ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
165582-09
29/05/2013
|
בפני השופט:
לימור בן-שמן
|
- נגד - |
התובע:
המוסד לביטוח לאומי - ויצמן
|
הנתבע:
קרנית-קרן לפיצוי נפגעי ת"ד
|
פסק-דין |
פסק דין
רקע
עניינו של התיק שלפניי בתביעת שיבוב של המוסד לביטוח לאומי (המל"ל) בגין הגמלאות ששולמו וישולמו לנפגע, מר נתי (נאג'י) ניסים (הנפגע) בעקבות פגיעתו בתאונת דרכים מיום 7.5.2002.
למען הסדר יצוין כי תיק הנפגע נחתם בפסק דינו החלוט של כבוד השופט שפירא בביהמ"ש המחוזי בירושלים (ת"א 5227/03 מיום 8.1.09).
בתיק שלפניי חתמו הצדדים על הסדר דיוני למתן פסק דין על סמך סיכומיהם וללא שמיעת ראיות.
במסגרת ההסדר הדיוני הסכימו הצדדים כי:
סכום הגמלאות מושא ההליך, נכון ליום הגשת התובענה, עומד על 840,000 ₪;
נכותו של הנפגע בגין פעילות יתר של בלוטת התריס איננה קשורה בתאונת הדרכים ושיעורה 20% על פי קביעת המל"ל.
עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגע לאופן חישוב הגמלאות לניכוי ולגובה שכר הטרחה בתיק.
קביעת שיעור הניכוי של תגמולי המל"ל
בענייננו, תגמולי המל"ל שולמו לנפגע בגין שיעור נכותו הכללית אשר הועמד במל"ל על 71.2% לפי הפירוט הבא:
60% בגין הפרעה קוגניטיבית והתנהגותית (החל משנת 2007);
10% בגין נכות אורתופדית (החל משנת 2004);
20% בגין פעילות יתר של בלוטת התריס (החל משנת 2002, משמע עובר לתאונת הדרכים).
ואולם, כלל הוא כי גם כאשר קיימת התייחסות מבדלת של ועדת נכות כללית למאפייני הנכות השונים של הנפגע, עדיין יש להעדיף על פניה את קביעתו העצמאית של בית המשפט אשר דן בתביעת הפיצויים של הנפגע (ראו לעניין זה ב: אליעזר ריבלין, תאונת הדרכים- תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה רביעית), עמ' 722 -728 (תשע"ב- 2012), להלן: ריבלין, ראו גם ב: רע"א 9388/12 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' ליוונוב (ניתן ביום 28.5.13)). בעשותו כך, מייתר בית המשפט את הצורך להתחקות אחר השיקולים שעמדו ביסוד קביעת המל"ל- שיקולים שאינם דומים בהכרח לשיקולים הצריכים לקביעת החבות המזיקה - וכן את הצורך להוסיף התייחסות חיצונית לקביעה הפנימית של המל"ל, בייחוד במקרים שבהם אין רופאי המוסד נדרשים כלל לבירור החלוקה שבין הנכות שהוסבה כתוצאה מן התאונה לבין הנכות שהייתה קיימת עובר לה (ראו לעניין זה ב: ריבלין, שם; ראו גם ב" רע"א 1459/10 המוסד לביטוח לאומי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 27.3.11), וברע"א 4600/04 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' שמאי (ניתן ביום 8.2.205)).
בענייננו, התיק דנן נמנה על קבוצת המקרים שבהם תגמולי המל"ל אינם קשורים כולם בנזקי הנפגע כתוצאה מן העוולה הנזיקית, ועל כן חישוב שיעור הניכוי מצריך את בית המשפט לצלוח 3 שלבים (ראו ריבלין, שם, ראו גם ב ע"א 7259/10 מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' לוי יורם ירוחם ואח' (ניתן ביום 28.8.12)):
תחילה על בית המשפט לקבוע את שיעור הנכות הכוללת של הנפגע כיום אל מול שיעור נכותו כתוצאה ממעשה הנזיקין;
או אז יעמוד בית המשפט על היחס שבין נכותו המשוקללת כיום לבין נכותו המשוקללת קודם לעוולה הנזיקית;
ובשלב השלישי יוכפל השיעור היחסי של הפער בין שתי הנכויות בסכום התגמולים המשתלמים על ידי המל"ל.
תוצאת ההכפלה האמורה תניב את שיעור הסכום שאותו יש לנכות מן התגמולים.