המוסד לביטוח לאומי נ' חוצות היוצר בע"מ ואח'

פסק דין

1. לפני תביעת שיבוב, שהגיש התובע, המוסד לביטוח לאומי כנגד הנתבעות בהתאם לסעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי ו/או ע"פ החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים לפיצוי ו/או שיפוי על גמלאות ששילם לנפגע, מר עובד אברהם, בגין נזקים שנגרמו לו לטענתו כתוצאה מפציעתו באירוע תאונה מיום 17/03/01.

2. תביעה זו הינה המשכה של תובענה שהתנהלה בבית המשפט השלום בחיפה בתיק אזרחי ת.א 10930/06 בפני כב' השופט רמזי חדיד, ואשר נמחקה בהוראת בית המשפט לאחר שהתובע (שהיה שם התובע 2) לא הגיש סיכומיו במועד.

הראיות הוגשו בתיק שהתנהל בחיפה וההוכחות נשמעו לפני כב' השופט חדיד.

במסגרת התביעה של הנפגע כנגד הנתבעות ניתן להסכם פשרה שנכרת בין הצדדים תוקף של פסק דין.

היות והראיות הוגשו ולמעשה נותר להכריע על סמך סיכומי הצדדים, הוגשו הסיכומים וכן עותק מן התיק שהתנהל בחיפה לצורך מתן פסק הדין בתביעה שלפני.

לצורך הפישוט המוסד לביטוח לאומי יקרא להלן: "התובע" ואילו מר עובד אברהם יקרא להלן: "הנפגע".

3. הנתבעת 1 הינה חברה בע"מ, והיא הבעלים ו/או המנהלת ו/או האחראית ו/או המחזיקה ו/או המתחזקת ו/או המפעילה ו/או המתפעלת של מרכזי הקניות והבילויים המוכר כקניון קסטרא הנמצא ברחוב משה פלומן 4 בחיפה. הנתבעת 2 הינה חברה לביטוח בע"מ, והייתה המבטחת של הנתבעת 1 בביטוח צד ג' במועדים הרלוונטיים לאירוע נשוא תביעה זו.

4. לטענת הנפגע, ביום האירוע בשעה 04:00 לפנות בוקר לערך יצא מקניון קסטרא לאחר סיום עבודתו כזמר ונגן בוזוקי, ובעודו צועד ברחבת הכניסה החיצונית לעבר מכוניתו אשר חנתה בחניון החיצוני של הקניון נתקל במדרגה בודדת שהייתה ממוקמת במפגש קצה הרחבה המערבי עם מפלס רצפת החנייה, נפל ונחבל בכף רגלו.

5. בעקבות החבלה פנה הנפגע בבוקר יום התאונה למרפאת קופת חולים, והיה במעקב רפואי עקב השטחה של הקשת המדיאלית בכף הרגל הימנית. לטענתו, קיבל בין השאר טיפולי פיזיותרפיה, טיפולים רפואיים, טיפול במחוך ובמדרס מיוחדים, אך חרף כך סבל וממשיך לסבול כאבים והגבלות בקרסול המפריעים לתפקודו היומיומי.

6. לטענת התובע, התאונה הוכרה על ידו כתאונת עבודה. ועדה רפואית לעררים מטעם התובע קבעה כי לנפגע נכות צמיתה בשיעור 10% בגין התאונה. מומחה מטעם בית המשפט, ד"ר מרדכי קליגמן, קבע כי רק 5 אחוזים מן הנכות דנן קשורים ישירות לתאונה נשוא תביעה זו.

7. המחלוקת נסובה הן לעניין עצם האירוע ונסיבותיו, הן לעניין האחריות והן לעניין גובה הנזק. הואיל ובסופו של יום הגעתי למסקנה כפי שיפורט בהמשך כי דין התובענה להידחות בשל היעדר חבות ואחריות, הרי לא תפורטנה טענות הצדדים בנושאים שברפואה, כמו גם לא טענותיהם בנושא הנזקים.

תמצית טענות הצדדים:

טענות התובע -

8. לטענת התובע, הנתבעת 1 אחראית לנזק הנפגע בשל היותה הבעלים או המחזיקה של המקרקעין שבשטחם נפל הנפגע. הקניון רחבת הכניסה והחניון היו בשליטתה המוחלטת והמלאה, וברשלנותה גרמה לנזקים הנטענים.

9. לטענתו, רשלנות הנתבעת 1 מתבטאת ביצירת מכשול בדמות מדרגה בודדת בניגוד לתקנות התכנון והבנייה סעיף 3.39 ובניגוד לתקן הישראלי. יתרה מכך, רשלנותה של הנתבעת 1 מתבטאת אף בעובדה כי המדרגה לא הייתה מסומנת או בולטת או מוארת בשעת לילה כנדרש, והציבור לא הוזהר מפניה. התובע תמך את טענת האחריות בחו"ד של המומחה מטעמו, מר קובי ברבן (מצורף לכתב התביעה).

10. עוד נטען כי יש במעשי ובמחדלי הנתבעת 1 גם משום הפרת חובה חקוקה מכוח חוק התכנון והבנייה.

טענות הנתבעות -

11. בראש וראשונה הכחישו הנתבעות בכתב ההגנה את עצם האירוע הנטען ושאר הנסיבות הנטענות ע"י התובע.

12. הנתבעות טוענות כי התובע כלל לא הוכיח טענתו בדבר קיומו של מפגע. לא הוכח כי מדובר במכשול בדמות מדרגה בודדת. לשיטתן, מדובר במדרכה רגילה שאינה יוצאת דופן בגובהה, ואשר בהתאם לחו"ד מומחה מטעמן, מר יעקב עשת, אינה מהווה כל מכשול. אף לא הוכח כי במקום לא הייתה קיימת תאורה מספקת.