הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1.עסקינן בתביעת שיבוב ע"ס של 12,000 ₪ שעניינה תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בגין נזקים שנגרמו לרכב מס' 9024665 (להלן: "רכב התובעת") עקב תאונת דרכים שאירעה ביום 19.1.12.

2.בכתב התביעה נטען, כי ביום התאונה, עת עמד רכב התובעת ברמזור אדום, רכב המבוטח ע"י הנתבעת (רכב מס' 7226856) פגע בו מאחור.

3.מנגד נטען בכתב ההגנה, כי התאונה אירעה עת עמד רכב הנתבעת ברמזור אדום מאחורי רכב התובעת, כשלפתע החל רכב התובעת להתדרדר לאחור וכתוצאה מכך פגע ברכב הנתבעת.

4.בדיון שמעתי את עדותם של שני הנהגים, זאת בנוסף לעדות בעלה של הנהגת ברכב התובעת, אשר היה בקשר טלפוני עם נהג הנתבעת לאחר התאונה ובעניינה.

מבין שתי הגרסאות, של הנהגת ברכב התובעת ושל הנהג ברכב הנתבעת, אני מבכרת את גרסת הראשונה, וכפועל יוצא מכך אני מורה על קבלת התביעה.

5.ראשית אציין, כי עדותה של זו היתה עדות עקבית, סדורה ואמינה אשר בחלקים רבים ממנה נתמכה בעדותו של נהג הנתבעת. הנהגת העידה כי היתה הרכב הרביעי או החמישי ברמזור אדום, כי היתה לפני סוף העלייה וכי בזמן שהיתה בעצירה מוחלטת, הגיע רכב הנתבעת ופגע בה באופן פתאומי מאחור, הכל בזמן שהרמזור היה עדיין אדום.

נהג הנתבעת אישר בחקירתו כי הרכב של התובעת היה הרכב הרביעי או החמישי ברמזור וכי התאונה היתה לפני סוף העלייה, זאת לאחר שבתחילת עדותו הוא טען, כי רכבה של התובעת היה הראשון או השני ברמזור וכי התאונה היתה בסוף העלייה.

שנית, נהג הנתבעת העיד כי התדרדרות רכבה של התובעת היה לאחר שהתחלף הרמזור מאדום לירוק ועת ביקשה נהגת התובעת להחל בנסיעה, מה שלכאורה יכול להסביר את ההתדרדרות הנטענת ואולם, פרט חשוב זה הנוגע להתחלפות האור ברמזור, לא נרשם כלל בטופס ההודעה על התאונה וגם לא בכתב ההגנה.

שלישית, בעלה של נהגת התובעת העיד כי לאחר התאונה, שוחח עם נהג הנתבעת פעמיים בטלפון, כאשר בשיחה הראשונה התנצל נהג הנתבעת על פגיעתו ברכב התובעת והביע נכונות לשאת בנזקים. נהג הנתבעת אישר למעשה כי שוחח עם הבעל טלפונית בשתי הזדמנויות שונות (מה שחיזק את עדותו הבעל) ואף אישר, כי הציע להיפגש ביום ראשון שלאחר התאונה במוסך כדי לבחון את גובה הנזק בשני הרכבים.

נהג הנתבעת לא ידע להסביר בחקירתו, איזה צורך היה לו להציע בדיקת שני הרכבים ומדוע התעניין בגובה הנזק ברכבה של התובעת, אם אכן רכבה התדרדר לעבר רכבו וגרם לו לנזקים.

אי מתן הסברים משכנעים לעניין זה מחזקים את גרסת בעלה של התובעת, בדבר התנצלות נהגת הנתבעת על האירוע ונכונותו לשאת בנזקי התובעת ומלמד כי הנתבע היה אשם באירוע התאונה.

בעניין זה אני גם מקבלת את הסבר בעלה של התובעת, לפיו נהג הנתבעת הציע להסתדר במוסך, לעניין הנזק, בזמן שסבר כי הנזק ברכבה של התובעת הינו נזק קל (ושני הצדדים העידו כי מדובר בנזק שאינו נחזה לעין), ואולם עת ידע כי אין המצב כך, התנער מאחריות וטען את אשר טען בנוגע להתדרדרות רכבה של התובעת לאחור.

6.לאור האמור, אני מקבלת את גרסתה של התובעת לעניין נסיבות התרחשות התאונה וקובעת כי זו אירעה באחריותו של נהג הנתבעת, אשר פגע ברכבה של התובעת מאחור בזמן עצירתו ברמזור אדום.

מכאן, אני מקבלת את התביעה במלואה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 11,650 ₪ (הסכום ששולם בפועל למבוטח) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 29.7.12 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת את אגרת ביהמ"ש, על שני חלקיה, את הוצאות העדים בסך של 400 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 1,600 ₪.

סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא את פסה"ד לצדדים.

ניתן היום, ד' תשרי תשע"ד, 08 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.