המדינה אינה אחראית בנזיקין בגין פעולה רשלנית של ראש ההוצאה לפועל

1.   התובעת, חברת א. איי אם אינטרנשיונל אלקטרוניקס בע"מ (להלן: ה"תובעת") הגישה תביעתה זו כנגד מדינת ישראל הנהלת בתי המשפט, בעילת רשלנות כנגד ראש ההוצאה לפועל וכן לשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה.

2.   עפ"י עובדות כתב התביעה התובעת הינה זוכה בתיק הוצאה לפועל  בלשכת ההוצאה לפועל בנתניה  שמספרו 5-01-05347-16 כנגד החייבת חב' תכלית מחשבים. גובה החוב היה סך של 2,429,599 ש"ח.

ביום 29.3.01 הטילה התובעת במסגרת תיק ההוצאה לפועל עיקול על כספים השייכים לחייבת שהיו  מוחזקים באותו מועד על ידי צד ג' (אוניברסיטת בר אילן).

ביום 2.4.01 אישר צד ג' את העיקול ובהודעה שהגיש להוצאה לפועל ציין שמחזיק בידיו סך של 195,000 ש"ח השייכים לחייבת. נכון למועד הטלת העיקול היו רשומים בידי צד ג' עיקולים נוספים על הסכום המעוקל וביניהם עיקול זמני מיום 26.12.00 על סך 195,000 ש"ח שהוטל על ידי חברה בשם אורדור וכן עיקול מיום 1.3.01 שהוטל על ידי חברה בשם ג.נ.ג במסגרת תיק הוצאה לפועל 3-10-03739-20 בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה.

ביום 18.4.01 המציאה התובעת לידי צד ג' צו שנתן ראש ההוצאה לפועל בנתניה המצווה על מימוש העיקול שהטילה התובעת בידי צד ג'. על פי צו המימוש היה על צד ג' להעביר לתובעת את חלקה היחסי בעיקולים (אשר עמד לאור סכומי החוב בסך של 165,600 ש"ח).

צד ג' לא העביר לגזברות ההוצאה לפועל בנתניה את החלק היחסי בהתאם להחלטה, אלא העביר ללשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה לזכות תיק ההוצל"פ שבו חברת ג.נ.ג היא הזוכה סכום של 106,880 ש"ח, ונותר בידו סך מעוקל של 88,120 ש"ח.

ביום 24.5.01 כאשר הכספים שהעביר צד ג' מופקדים בגזברות לשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה, הוברר לצד ג' טעותו, שכן לאור החובות והחלקים היחסים  שבין הנושים היה עליו להעביר ללשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה סך של 16,044 ש"ח בלבד. על כן פנה צד ג'  ללשכת ההוצאה לפועל  בפתח תקווה והודיע על דבר טעותו ופירט שקיימים שני מעקלים נוספים (התובעת וחברת אורדור) ואף פירט את סכום העיקולים של כל אחד מעיקולים אלה.

למרות עובדה זו, העבירה לשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה את מלוא הסכום שהעביר אליה צד ג' בטעות לרבות הכספים המגיעים לתובעת, לידי חברת ג.נ.ג במקום להעביר לידיה את החלק היחסי בסכום המעוקל.

כאשר נודעה עובדה זו לצד ג' הוא הגיש ביום 21.11.00 ללשכת ההוצאה לפועל  בקשה למתן הוראות וביום 17.12.01 הורה ראש ההוצאה לפועל שחברת ג.נ.ג תשיב הכספים שהועברו אליה  מעבר לחלקה היחסי לאלתר על מנת שניתן יהיה לחלקם בין הזוכים האחרים שלזכותם עיקול.

ביום 24.12.01 הגיש צד ג' ללשכת ההוצאה בפתח תקווה גם בקשה לפי סעיף 20 (ב) לחוק ההוצאה לפועל להחזרת כספים שהועברו ביתר לחברת ג.נ.ג. 

ראש ההוצאה לפועל נתן החלטה והפנה להחלטתו מיום 17.12.01 לפיה חויבה חברת ג.נ.ג להשיב הכספים. לאחר מכן ביום 31.12.01 ניתנה החלטה נוספת על ידי ראש ההוצאה לפועל לפיה דחה את הבקשה להחזרת הכספים.

חברת ג.נ.ג לא השיבה הכספים. בשלב מסוים הפכה חברת ג.נ.ג לחדלת פרעון ולא ניתן להיפרע ממנה, ועל כן הגישה התובעת התביעה נשוא תיק זה בסך של 111,146 ש"ח בגין הסכומים שהועברו ביתר לחברת ג.נ.ג וכן ההוצאות שנגרמו לתובעת כתוצאה מהליכים אלה.

3.   הנתבעת, מדינת ישראל  הגישה כתב הגנה וכן הגישה בקשה זו לדחיית התביעה על הסף שכן לטענתה אין לה אחריות שילוחית להחלטות שיפוטיות של נושאי משרה ובכללם ראש ההוצאה לפועל וכי עומדת לה טענת החסינות.

4.   עלי לציין שבכתב ההגנה המקורי לא טענה הנתבעת טענה זו, ועל כן הגישה בקשה לתיקון כתב ההגנה והוספת הטענה שכן  בשל טעות שנפלה בכתב ההגנה לא נטענה הטענה. לאחר שקיבלתי תגובות הצדדים החלטתי ליתן אפשרות לנתבעת לתקן כתב הגנתה וזאת כנגד תשלום הוצאות לתובעת.

5.   לטענתה של הנתבעת המפורטת בבקשתה עמדה זו שהמדינה אינה אחראית באופן שילוחי למעשה או מחדל של ראש ההוצאה לפועל התקבלה בבית המשפט המחוזי בבש"א (ת"א)  מדינת ישראל נגד ר.י. תק - מח 2006 (3) 6824 שניתנה רק לאחרונה, מפי כב' הרשם גולדשטיין כאשר נקבע שם שאין מקום להטיל על המדינה אחריות בין מכח אחריות ישירה והן מכח אחריות שילוחית במקרים של רשלנות  שופט ואין משנה סוגה, כאשר לכל היותר יש לאמץ גישתו של פרופ' גלעד באשר לפעולות שנעשו בזדון ממניע פסול.

6.   טוענת התובעת שאין מקום לדחיית התביעה על הסף שכן למדינה קיימת אחריות שילוחית למעשה או מחדל של  ראש ההוצאה לפועל.

7.   אכן פסק דינו של השופט גולדשטיין הינו ברור וחד משמעי לפיו אין כל מקום להטיל אחריות שילוחית או ישירה על המדינה על פעולות שופט ואין משנה סוגה של הרשלנות

8.   מנגד קיימת ההחלטה בבר"ע ירושלים 2315/00 מ"י נ' פרידמן תק - מח 2001 (1) 65542 , לפיה ייתכן חיוב שופט במקרים קיצוניים של רשלנות בוטה מאוד וכי החסינות שהוענקה לשופטים בסעיף 8 לפקודת הנזיקין או לראש ההוצאה לפועל בסעיף 73 א' לחוק ההוצאה לפועל, אינה חלה על מדינה כמעסיקתם.

אף השופטת ד"ר דפנה אבינאלי בפסק דינה בענין יאיר ש. שיווק בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ  תק - של 2005 (3) 12227 מצדדת בהכרה בקיומה של אחריות ישירה של המדינה על עוולות שביצע שופט (להבדיל מאחריות שילוחית).