבאן (להלן - "הנפגע") בתאונת דרכים בה נגרמו לו נזקי גוף. הנתבעת, כך נטען, הייתה המבטחת של הרכב ו/או של הנפגע באופן שהיא נושאת באחריות לגרם התאונה ותוצאותיה בהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. התאונה האמורה אף הוכרה כתאונת עבודה והנפגע הגיש תביעתו לדמי פגיעה ולקביעת נכות בעבודה. הוא קיבל דמי פגיעה וככל שעסקינן בדרישתו לקביעת נכות בעבודה נקבע כי השבר בחוליה L4 שנגרם לו, אינו קשור לתאונה.

3.בהמשך הגיש הנפגע תביעה בגין פגיעתו לאגף נכות כללית. שם, אין עוררין, נקבעו לו בעבר נכויות בגין פגימות אחרות שאינן קשורות לתאונה. במהלך הטיפול האמור ועדה רפואית לעררים של המל"ל קיבלה את עררו של הנפגע, בהקשר לקשר הסיבתי בין הנכות הכללית לבין תאונת הדרכים. המל"ל אף נעזר בחוות דעת של ד"ר שוקי פטל מטעמו, אשר קבע קיומו של קשר סיבתי בין הנכות בשיעור של 10% בגין השבר הנ"ל, לבין התאונה.

4.סכום התביעה במיעוטו המבוטל, הוא להשבת דמי הפגיעה. עיקר מניינו ובניינו של סכום התביעה הוא בגין קצבת נכות כללית ששולמה וקצבת נכות כללית מהוונת.

5.הונחה בפניי עתירת הנתבעת למחוק מכתב ההגנה את הסעיפים 8, 9 ו-10 במלואם. סעיף 14, הוא סעיף הסעד. הנתבעת עותרת למחוק הימנו את מרבית הסכום בהקשר לקצבת נכות כללית, באופן שייוותר אך הסעד בגין דמי הפגיעה. הסעיפים האמורים דנים בנכות הכללית שנקבעה ושולמה לנפגע.

עיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה לתשובה והחלטתי לדחות את הבקשה.

6.נטען על ידי הנתבעת כי אין כל קשר סיבתי בין הקצבאות המשולמות לנפגע במסגרת "נכות כללית" לבין התאונה. הדבר אף עולה, לשיטתה, מתיעוד רפואי שהונח לנגד עיניי ובמרכזו חוות דעת של יועץ המל"ל, ד"ר ברוסקין. ככל שעסקינן בעוללות תאונת הדרכים הגיש הנפגע את תביעתו-שלו וזו סולקה בסכום נמוך יחסית, בסך של 20,000 ₪.

7.ב"כ המל"ל, בתשובתו, מביא מפסיקת בתי המשפט בסוגיה האמורה. הוא מציין כי התביעה הוגשה כתביעת שיבוב אף מכוח ההסכם רב-השנים שנחתם בין חברות הביטוח, לרבות הנתבעת, לבין המל"ל. בהקשר זה אציין כי הסכם רב-שנים זה לא בא זכרו, כל עיקר, בכתב התביעה ואולם לנוכח העובדה שהנתבעת אינה טוענת דבר בכיוון זה, לא אדרש לכך.

8.ראוי, איפוא, לעמוד על מספר אבני דרך לעניין הסוגיה שבפניי.

9.ראשית, ככל שעסקינן בפרשנותו של ההסכם רב-השנים בין המל"ל לבין חברות הביטוח הובהר ב-דנ"א 10114/03 המוסד לביטוח לאומי נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד ס(4) 132, כי בעלי החוזה "ראו לנכון לייעל את הליך השיפוי בדרך של קביעת הסדר מוסכם כללי מראש, שיבוא תחת ההתדיינויות העתידיות שהיו נדרשות בכל פעם שהמל"ל היה חפץ להפעיל את הזכות המוקנית לו בסעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי" (עמ' 144). משום כך, כך הובהר, "לעתים, כך יש להניח, יוצא המל"ל נשכר מן ההסדר המוסכם, ולעתים יהיו אלה חברות הביטוח שההסדר החוזי ייטיב עמן" (עמ' 147-146).

10.שנית, ברגיל כאשר עסקינן בקביעת נכות המוגשת לענף נפגעי עבודה, פשיטא שחיוני להידרש לקשר סיבתי מובהק בין נכות נטענת לבין אירוע ממוקד ומאותר של תאונה בעבודה. אכן שונים הם פני הדברים, ככל שעסקינן בנכות כללית. אכן, ברגיל, שעה שנפסקת נכות כללית, המבט אינו מכוון לאירוע ממוקד ומאותר כלשהו, אלא למצבו הרפואי הכללי של הנפגע (והרי אות וסימן לכך הוא הביטוי "נכות כללית").

ועם זאת פסיקה ארוכה ומושרשת מורה אותנו כי "חובת השיפוי של חברות הביטוח קמה בין אם שילם המוסד גמלאות לנפגע מכוח החלטה של ועדה רפואית בענף נפגעי עבודה ובין אם שולמו הגמלאות בענף נכות כללית" (כב' המשנה לנשיאה (בדימ') ריבלין ב-רע"א 3535/11 המוסד לביטוח לאומי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ, במאגרי "נבו", סעיף 8).

ואולם "כאשר מדובר בגמלת הנכות הכללית, מתעורר קושי לעמוד על הזיקה הסיבתית שבין הגמלה לבין התאונה, שהרי במסגרת ענף זה (להבדיל מענף נכות בעבודה), נדרשת הוועדה הרפואית של המוסד לכלל הנכויות של הנפגע, יהא מקורן אשר יהיה. בית המשפט נדרש, איפוא, לבודד מן הנכות הכוללת את אותן נכויות, שהוסבו לנפגע כתוצאה מהתאונה" (סעיף 9).

אין צריך לומר, איפוא, כי תביעה זו של המל"ל שתניע את בית המשפט "לבודד מן הנכות הכוללת את אותן נכויות שהוסבו לנפגע מהתאונה", היא עניין לראיות ולטענות לענות בו. ברי שלא על נקלה ימחק בית המשפט כתבי טענות ויחסום את דרכו של התובע, ובנדוננו המל"ל, מלהביא מסכת ראיותיו (וראו, למשל, ע"א 642/89 עזבון המנוח מאיר שטיינברג ז"ל נ' עיריית חיפה (במאגרי "נבו"). ברי כי מחיקת הסעיפים המבוקשת תאיין, אפקטיבית, את כתב התביעה והיא שקולה למחיקתו.

11.שלישית, לא אחת היה ניסיון לטעון כנגד המל"ל לפועלו של השתק שיפוטי לחובתו. כך, בהסתמך על קביעות אפשריות סותרות של ועדות רפואיות של המל"ל, שעה שהן דנות בתביעה בגין נכות בעבודה, לתביעה בגין נכות כללית. בהקשר זה בדעתי להפנות לאמור בפסק דינו של המשנה לנשיאה ריבלין ב-רע"א 3535/11 הנ"ל כי "אין לשלול מיניה וביה את טענת המוסד לביטוח לאומי כי לא נתקיים כאן השתק שיפוטי שכן אין לזהות את המוסד עם הוועדות הרפואיות המתקיימות במסגרתו, שעה שהוא משמש כאחד מן הצדדים להתדיינות שבפניהן;..." (סעיף 11).

12.מכלול הנתונים שבפניי יכול להצביע, איפוא, על פנים לכאן ולכאן בהקשר להוכחתו של הקשר הסיבתי בין האירוע התאונתי לבין הנכות הכללית שנקבעה.

מחד-גיסא, כאמור, ניצבת לזכות המל"ל חוות דעתו של ד"ר פטל שקבע ש"קיים קשר סיבתי ברור לתאונה".

מאידך-גיסא, קיימת חוות דעתו של ד"ר ברוסקין, יועץ המל"ל בתביעת נפגעי עבודה, אשר קבע שהוא אינו מסכים לחוות דעתו של ד"ר עאוני יוסף מטעם הנפגע. ד"ר ברוסקין ייחס את מגבלת הנפגע ל"שינויים ניווניים בעמוד השדרה המותני".

מבלי שאני קובע מסמרות, אף בעניין זה יכול שכפות המאזניים נוטות בבירור לזכות המל"ל לנוכח פסק דינה המפורט של כב' השופטת זינגר ב-תא"ק (י-ם) 13697/07 המוסד לביטוח לאומי נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (במאגרי "נבו"), שבו היא הבהירה ש"הפסיקה קבעה כי מקום בו חל ההסכם גוברות קביעות מומחים בענף נכות כללית אף על קביעות מומחים מטעם בית משפט בתביעת הנפגע כנגד המבטחת, כל עוד ניתן למצוא באלה קביעת קשר סיבתי בין הנכות והתאונה. לטעמי יש מקום ללכת באותה הדרך אף כאשר המחלוקת מתגלה בין קביעות מומחים בענף נכות כללית ובין קביעות מומחים בענף נכות מעבודה" (סעיף 51).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ