ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
174696-09
30/08/2010
|
בפני השופט:
אדי לכנר
|
- נגד - |
התובע:
המוסד לביטוח לאומי - ויצמן
|
הנתבע:
1. קרנית-קרן לפיצוי נפגעי ת"ד 2. קמור רכב בע"מ 3. ריו החברה המרכזית להפצת רכב בע"מ
|
|
החלטה
מדובר בתביעת שיבוב לפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 שהוגשה נגד קרנית ונגד נתבעות נוספות לפי פקודת הנזיקין.
הצדדים הגיעו להסדר דיוני ביום 11.11.09 לפיה הנתבעת מס' 1 שילמה את מלוא סכום התביעה ואת שאלת שכר טרחת ב"כ התובע משאירים הצדדים להחלטת בית המשפט.
התביעה הוגשה בתאריך 5.7.09 יומיים לפני מועד ההתיישנות וכאמור קרנית שילמה את מלוא סכום התביעה.
טענת התובע:
התביעה התקבלה במלואה ולכן זכאי לשכר טרחת עו"ד בהתאם לעקרון שבעל דין שזכה בתביעתו זכאי לקבל את הוצאותיו.
משבוטל ההסכם בין התובע לבין הנתבעת מס' 1, אין חובה על התובע להקדים לתביעתו דרישה ולהמתין 30 יום במיוחד כאשר התביעה הוגשה גם נגד נתבעים נוספים שאין כל הסכם איתם.
בנוסף מאחר וההחלטה לגבי החבות התקבלה סמוך למועד ההתיישנות נאלץ התובע להגיש את התביעה במהירות על מנת שלא תעבור תקופת ההתיישנות.
טענות הנתבעת:
מנגד טוענת הנתבעת כי כלל לא נשלחה דרישה טרם הפניה באמצעות בית המשפט והנוהג לטפל בתביעות שיבוב בסמוך למועד ההתיישנות הינו נוהל פסול ואילו היתה פניה מוקדמת היתה הנתבעת משלמת כפי ששילמה בפועל ואף נותנת את הסכמתה למתן ארכה להגשת תביעה על אף ההתיישנות כפי שזה נעשה בעבר. טענה נוספת היא כי התובע מנוע מלקבל שכר טרחה מכח העיקרון של "השתק שיפוטי".
דיון והכרעה:
8.המחוקק העניק למל"ל זכות שיבוב כלפי קרנית. אין מחלוקת כי המל"ל הוא גוף ציבורי ולכן חלה עליו החובה לממש את זכותו שהוענקה בחוק באופן סביר בתום לב ובדרך מקובלת.
9. איני מקבל את גישת המל"ל לפיה הוא זכאי להעביר את הטיפול בתביעות שיבוב לעורכי דין חיצוניים שהם רשאים לפתוח בהליכים משפטיים בטרם תהיה פניה מוקדמת לנתבעים. על המוסד לביטוח לאומי למי שחייב לו כסף לשלם את חובו ללא הזדקקות לעורכי דין חיצוניים וללא צורך בפניה לערכאות וללא צורך בתוספת עלויות על הצד המשלם מעבר לאלה שנקבעו בחוק.
10. מן הראוי היה שכאשר התבררה שאלת החבות היה על התובע לשלוח לקרנית דרישה בענין גובה התשלום ולאפשר לה את בדיקת החישוב וכן לאפשר לה לשלם ללא הוצאות נוספות כפי שאכן קרה בפועל.
11. באם המוסד לביטוח לאומי נאלץ להגיש תביעה כפי שקרה במקרה שלנו על מנת להימנע מהתיישנות אין לפסוק במקרה זה שכר טרחה לתובע שכן לא יעלה על הדעת שהנתבע יאלץ לשלם מעבר למה שהדין מחייב אותו.
12. גם אם ההתיישנות בפתח היה על התובע להגיש את תביעתו לפני הכרעת בית המשפט העליון לשאלת החבות או לחילופין לפנות לנתבעת מס' 1 וליתר הנתבעים בבקשה להארכת תקופת ההתיישנות.
13. אשר על כן אני קובע כי אין התובע זכאי לשכר טרחה בגין הגשת תביעתו.
ניתנה היום, כ' אלול תש"ע, 30 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.