הלמן נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

זוהי תביעה להכרה באירוע מיום 24.5.09 כתאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן – החוק).

רקע

1.התובע חבר "אגד" עובד במחלקת ביטוח כבוחן תאונות ובמקביל עובד גם כנהג בקו תל אביב – ראשון לציון.

2.לטענת התובע, ביום 24.5.09 בסביבות השעה 20:30, במהלך עבודתו כנהג, לאחר סיום נסיעה מראשון לציון אל התחנה המרכזית בתל אביב בקו 83 ולאחר שהנוסעים ירדו מהאוטובוס, הוא פנה אל הדלת הקדמית לירידה על מנת לצאת מהאוטובוס.

כאשר ירד במדרגה של הדלת הקדמית, לפתע מעד ונפל על ישבנו כאשר הוא נחבל גם בעורפו מדלת הנהג הפנימית באוטובוס.

3.לגרסת התובע, לאחר הנפילה הוא קם מרצפת האוטובוס וכאשר ראה שהוא מסוגל להתהלך פנה אל ביתו. התובע חש כאבים בגב, בירך ימין ובצוואר ולמחרת אף הודיע על כך לצוות שעובד עמו, וכל זאת כשהוא עדיין סובל מכאבים עיתיים אך אינו מטפל בהם במחשבה שיחלפו מעצמם.

4.לאחר שראה כי הכאבים אינם חולפים ואף מחמירים, ניסה להיטיב מצבו, וכשבוע לאחר התאונה פנה ביום 28.5.09 לערך למרפאתה של הגב' שקולניק לקבלת טיפולים אלטרנטיביים וביום 5.6.09 החל לקבל טיפולים מסודרים אך ללא הטבה במצבו.

התובע מוסיף כי לאחר שראה שמצבו לא משתפר פנה כעבור שלושה שבועות מיום התאונה לקביעת תור בקופ"ח ונקבע לו תור לרופאת המשפחה ליום 24.6.09 שם נרשמו תלונותיו והוא הופנה לטיפול אורטופד.

6.התובע אובחן כמי שסובל מליקויים רפואיים כמפורט בתיעוד הרפואי ואף עבר ניתוח לשחרור לחץ בין חולייתי בעמו"ש צווארי.

7. ביום 1.10.09 הגיש התובע תביעה למוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין הפגיעה הנטענת בגב התחתון ובעורף.

ביום 12.5.10 התקבלה תשובת הנתבע באשר לדחיית התביעה בנימוק:

"מעיון בפרטי תביעתך, ובמסמכים שבידינו, לא נמצא כי האירוע הנטען על ידך בתאריך 24.5.09 גרם לך לנזק פיזיולוגי/ גופני ולאי כושר עבודה. פנייתך לקבלת טיפול רפואי רק לאחר כחודש לאחר התאונה, מנתק את הקשר הסיבתי בין פגיעתך לאירוע הנטען.

על כן לא אירעה לך תאונת עבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי.

מכאן התביעה שבפנינו.

דיון והכרעה

8.סעיף 79 לחוק קובע כי: "תאונת עבודה – היא תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעביד או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".

9. המבחן היסודי להיות אירוע "תאונה" הוא ה"פתאומיות". קיומו של מבחן הפתאומיות 'חיוני ברוב המקרים, והוא יספיק ברוב המכריע של המקרים', פתאומיות פירושו אירוע שניתן לאתרו במישור הזמן הווה אומר מתי אירע ובמישור השטח – הווה אומר לקבוע בדיוק את המקום שבו אירע..." (דב"ע לא /0-5 אסתר ושדי נ' המל"ל פד"ע ב 200).

כמתחייב מהאמור, על התובע נטל הראיה, כי תוך כדי עבודתו ארע לו "ארוע תאונתי", ועל התובע להביא בשלב ראשון, ראשית ראיה שאכן קרה "ארוע תאונתי" בעבודה הקושרת הפגימה בעבודה. (דב"ע מז/0-90 צבי שפיר נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טז' 93).

הראיה יכולה להיות ישירה זו המועלית על ידי המבוטח עצמו, וככל הנדרש בסיוע של עדים אחרים אשר נכחו בעת התאונה.